אני יודע שזה ישמע קיטשי....

כבר תקופה ארוכה בחיי שרמי קליינשטיין על כול יצירותיו,לחניו ושירו מלווה את חיי הבוגרים כמעין פסקול מדיוק וכול תקופה נשלף שיר שמתאר בדיוק את התחושות שלי וההרגשות שלי באופן כול כך מדיוק ,משהוא שאני בטוח שקרה בטח כמעט לכול אחד, משהוא בלחן ,המילים,העיבודים המתאימים וביצועים פשוטים וחודרים ,אלי היצירות של רמי מדברות כרגע, בטח שלכול אחד יש שיר ,ש"פורט" באמת על מיתרי הלב....

אתמול בערב פעם ראשונה שנתקלתי ב"כוכב נולד" שהאמן האורח היה קליינשטיין בלי "המועצה" ובלי אלון הילל .נסחפתי אם השידור צללתי אל המילים,שחיתי בתוך המנגינות ,וזה יצא ממני בלי שליטה, בכי אמיתי וכואב כזה שהוא הכי קשה אבל הכי מנקה,שהוא הכי מציף רגשית אבל הכי נכון ,הפעם לא עצרתי את זה נתתי לזה לצאת ממני בלי שליטה אולי ככה ארגיש פחות כאב,אולי ככה יכאב פחות, אולי ככה היא לא תכאיב לי במה שעשתה...

אולי ככה ארגיש פחות לבד...

אני נזכר שלפני שנים סיפרתי לה שהחלום שלי זה לקחת את חברה שלי לצימר בצפון ולא יצא לי ,היא הבטיחה שהיא זאת שתגשים ואכן הגשימה ... תקופה קסומה שנגמרה אחרי שנים של אהבה .

לעולם לא הספקתי לומר לה שחלום שלא הגשמתי היה לקחת את חברה שלי למופע –"רמי קליינשטיין והפסנתר"- ביצועים שקטים לשירים שכול החיים מלווים את חיי כפסקול ומלחינים את הרגשות שלי הרבה יותר טוב ממני.

נכון לא לקחתי אותה (והיא הייתה כבר אשתי) למרות שרציתי,מאוד,היא לא אהבה אותו לא "התחברה", ולא רציתי לסחוב אותה למופע אם שירים שהיא לא אוהבת, חבל שלא לקחתי ... הוא היה שר אותי, יותר טוב ממני.

הזמן עובר ,ימים רצים,שירים שוב מלווים אותי בכאב הגדול ומצילים אותי מעצמי,זה אולי התרופה הטובה ביותר ... שוב אולי אני קיטשי אולי מלנכולי אבל אני לפחות מנסה מגשש את דרכי מתוך האפלה להקל אל הכאב,להתרגל להיות זר בתוך עולם שהיה מוכר, להפוך שוב לאף אחד ,להיות זה שהכי כמהה לאהבה בעולם,להיות זה שלא מפסיק לחלום ,בדיוק כמו בערב ההוא שרציתי שהיא תיקח אותי לטיול בצפון והיא הרגישה....

מקווה ללמוד להרגיש ,שוב, לחבר את כול מה שהתפרק בפנים ,לצמצם את הכאב,מקווה להתהלך בין אנשים ולהרגיש שוב אמת ,מקווה שוב לחייך באמת, מכול הלב ,מקווה שהאשמה המכרסמת לאט תחלוף,מקווה שאוכל להסתכל במראה במבט חודר ולהיות מרוצה באמת,הלוואי ואמצא מנוחה לגוף ומזור לנפש בתוך החודשים המטורפים האלה...

הלוואי ואוכל להעלם מעולמה ,ולחזור למה שלא היה לי כנראה לעולם.

סליחה....

הוספתי מילים לשיר שעכשיו הכי פורט לי על הנשמה :

השמיים יורדים אל חלוני
חורף בחוץ וקיץ בי
האם אתה זוכר?
כשהשתיקות ארוכות, זוכר
והמילים רחוקות,
איך הייתי בך
ורציתי לבכות...

הימים נאספו לביתי
השנים נחרטו בגופי
האם אתה זוכר?
נגיעות חטופות, זוכר
האם היית שלי
כשעטפתי אותך
ורציתי לבכות...

ידעתי תמיד שזה יגמר
ידעתי תמיד שאני אשאר. לבכות...

הימים הם רק נוף, נוף הרחוב
השנים הן רק אופק, אופק הסוף

האם אתה זוכר...
חורף בחוץ וקיץ בי
האם אתה זוכר?
כשהשתיקות ארוכות, זוכר
והמילים רחוקות,
איך הייתי בך
ורציתי לבכות...

הימים נאספו לביתי
השנים נחרטו בגופי
האם אתה זוכר?
נגיעות חטופות, זוכר
האם היית שלי
כשעטפתי אותך
ורציתי לבכות...

ידעתי תמיד שזה יגמר
ידעתי תמיד שאני אשאר. לבכות...

הימים הם רק נוף, נוף הרחוב
השנים הן רק אופק, אופק הסוף

האם אתה זוכר...