2 חוקרים ישראלים, ד"ר אריק שמיר (המרכז הבינתחומי) וד"ר שי אבידן, עומדים מאחורי פיתוח אפליקציה מסקרנת ביותר לשינוי גודל תמונות המתבססת על "גילוף תפרים" (ניסיון עילג שלי לתרגם את המונח Seam Carving). במשפט אחד, הטכניקות הנהוגות כיום להגדלה והקטנה של תמונות מאבדות לעיתים מידע חשוב. הדרך שפיתחו החוקרים מאפשרת לשנות את גודל התמונה (ואת הפרופורציה שלה) תוך שמירה על מידע "חשוב" יותר בתמונה, על חשבון הזניח. יישום נוסף הוא האפשרות להעלים מן התמונה אובייקטים מסויימים, ו"להשלים" את הרקע מאחוריהם.

כיוון שממרומי ה-3 יחידות במתמטיקה שלי אין לי כל דרך לפשט יותר את העניין הזה, פשוט עדיף שתראו את הסרטון שהוכן כדי ללוות את הצגת המחקר בכנס SIGGRAPH שנערך באחרונה בסן-דייגו.

מתחת לדיווח של ג'ק סקופילד בבלוג שלו ב-Guardian Technology על העניין, התחילו להצטבר הטוקבקים. כולם כאחד ציינו שהאפליקציה הזו מדהימה ו"שומטת לסתות", ודרשו באופן נחרץ לשלב אותה בפוטושופ כבר מחר (כפי שקראה גם כותרת הפוסט ב-TechCrunch). היה גם מי שאמר שאחת הבשורות שמביא לעולם היישום הזה הוא ביטול הצורך בגזירת תמונות ישנות לאחר פרידה או גירושין: אפשר פשוט לסרוק את התמונה, "למחוק" את האקס, ולהמשיך הלאה בחיים.

עם זאת, התפתח שם דיון ער סביב ההשפעה של כלי כזה על מושג ה"אמת" ומשמעותו בדור שבו עריכת תמונה מתבצעת באיכות כזאת, ובפשטות כזאת. מה המשמעות של דיני ראיות במערכת המשפט בעולם שבו קיימים כלים מן הסוג הזה. הלונדונרים בשרשור, שאורי ברוכין כבר סיפר לי פעם שבשערי עירם צריך לתלות את השלט: "Smile, you're on CCTV", תהו מה יקרה ביום (הלא רחוק) שבו אפשר יהיה לערוך בקלות כזו גם קטעי וידאו.

מן הצד השני, שבו אני נמצא גם לעת עתה, נמצאו מי שטענו שלא צריך להיכנס לפאניקה: הגם שללא ספק מדובר כאן ביישום מהפכני ובעיקר מדליק (תחשבו על היום שבו כשאתם מקטינים חלון דפדפן, התמונה גם תתאים את עצמה לגולד החדש - ולא רק הטקסט) - האפשרות להשיג את אותן התוצאות נמצאת כבר היום - זה רק לוקח יותר זמן, ודורש יותר מקצועיות בעיבוד תמונה. כבר זמן רב שאנחנו (לפחות חלקנו) יודעים לקחת "עם קורט מלח" את הגירויים הויזואליים המובאים בפנינו. תרבות הצריכה המקדשת את האידיאלים נשענת על ההצגה של ייצוגים עאלק-אידיאליים. בנוסף, כמו שעין מקצועית יודעת לגלות בתמונות שעברו עריכה את עקבות הפוטושופ, גם בצורה הזו (על אף שבסרט זה לא נראה ככה) הטיפול בתמונה די ברור לעין. תוכלו להתנסות בו כאן.

מצד שלישי, העובדה שעכשיו כדי לעשות את אותו הדבר צריך פחות זמן ופחות כישרון ("אהה, הקץ ל-Cloning, copying, masking, blurring, feathering וכו'...") - אינה טריוויאלית כלל וכלל. תראו מה קרה לתעשיית המוזיקה אחרי שעריכת סאונד (והעתקתו) הפכה לפעולה פשוטה, או לעיתונות בעידן בלוגר ו-וורדפרס.

פורסם במקור בבלוג פאוזה ב-4 בספטמבר 2007