כותרות TheMarker >
    ';

    הבלוג של mikelda

    עוסק בענייני חינוך, יזמות, שיפור מצב החינוך, הצעות חדשות. מה צריך לעשות ועדיין לא נעשה בתחום החינוך. רפורמות בחינוך לא מצליחות אצלנו לכן צריך להתמקד בשינויים קטנים ושיטתיים.

    0

    חינוך - ניהול זה כל העניין

    10 תגובות   יום שישי , 16/7/10, 11:18

    הכישלון הניהולי של החינוך בישראל

     

    מערכת החינוך בישראל נמצאת בתהליך ארוך של התדרדרות, זה לא סוד כמוס כל כך. כל מי שעוקב אחרי מצב החינוך בישראל בשני העשורים האחרונים מבחין, קרוב לודאי, בכישלון המתמשך.

     

    בשנים האחרונות "המים הגיעו עד נפש" ארגוני המורים החלו להתארגן כדי להוביל שינוי בחינוך. הציבור הרחב נחשף יותר לקשר בין רמת החינוך, לבין רמת שביעות הרצון ולבין רמת איכות החיים של אוכלוסיית  מדינת ישראל. הפוליטיקאים, כן גם הם, התחילו להבין שהחינוך הוא "תפוח אדמה לוהט" ומי שרוצה לקדם את מעמדו ולמַצֵב אותו במרכז ההנהגה הישראלית, עליו לא לחשוש, להפשיל שרוולים ולקפוץ לבריכת החינוך. גם אנשי הכלכלה ידעו והבינו את הקשרים בין חינוך להתפתחות כלכלית חברתית, אבל דווקא הם נכנסו לדיונים הציבוריים בנושא חינוך האחרונים.

     

    היום נושא החינוך מעסיק רבים וטובים, כמעט כולם מבינים, שדרך החינוך היא הדרך הקצרה ביותר לשינוי והצלחה. היום החינוך ותקציב החינוך עומד בבירור מול הביטחון ותקציב הביטחון.

     

    מי שהעלה את נושא החינוך לסדר היום הציבורי הם בעיקר המורים. תנאי העסקתם של המורים הם נמוכים עד מעליבים, אבל המאבק אינו רק מאבק על שכר. המאבק הוא מאבק לחיזוק מערכת החינוך על כל רבדיה, מהגנים ועד לאוניברסיטה. בכל תחום  מתחומי החינוך ניתן לראות ולהרגיש את הקריסה. בשני האחרונות רבים מהעוסקים בחינוך הקימו לעצמם אמצעי תקשורת חלופית כמו בלוגים ואתרי אינטרנט, וזאת משום שהעיתונות המסורתית לא רק שלא גילתה עניין ,אלה בדרך כלל פעלה נגד המורים ושינוי במערכת החינוך. מאוד סקסי לעסוק בחופשות המורים, בויכוח על צמצום החופש הגדול. הבנת הקשיים של החברה הבוגרת בישראל להבין את תפקידיו של בית הספר ואת זכויותיהם של המורים ושל התלמידים, היא הדרך הנכונה לשיפור ושינוי.

     

    הכישלון של מערכת החינוך, כפי שאני רואה אותו, הוא בעיקר כישלון ניהולי של מנהלי החינוך בישראל. משרד החינוך והעומדים בראשו חוזרים כמעט במדויק על טעויות קודמיהם. במקום להמשיך תהליכים שהחלו הם מחליטים להתחיל כל פעם מחדש תהליך חדש. רפורמות חינוך בישראל הפכו למטבע לשון כל שר מחליט על רפורמה חדשה. אף אחד לא חושב ברצינות להעלות את הנושא לדיון ציבורי פתוח, להזמין מורים המלמדים, מורים המכירים את הקשיים באופן אישי, מורים שיודעים להתמודד עם ההתנהלות היומיומית של קבוצות, כיתות ותלמידים.

    במקום הדבר הפשוט הזה, מעדיפים מנהלי החינוך לייבא תוכניות מוכנות, שלעיתים קרובות כשלו במקומותיהם, רק כדי שיכשלו שוב גם פה.

     

    הכישלון הניהולי בא לידי ביטוי במסרים הכפולים של משרד החינוך, בחוסר היכולת להוביל שינוי בצורה הוגנת ואימפתית, בעודף המטרות והיוזמות ובחוסר היכולת לנהל ולשלוט בכל התהליכים המקבילים, לכן זה קודם לכל כישלון ניהולי.

