| כאשר קמתי היום בבוקר שמעתי ציוץ ציפורים יצאתי החוצה לגינה הקטנה שלי, גינת המחבוא שלי מהעולם. פרשתי את הידיים לצדדים, תוכי ירוק התיישב לי על הזרוע הסתכלתי עליו והוא עלי ידעתי שמהיום אנחנו אחד, תוכי ירוק חופשי במרחב ואיש כחול נטוע בגינת ירק, מגדל שורשים עלים מצפון אהבה. "כן תבכה תשפוך פרצוף של עגל שהולך תמיד הפוך כזה מן טמבל" התוכי פרש כנפיים ועף לו הרגשתי איך הצלחתי לטשטש את הרגשות איך הצלחתי להתפזר ברחבי השמיים הכחולים איך הכל רגיל כמעט לא כואב איך הבדידות נמסה להיות כמעט לא חשובה. "כשאתה חיוור מצער מתחפר בשתיקתך תן לי לדבר אליך וללכת בין צלליך להיות איתך" אולי הטישטוש נועד להסתיר את הפחד להסתיר את הרצון האמיתי כלכך הבזק של אישה יפה וגופה כואב למגע ידי הבטתי בתוכי הירוק חג בשמיים רק רגלי קפואות במקומם תקווה |