החיים יפים
"לכל איש ולכל אשה...", כך אני מאמינה קיים ,קו
האופק האישי היחודי לו . באימון יש לכך שמות כמו חזון או חלום ... עלי , באופן אישי חביבה המלה ייעוד . אבל גם המושג אופק והצפייה אל עבר קו האופק האישי שלנו , נשמעת לי כמו משהו ששווה ואף ראוי לחיות למענו . אחד הדברים החביבים עלי באימון היא היכולת, ללוות אנשים בדרכם אל קו האופק האישי שלהם . ואגב, גם המסע לשם הוא חלק מהעניין ... אז לכבוד האופק של כל אחת ואחד מאיתנו , אני משגרת אל חללו של עולם את הבלוג שלי ...
פוסטים פופולאריים
-
הלוואי הלוואי והייתי יכולה להבין
5/2/11 | 1593 צפיות
-
בטרם
28/10/07 | 1298 צפיות
-
קמטי התות
28/2/08 | 1419 צפיות
-
לאן.../יעל פריאל
18/3/09 | 677 צפיות
-
תמיד לעת ערב / יעל פריאל
24/10/10 | 1393 צפיות
-
הזמנה לאימון אישי בקבוצה קטנה
6/2/09 | 2439 צפיות
פוסטים אחרונים
- בוקר טוב, והרי עיקר החדשות יש לי סדנה נפלאה מחר, והיא בהחלט אופטימית 18/3/15
- פורים ונהנים :) :) 6/3/15
- מסר בשיר, יפה לכל עת 23/2/15
- ביקור געגוע - ד"ש עם שיר 18/2/15
- מפגש מיוחד שלך ובשבילך באהבה 23/11/14
- סדנה חגיגית, מפתיעה ומרתקת !! 13/10/14
כשגם.../יעל פריאל
כשגם... / יעל פריאל
כשגם המילים המלטפות במיסרון מעידות על מה שהיה יותר מאשר, על מה שהווה ובעיקר על מה שחסר ולא. לא יהייה
כשגם שורשי העץ המטפסים במעלה הגזע בטבעיות, חוברים לו עצמו משל היו גוף אחד חבוק, נותרים רק בגדר דימוי יפה למה שלא ולא יקרה.
אני נותרת ב ב ד י ד ו ת עם המילים והשמיים - שתמיד שותקים.
- כל הזכויות שמורות ליעל פריאל -
ולצערי חייבת להודות ל"שידרוג" או נכון יותר לשינמוך המהולל, שעדיין אינו מאפשר לי לשלוח קישור לחברים לפוסטים שלי כמו גם להעלות מוסיקה. אני כנראה זוכה ל"יחס מיוחד", אבל נראה לי שזה לא ממש אישי, אז לא נפגעת אבל קדימה תטפלו בבאגים פליזזז.
והיי לכם, הנכנסים ולא מגיבים. שמתי לב שהפער בין כמות הקוראים למגיבים בפוסטים שלי הוא מאוד משמעותי, אז אולי תהיו קצת יותר מורגשים ואם כבר נכנסתם וקראתם ובמקרה, גם אהבתם אני מאוד אשמח לתגובותיכם.
סופ"ש נעים ומחוייך לכולנו, ממני אני. |
תגובות (52)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ואילו השמיים --- אותם שמים נצחיים
רק בל נשכח את החור באוזון
ואת האיסטרואידים המאיימים אמנם בעוד הר-----------בה זמן להרוס את שמינו
תודה לך על פוסט חזק
היי תודה איזה כיף לקרא :) !
(מצטערת על התגובה המאוחרת)
מבין את העומק.. נוגע.. מרגש..
נפלא,
מנור
חחח... הייתי חייבת לצחוק, כשקראתי
את תגובתך. אם הייתי מכיר אותי או
לפחות קורא/מבין את השיר, היית מבין
שלא בבדידות שאתה כותב בתגובתך עסקינן,
למזלי/שמחתי תמיד הולכים איתי אנשים
שאני אוהבת ואוהבים אותי :)
תנסה לקרוא שוב, מאמינה שפעם שנייה,
התברר לך על מה כתבתי :)
תודה ושבת נעימה גם לך.