     

    כדי לשנות ולהצליח יש לפעול בדרכים פשוטות, למשל:

    • לצמצם את מגוון האפשרויות,
    • לחייב את המערכת להסתפק במטרות הבסיסיות,
    • לצמצם את מספר התלמידים בכל בית ספר,
    • לאפשר חניכה למורים צעירים,
    • להעלות את שכר המורים, לפחות לשכר הממוצע במשק,
    • לשוחח עם המורים כבעלי עניין,

     

    את הכישלון הניהולי של מערכת החינוך  ניתן לצמצם על ידי פירוק גופי הענק של בתי ספר הכוללים    כ-2000 תלמידים. מנהלי בתי הספר לא הוכשרו לנהל מפעלי ענק שכאלו: 2000 תלמידים, 150-200 עובדי הוראה, 20-25 מיליון ₪ תקציב שנתי. כל בית ספר כזה הוא שווה ערך למפעל גדול.

    משרד החינוך בעצמו צריך לתת דוגמה ולהחיל את המסקנות על עצמו, להתחיל לפרק את האגפים והמחלקות הענקיות העוסקות בנושאים רבים מידי ללא יכולת לנהל ולשלוט בהם.

     

    הכישלון הוא כישלון ניהולי, מערכת החינוך בכוחות מצומצמים של עובדי ההוראה עושה פלאים, אבל גם קוסמים מוגבלים ביכולותיהם. צריך לחזור לערכים הפשוטים בגודל האדם.

     

    למרות הקריסה במערכת החינוך, לצערי, עדיין לא הגענו כחברה לתובנה, ולכן נמשיך להתדרדר לפחות עוד כמה שנים

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/9/10 15:51:
      הבעיה העיקרית שאין דין ואין דיין
      כל מנהל/ת או מורה עושים שם משהו שדומה להוראות...אבל הפרשנות מהגיגי ליבם
      אין חוק ואין סדר
      וזו התמונה
        22/9/10 15:50:
      http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3957813,00.html
        18/8/10 15:54:
      הבעיה היא לא ניהולית. הבעיה היא מגדרית. הבעיה היא מערכתית,הבעיה היא היסטורית. ובשורה התחתונה: קפיטליזם ממלכתי-חזירי במלוא כיעורו.
        18/8/10 15:54:
      הבעיה היא לא ניהולית. הבעיה היא מגדרית. הבעיה היא מערכתית,הבעיה היא היסטורית. ובשורה התחתונה: קפיטליזם ממלכתי-חזירי במלוא כיעורו.

      צטט: שלפ מעבדה חקלאית 2010-08-17 05:45:55

      שנים אולי עשרות שנים אני קורא
      על החינוך והכישלון
      ושום דבר לא משתנה
      אפשרויות
      אולי זה לא כישלון
      ואולי איו אפשרות
      אלו היהודים כאן וזה המקסימום שהם מסוגלים לתת
      ואולי נקודת המבט לא נכונה
      אולי הכל תקין
      כי יוצאים כל הזמן חברה נהדרים שמולכים דרך
      בכל נושא
      אז אולי תמיד רק אחוז מסויים מצליח
      אולי חברה לא יודעים לנתח מערכות חינוך
      אולי נקודות המבט
      אולי זה המקסימום שהעם הזה יכול לתת
      אני מהצד של הדישה בלי סוף
      בכל רגע
      בעד סדר ולימודים
      בעד משמעת ברזל
      בעד כיבוש המורה
      אני מהדור שקם למורה
      ועד היום אני מעריך את מורי

      צריך בכל רגע לשאוף ליותר
      אך מדוע כל הזמן אומרים המערכת דפוקה
      עודד

       

      שלום עודד,

       דווקא בשנים האחרונות שומעים יותר על כישלון מערכת החינוך בישראל, כי יש יותר מודעות, ויש גם רצון של אזרחים מהשורה לקבל יותר מהחינוך.

      החינוך בישראל נמצא בתהליך של שינוי, אני לא בטוח שהערכים שציינת: סדר, משמעת ועמידה הם הערכים המתאימים לתקופה. הערכים האלו התאימו  אולי לתקופתך.

       

      הבעיה שאני מבחין בה, היא חוסר היכולת לנהל את מערכת החינוך, אין הכוונה למנהלי בתי הספר, פקידים ממונים ושרי חינוך בשנים האחרונות ניסו להכניס שינוים שונים ורבים בלי עבודת הכנה מוקדמת, בלי התייחסות לכל מרכיבי המשוואה, ולכן הטענה היא שניהול מערכת החינוך בישראל נכשלת, בהעברת השינויים,כבר למעלה משני עשורים.

      שנים אולי עשרות שנים אני קורא
      על החינוך והכישלון
      ושום דבר לא משתנה
      אפשרויות
      אולי זה לא כישלון
      ואולי איו אפשרות
      אלו היהודים כאן וזה המקסימום שהם מסוגלים לתת
      ואולי נקודת המבט לא נכונה
      אולי הכל תקין
      כי יוצאים כל הזמן חברה נהדרים שמולכים דרך
      בכל נושא
      אז אולי תמיד רק אחוז מסויים מצליח
      אולי חברה לא יודעים לנתח מערכות חינוך
      אולי נקודות המבט
      אולי זה המקסימום שהעם הזה יכול לתת
      אני מהצד של הדישה בלי סוף
      בכל רגע
      בעד סדר ולימודים
      בעד משמעת ברזל
      בעד כיבוש המורה
      אני מהדור שקם למורה
      ועד היום אני מעריך את מורי

      צריך בכל רגע לשאוף ליותר
      אך מדוע כל הזמן אומרים המערכת דפוקה
      עודד
        7/8/10 15:34:

      אני דווקא מסכימה איתך
      הכול עיניין של ניהול והובלה לערכים והצלחת התלמידים.

