לאחר שעברתי 5 עמדות בידוק בהם נאלצתי להשאיר 5 תעודות מזהות, התגפפתי עם 5 סלקטורים ומלאתי 50 טפסים, הגעתי לראיון המיוחל במשרד הביטחון. הראיון נקבע לי עם ש' שהוא איזה ראש מדור לעניינים מיוחדים, בתוך איזה ענף חשוב באגף מרכזי באחת החטיבות המובילות במשרד הביטחון. לא חשוב, העיקר שתהיה עבודה. אז הנה אני ממתין למר ש' מחוץ לחדרו. ההמתנה מתמשכת כבר למעלה מחצי שעה אין מה לעשות, אם אני רוצה לעבוד במשרד הביטחון אני חייב סבלנות. מה זה ביטחון אם לא סבלנות?! הרי ידוע שחוסר סבלנות מעיד על חוסר ביטחון. אז אני ממתין. ממתין ולא מפריע למר ש' הספון בחדרו. האם הוא מתדרך שם אנשי קומנדו? האם הוא משרטט את הדרך למתקני הגרעין באירן? לא אני זה אפריע לביטחון המדינה. ההמתנה מתארכת כבר מעבר לשעה. יתכן והם רק מנסים לבחון את סבלנותי, אבל זה בסדר, אני לא נשבר. אלא שאז הם נוקטים בתרגיל מלוכלך במיוחד (ידעתי שבמערכת הביטחון נוקטים בתחבולות אך לא תיארתי לעצמי שהם יקחו את זה כל כך רחוק). לחדר הישיבות הסמוך מוכנסים בזה אחר זה מגשים עם בורקסים חמים, מהבילים וריחניים. אני מנסה להישאר אדיש אך הריחות מכריעים אותי. אני מחליט על פעולת גרילה ביטחונית על מנת לחלץ מחדר הישיבות כמה בורקסים ולחזור לבסיס האם ללא נפגעים לכוחותינו. בעוד המזכירות פונות לשטוף ידיים במטבחון הביטחוני שלהם, אני מנצל את חלון ההזדמנויות על מנת לחדור לחדר הישיבות ולחלץ משם בורקס גבינה בפעולת חילוץ נועזת. בעוד ידי עמוסות בבורקסים ואני בוחן את דרכי המילוט, מתחילים להיכנס לחדר בזה אחר זה כעשרה גברים בחליפות שחורות. אני נדחק לקצה חדר הישיבות ומנסה להתמקד במגש ולא להביט להם בעיניים. "שב! אנחנו רוצים להתחיל." נשמע קול רועם מראש השולחן. "לא.... אני רק..." אני מגמגם "שב אמרתי!" מרעים הקול. אני מתיישב. החבורה מדברת, מתווכחת, צועקת ואני מנסה להעלם ורק ממקד את מבטי בבורקס. לאחר כחצי שעה רועם הקול שבראש השולחן "ובכן חמישה בעד פלוטו וחמישה בעד גופי, מה אתה חושב?" "אני?" אני שואל ולא מאמין. "כן אתה, פלוטו או גופי?" שואל אותי הקול. "חד משמעית גופי, בלי ספק בכלל" אני משיב בביטחון. איך אפשר להשוות את פלוטו הכלב של מיקי, המתרפס הזה לאישיות כמו גופי הסטלן הדגול ואביו הרוחני של קרימר מסיינפלד. "אז הוחלט. אנחנו הולכים על גופי." מסכם הקול "אתם משוחררים". אני יוצא מהישיבה, מתבשר שמר ש' לא יוכל לראות אותי היום (סובל מציפורן חודרנית) ויוצא לי לדרכי חזרה דרך עמדות הבידוק. נחמד שפלוטו או גופי זה מה שמעסיק את האנשים החשובים האלו. דווקא מתאים לי לעבוד במקום הזה. מאוחר יותר אני יושב מול החדשות בטלוויזיה. "אה! זה איפה שהייתי היום" אני קורא למראה הכתב המשדר ממשרד הביטחון. מעבר לגדר הסמוכה אליו מתרחשת הפגנה. משהו נגד עסקת הענק במיליארדי דולרים לרכישת מערכת "גופי" והפסקת הייצור של מערכת "פלוטו" המפגינים דורשים משר הביטחון להתפטר. הכתב מציין שמבקר המדינה הודיע שכבר הלילה יכל בחקירת "הפרשה". |