האם זה באמת מה שאת רוצה ?
המילים היוצאות מפינו (כתיבה שלנו) הן מילים הבטת מהתת מודע...
מאחל לך עושר וסביבה מול אנשים תמיד !
:)
שבת מקסימה
היי זה יפה, צמיחה כלפי מעלה
שהיא ממש מהשורש
ממה שהיה אל מה שעתיד
להיות...
תודה על המחשבה היפה
והחיובית ששיגרת אלי :) !
סופ"ש נעים ומחוייך
שלך אני.
לא תמיד מה שהיה הוא שיהיה
מילותייך נוגעות במיתירי הלב
עחובקות את העץ
צומחות איתו למעלה
אל ה-יהיה.
תודה על עונג שירה
בון בון מתוקה שלי,
ואם זו אינה תגובה חמה ואמפטית,
אני לא מבינה מהי כן
?!
אוהבתותך ושולחת חיבוק
תמיד תמיד !!
אמיר אמיר, איזו תגובה :) !
טוב שאתה אדם רגיש, אנושי חם ואיכפתי כל כך
כבר אמרתי לך ?!
כן, אתה בהחלט אחד האנשים כאן שמאוד נכנסו
לי ללב וברור ששום "שידרוג" כושל ככל שיהייה
לא יכול לקחת זאת :) !!
תודה לך חבר נהדר שכמוך !
כן, אבל יהייה בסדר
ולא רק כי כך נהוג לומר :)
*
לא יכולה להגיב לשיר, מרגישה אותו, חשה אותו, לא יכולה להגיב
היי ליריתוש מקסימה,
הבדידות לא התייחסה לקפה, אלא לפרידה מבן זוג
וכן מילים לא יכולות לבוא במקום אנשים או בן זוג...
ולגבי הקפה, פשוט תוהה איך לדו"ג בפוסט הקודם
שלי שנרשמו לו 1029 צפיות יש כה מעט תגובות ?!
איך בזה שלפניו שנרשמו 905 צפיות אותו כנ"ל
וסיפור שלי שפירסמתי כאן עם 3313 צפיות גם אותו כנ"ל
אז ברור שיש מי שאוהב ויבוא תמיד, אבל סתם צובט
לי חוסר הפירגון ... אבל זה בקטנה, החיים האישיים
הם הדבר האמיתי :)
תודה מתוקה, מדברים כגון אלה לא לוקחת ממש ללב
מפרידות, זה כבר סיפור אחר... :)
איזה חמוד וחרוץ ומפרגן - תודה דה !
טוב אם אתה כזה חרוץ, יכול להכנס גם לפוסט הקודם
יש שם שני שירים יפים לא פחות בעיני :)
יהודית יקרה
מאוד מקווה שבמהרה גם את וגם אני נתחבר
לתחושות הרבה יותר נעימות ונינוחות.
תודה על הערתך בנוגע לכתיבתי,
מאוד ריגשה אותי... (נראה לי שכבר
כתבתי לך בעבר מספר פעמים מדוע :))
רות מתוקה, הרגישות הזאת
שלך והקירבה שאת חשה...
יקרה שלי שמחה שאהבת את השיר
אבל מעדיפה ששתינו נביט ונראה
אופטימיות ואיכפתיות (הנה כמו שאת
חשה ) מאשר בדידות.
השיר נכתב ברגע קשה ותקופה לא
קלה, בעקבות פרידה מאדם אהוב
מקווה יקרה שלי לכתוב בקרוב
שירים יותר אופטימיים ומחוייכים
ואז אשמח מאוד אם תמצאי בהם
את עצמך או תישאבי מהם כוח :)
יש לי כאן ברזומה לא מעט כאלה,
נראה לי שאעשה להם רענון :)
שולחת חיוך וחיבוק
תודה חברה שלי !
