עַכְשָׁו אֵצֶל אִמִּי כְּבָר מִינוּס אַרְבַּע

וְהַיָּד עוֹד נְטוּיָה.

עֲדַיִן בְּתַהֲלִיךְ שֶׁל הִתְפָּרְקוּת הַחֹמֶר.

מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַנְּשָׁמָה שֶׁעָזְבָה.

וְאֵצֶל אָבִי  זֶה מִינוּס שְׁלֹשִׁים

בְּתַהֲלִיךְ שֶׁבּוֹ נִשְׁאֲרוּ רַק שִׁנַּיִם וְעֶצֶם הַלוּז.

וְנְשָׁמָה שֶׁמְּזַמֵּן כְּבָר לֹא שַׁיֶּכֶת.

וּשְׁנֵיהֶם מְחַכִּים לִתְחִיַּת הַמֵּתִים.

כְּמוֹ אָדָם וְחָוָה.