      היום ,ולמרות שהיו לי מורים נהדרים בתיכון וגם ביסודי, המטרות והשיטות השתנו אבל לא בטוח ששם מבינים זאת.

      משבאה מחוץ למערכת החינוך, אבל מרצה לפני תלמידות מגיל 10 ועד לסטודנטים אחרי צבא ויותר (במסגרת פרטייות ומקצועית ) ,אני רואה זאת אחרת,במגזר העסקי/פרטי יש מטרות ברורות להצלחה ולכן מודל החינוך צריך להשתנות ,התלמידים כבר שם אך לעניות דעתי (אבל על פי ראייתי וניסיוני) מורים גם צריכים לשנות את גישתם.

      מי שחיי בחממה לא יכול לדעת מה קורה מחוץ לה!

      דבר נוסף ,הוא גם התערבות ההורים .

      יש גבול עד כמה הורה יכול להתערב !

      אם הם היו נותנים יותר גיבוי למורים ולבית הספר וכמובן לערכים -אולי היינו ניראים אחרת!

      הרי זה ידוע העסק(כן בית ספר היום הוא עסק לכל דבר) ניראה בדיוק על פי מי שעומד בראשו !



        18/7/10 19:17:
      כמי שמרחב עבודתו העיקרי הינו בתי ספר, קשה לי להסכים עם הנכתב.
      ההבדל העיקרי בין בית ספר חזק ופורח, המזמן לתלמידים חווית לימוד, חינוך והשכלה נאותה.
      לבין בית ספר שאיננו כזה הוא - המנהל.
      מנהלים חזקים (כל אחד בדרכו ובעיקר בדרכה) עושים את ההבדל.
      כדי להשיג ולחולל שינוי, צריך להתמקד בדמות מנהל בית הספר.
      "אין חיילים טובים - יש מפקד גרוע"
      המורים טובים או גרועים - בעיקר לאורו או לצילו של מנהל בית הספר הרותם אותם למטרה. אין לזה שום קשר למשכורות אותם מקבלות המורים וכמובן גם המורים.

      צטט: shabat shalom 2010-07-17 09:25:05

      אתה מציין שהכשלון בחינוך הוא כשלון ניהולי (ואני מסכים שמנהל גרוע הורס את בית הספר שלו) אבל אתה מציין דרכים פוליטיות וממשלתיות (צמצום מטרות חוק החינוך, תקציב ושכר, ופרוק גופי ענק) - שהן יצילו את החינוך.
      אם כך הביקורת שלך אינה על הניהול הבית הספרי אללא על ההמדינה.
      אני חושב, כמנהל לשעבר, שבל זאת מנהלי בתי הספר, למרות המצב הבלתי נסבל שהם עובדים בו (אחריות ללא סמכות) הם הם שיכולים להפוך בית ספר גוסס לבית ספר מצליח.

       

      מנהלי בית הספר נמצאים בסירה אחת עם המורים, נכון שיש להם השפעה רבה מאוד על הצלחה או כישלון, אבל עדיין השפעה מוגבלת.

       

      הכישלון הניהולי שאני רואה, מתמקד דווקא בניהול של משרד החינוך, ביכולת להגדיר מטרות, ביכולת לפקח, ביכולת לשלוט ולכוון את מערכת החינוך.

      כישלון של אנשי מקצוע באגפים השונים של משרד החינוך.

       

      גם הניהול הבכיר של משרד החינוך הוא בעייתי, במיוחד בשנים האחרונות שהגיעו שרים עם פמליות גדולות שדחו את את התוכניות הקיימות, שהציעו להתחיל כל פעם תוכניות חדשות מחדש, ובמקרים רבים מתוך כוונה לפגוע ולצמצם את כוחם של המורים.

        17/7/10 09:25:
      אתה מציין שהכשלון בחינוך הוא כשלון ניהולי (ואני מסכים שמנהל גרוע הורס את בית הספר שלו) אבל אתה מציין דרכים פוליטיות וממשלתיות (צמצום מטרות חוק החינוך, תקציב ושכר, ופרוק גופי ענק) - שהן יצילו את החינוך.
      אם כך הביקורת שלך אינה על הניהול הבית הספרי אללא על ההמדינה.
      אני חושב, כמנהל לשעבר, שבל זאת מנהלי בתי הספר, למרות המצב הבלתי נסבל שהם עובדים בו (אחריות ללא סמכות) הם הם שיכולים להפוך בית ספר גוסס לבית ספר מצליח.