הנה, כמו שנדמה שלמרות המסרונים שרק מלטפים ולא יהיה, ולמרות העצים שכל כך בטבעיות מחובקים אבל השמים תמיד שותקים..
למרות שכל זה נדמה - כנראה שיש אי שם בכל זאת מי שאוהבים אותך, מחכים לך ומילותיהם רוצות להתממש.
בדיוק כמו הקפה: למרות השידרוג, למרות התקלות הטכניות,למרות הנכנסים ולא מגיבים -
הנה יש שבכל זאת פה, תמיד פה.. קוראים ומגיבים ומככבים ואוהבים אותך מאד.
אבל בעניין השיר, באמת, יש תחושה של עצב גדול . צובט בלב התחושות האלה...
כי הרי זה אולי הכאב הגדול מכולם...
ואגב, סטטיסטית זה ידוע - רוב הקוראים אינם מגיבים, זה ככה...
אני חושבת שרק מעטים יחסית נוטים להגיב, להראות פרצופם או אייקונם בגלוי...
אז אל תקחי את זה ללב...
כמה ריגשת אותי בשירך.
כתיבתך כה יפה.
נכנסתי לשיר.
שקעתי בו. מצאתי את עצמי בו.
תודה לך.
*
עם המילים
והשמיים - שתמיד
שותקים.
מאוד מתחבר לי למה שאני עוברת עכשיו.תודה על כתיבה יפה ומוארת בתובנותיה*
דן זה בסדר גמור, שאהבת רק את שני הראשונים
והאחרון נראה לך מיותר, מרגע שאתה קורא אותו
הוא מה שהוא בעינייך, נתון לטעמך ופרשנותך
ואו השקפתך בנוגע לשירה.
לי אישית אין צורך ששירתי תהייה חידתית,
או כזו או אחרת, היא יוצאת כפי שהיא יוצאת
מתוכי, בוקעת ברגע נתון.
לאחר שיוצאת חשוב לי שתהייה שלמה בעיני
גם מבחינת הריתמום, הזרימה והמשמעות.
וללא הבית השלישי עבורי השיר היה חסר
אבל זה עבורי והקריאה היא המימוש האישי שלך.
אשמח אם יזדמן לך לעיין גם בפוסטים קודמים
בהם העלתי שירים ובכלל תודה על העיון והתגובה :) !
שבוע נהדר וממוזג, יעל.
חחח... חמודדד
אה, וגם יעל וגם פריאל, מאוד נהנות מפוסטייך המרעננים :) !
ואוו קטונתי ומילותי הן פשוטות,
זה רק הרגש שזורם בי ועובר... :)
חיוך לשבוע חדש ומוצלח.
ועם תגובות נעימות שכאלה, אתה כל כך
מוזמן, ובכל עת.
כן אבייתי האחת,
בהחלט לימים אחרים ומוארים לשתינו.
הי איזה כיף לי :) !
תודה דה דה :)!!! וכן, תבוא תמיד !
נו כי כזה שידרוג עדיין לא נראה באף מקום,
הוא יחיד ומיוחד, וכל הזכויות הרי הן לו עצמו
שמורות. שידרוג מארץ השידרוגים, כי יש כאלו
החושבים שהקיים אין בו די ודבר אחר וטוב יותר בוודאי
נמצא אי שם ויש רק לחפש, לתקן או לשדרג
כי למה לברך ולשמוח סתם כך,
פשוט במה שיש ?!?!
תודה שמיים שלי,
אני כל כך מרגישה בנוכחותך האיכפתית ונכון גם ללא קישור
אשלח לך בשמחה הודעה על פוסט חדש :)
תודה יקרה לי ושבוע נהדר.
מיקו"ש תודה נשמה,
וכולנו בודדים לפעמים, מי פחות מי יותר
ולפעמים חולקים בדידות עם בדידות ואז נוצרת
לה פשוט ידידות :)
תודה חבר יקר, להשתמע אני
לדעתי כדאי היה להוריד את הבית האחרון
באשר הוא "מסביר" מדי...
