0

טוב, סתם התחלה של משהו

26 תגובות   יום שישי , 16/7/10, 14:11

לברוח

 

 

הרעיון צץ לפני כשנה. היתה שביתה ממושכת בבנק הבינלאומי. היא לא יכלה להפקיד את המשכורת. אמרו לה שאפשרי לעשות את זה בסניף קטן ששוכן בתחנת הדלק בצומת כפר קרע. מאחורי "ארומה". היא הגיעה. מקום ממש מוזר לסניף בנק. זה לא ממש סניף. זה שני חדרונים במקום צדדי. מיד היא שמה לב שאין אפילו מאבטח בכניסה. כשישבה מול הפקיד הבודד שהיה שם, כבר הנץ הרעיון בראשה. בזמן שהמתינה שהמחשב יקלוט את הצ'קים, היא דמיינה איך זה יתבצע.

איך היא תוכל להגשים את החלום, הפנטזיה שלה ושלו. להיעלם לשנה. הוא תמיד אמר לה שצריך איזה 200,000 שקלים מיותרים בשביל זה. לסגור כמה פינות ואז להיעלם.

 

במשך כמה שבועות ישבה בקפה "ארומה" בשעות שונות כשהיא עוקבת... בעלי עסקים מהואדי נכנסים במשך היום כשבכיסיהם "סטיפות" של מזומנים להפקדה.

יום שישי מוקדם בבוקר. היא התלבשה בשמלה פרחונית שקנתה בבוטיק יוקרתי, חבשה את הפאה הבלונדינית ואת משקפי השמש. סקסית בניגוד לאני האמיתי שבה.

ארנק לכתפה ובו האקדח שהוא השיג.

הלב דופק בטירוף. אבל מי שרוצה לעשות משהו בחייו חייב שיהיה לו האומץ. פחד לא בא בחשבון.

ענדה את מחרוזת הפנינים הסגולות שקיבלה מבעלה ליום הנישואין האחרון.

בפגישות האחרונות הם היו עסוקים בשינון הזמנים והפרטים . אסור לטעות.

הוא כבר ביקר בסניף אתמול כטכנאי כבלים שהגיע לבדוק המערכת. שלב א' הצליח. הוא הצליח להתחבר לסניף עם המחשב הנייד ולהשתלט על מצלמת האבטחה. היא תמשיך לשדר את אותן התמונות רצוף למוקד האבטחה .

8:30 היא ממתינה ברכב השכור בחנייה הסמוכה. הפקיד פותח את דלת הבנק. זהו הגיע הזמן. הרגשות קופאות והופכות להילוך אוטומט הפועל על פי התכנון.

היא נכנסת. ללא מילים. הפקיד מתבונן בה. שתיקה. היא פותחת את הארנק ושולפת מולו את האקדח. הוא עדיין לא הספיק להתיישב ולכן לא יכול ללחוץ על כפתור המצוקה. "לכספת" היא אומרת. והוא בשתיקה ניגש לכספת ומקיש את הקוד. הוא זז והיא חושדת. דורכת את האקדח. הוא לוקח שק של בד ומתחיל למלא אותו במזומנים.

היא שומעת את מנוע ההארלי דיווידסון שואג כשהוא נכנס לתחנה. הוא עוצר מאחורי "ארומה". היא נסוגה לאחור כשהיא מכוונת כל העת את האקדח לעבר הפקיד שמגופו זולגים אגלי זיעה של פחד.

תודה. היא אומרת. עזרת להגשים חלום. תזכור את זה. שחררת אהבה.

היא מזנקת על המושב מאחור והוא פוצח בדהירה אל החופש. שנה. אל הלא נודע.

 

 0

 

למישהו יש רעיון להמשך?

דרג את התוכן: