(ממליץ להקליק על התמונות)
נוסע בקו ארבעים חותר ברחוב יפו שהופך לרחוב אילת. ובדרך האנשים שלבושים לראווה מתערבבים עם בובות של חלונות ראווה.
שמעתם? חיסול בשלושים ש"ח בלבד. בנתניה חיסול עולה יותר.
החברה הישראלית במיטבה. נשים. גברים. עירום ולבוש. כאן ברחוב.
דתיים. חילוניים. יחיד מול קבוצה.
פטריוטיזם וזבל. עם בגדי ים הכל נסבל.
הפגישה היתה כצפוי נוראית אבל הנוף מהחלון משכיח כל פעם ומזכיר את היתרונות של הבובות על בני האדם.
אה. מספר הערות לסדר היום:
רוב התמונות צולמו דרך שמשה מלוכלכת של אוטובוס מיוזע בתנועה. סליחה על האיכות.
או בעצם אולי זה סוג של אפקט מיוחד?
ובתור הצעת הגשה אני מציע להתבונן שוב ולנגן את שירו של פוגל מתקליטו הטוב ביותר של שלמה ארצי
|
עמיתלוין3
בתגובה על למידה כנסים וטכנולוגיה חלק ג'
ההלך
בתגובה על לילה יורד על נהר ה saone
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אף אחד בעצם לא מסתכל על חלון הראווה, שבטח כבר לא התחלף כמה שנים טובות.
החיים זורמים בקצב שלהם וחלונות הראווה הן מן הד דהוי לשפע שהעולם מציע. אך האנשים כל כך עסוקים בקשיי היומיום שלהם, שאין להם אפילו את היכולת לראות מה לרצות יותר.