(כדאי לסמוך יותר על האינטליגנציה של הקורא...)
ועם זאת כאמור השיר לדעתי ממש משובח
בשני בתיו הראשונים.
מילותייך נוגעות בי כל כך
יפה כתיבתך
ואסיים במילותייך שהותירו אותי בבדידותי ובעצבות
אני נותרת ב ב ד י ד ו ת
עם המילים
והשמיים - שתמיד
שותקים.
לימים יפים מוארים ואוהבים\
אוהבת מאד
אביה
את העיקר..וכייף לקרא אותך..
* כולם מרגישים כך כאן כעת, את לא לבד. עוד לא ראיתי דבר כזה ששידרוג מצריך זמן רב כל כך לאיפוס והתמודדות עם תקלות.
הוספת תגובה
את נותרת בבדידות עם שמים ומילים
והותרת בלב הקורה תחושה נוגה ונוגעת
ואני תמיד כאן קוראת ומורגשת ומשוועת לעידכון
כי לא תמיד מצליחה להגיע כאשר את מעלה את הפוסט
חיבוק יקרה
ושבת ענוגה .
שירך עשה לי קצת עצוב.....
דימוייך מאוד עשירים....
אבל כשהגעת לשמיים והם שותקים כתמיד....
אלי השמיים תמיד מדברים, תמיד יש להם משהו לומר לי ,
נמצא עם השמיים בשיחה מתמדת,
בכל שעה שהיא ...תמיד הם אומרים...
תקשיבי להם ..
שירך מרגש
מילותייך מקסימות
וחבל שעצוב לך ....
את לא בודדה
מיקי
ואני...אני אהבתי את התגובה שלך :) !
ובעניין השמיים כן לצערי, גם במקרים
הרבה יותר דראסטיים נותרו אילמים
או אולי היו אלה האנשים... (למעט המיעוט
שתמיד קיים ואינו זורם עם העדר ) ?!
כן מסכימה בהחלט, מעולם גם לא האמנתי בדטרמינזם
והרבה הרבה נתון בידיים שלנו.
זה רק הרגש שמבקש להשתחרר, אז עושה לו מקום
ותודה תודה על התגובה האיכפתית :) !
והמילים של העתיד
וגם אל מול בדידות
או שורשים החוברים אל הגוף האחד
השמיים תמיד, אבל תמיד, נשארים בחוץ
ואני....אני אהבתי
ואוו לאה המילים שלך - "לזכור שאנו כן קיימים"
בהחלט לקחת את השיר למקום שלך ואני אוהבת זאת,
הרי אנו לא בשיעור ולא נשאלות לכוונתי והדברים שאת ראית בו
לרגע עמוקים כל כך, כמו שורשיו של העץ.
וכן הצורך למצוא מקום, מקום שיאפשר לנו תחושת כוח
תחושת משמעות, מקום לביטוי עצמי מלא, שיזכיר לנו
את קיומנו הוא מאוד בסיסי לאדם, והאדם - עץ השדה :)
תודה יקרה ושבת שלווה.
שלך אני.
חח... כן וכבר לא מעט שנים :)
תודה על ה"יופי" אהבתי.
כן. טוב, אבל גם צביטה נשכחת
עם הזמן צביטותה :)
שבת מקסימה ומחוייכת
הרי חייבים לשמר נימה אופטימית
אחרת אנא אני/ו באה/ים :) ?!
חחח... חמודה, כנראה זה משהו
באוויר אולי ??
תודה ושבת מקסימה בצל
עצים או מזגנים.
מה הקטע עם עצים היום .. ?
"כשגם שורשי העץ המטפסים במעלה הגזע בטבעיות >>> [שלא כדרך הטבע, מטבעם להעמיק חדור] ואנו שואפים שישנו מהלכם וישחקו לידינו, ולו לרגע קט, לזכור שאנו כן קיימים
שב"ש חומד
חיבוק
לאה
"חוברים לו עצמו משל היו גוף אחד"
וכשהשמים שותקים זה צובט
יופי