ריקוד ה- New York, הינו סגנון ריקוד נוסף בשושלת הריקודים הלאטיניים אשר הושפע רבות מסגנון ריקוד הממבו וריקודים נוספים אשר שלטו בבירה (New York City) בתקופת המאה ה- 20. סגנון ריקוד זה, השפיע באופיו הריקודי בעיקר על אמריקה הצפונית וגם על חלקה המרכזי של יבשת זו אך פחות.

מידת הפופולאריות שצבר סגנון ריקוד זה גדלה באופן משמעותי גם ביתר העולם כך שניתן להרגיש בהשפעתה גם בארצנו ומתבטאת בכך על ידי גידול בכמות הדרישה לשיעורים, סדנאות וקורסים בנושא. עם זאת, בארצנו כמות ורמת הרוקדים השולטת בסגנון זה אינה רבה ומספיקה על מנת להדריך באופן מקצועי כך שיוטמע כסגנון נוסף וטריביאלי כפי שניתן למצוא באופן שוטף במועדוני הסלסה השונים.

ריקוד ה- New York בעיקרו מזכיר מאוד את סגנון ה-LA (סגנון ראוותני המתבצע על קו ישר) להבדיל מהסגנון הקובני המתאפיין בקשתיות הריקוד והרוקד. לכאורה, ריקוד ה- NY וה- LA ייראו כאותו דבר לעין בלתי מנוסה.

לכל היותר יבחין רוקד מנוסה במעט כי ישנו "היפוך" של צעדי הריקוד לעומת התיבה המוסיקלית.
כלומר, צעדי הריקוד האמורים להירקד עבור התיבה המוסיקלית הראשונה נרקדים "רק" בתיבה המוסיקלית השנייה ואילו הצעדים האמורים להירקד עבור התיבה המוסיקלית השנייה נרקדים "כבר" בתיבה המוסיקלית הראשונה.

להבדיל מהסגנון הקובני ובדומה לסגנון ה- LA הראוותני, מציע סגנון ה- NY "מקום" (אפשרות) לביטוי של הגבר והבחורה בצורה ראוותנית גם כן שעל בסיס הריקוד על הקו הישר (בסגנון ה- CBL).

באופן כללי, הדומה בין סגנון ה- NY לסגנון ה- LA הוא שהביטוי לראוותנות נעשה על ידי הפגנת מיומנות וזריזות של בת ובן הזוג כך שככל שביצועיהם מרשימים יותר כך הזוג "זוכה" לאהדה רבה יותר בקרב הקהל הצופה.

השוני הכללי בין שני סגנונות הריקוד NY ו- LA הוא בצורות השונות לביצועים הריקודיים של ה- NY המתבטאים הן ברמת הטכניקה והן ברמת הסטייל.

- ברמת הטכניקה אנו "פוגשים" כמובן את צעד הבסיס וכן עבודת רגליים ה"משחקת" על הקצב ביצירה.

- ברמת הסטייל אנו "פוגשים" במספר תנועות גוף מסוימות אשר ברובן הן חדות מהירות מדגישות "יציאה" לווריאציה או "מסמנות" מעבר חד ביצירה על ידי "שבירת" התנועה.

שם כולל למגוון התנועות היוצרות "עיטור וזוהר" לריקוד נקרא בשם "Shines". ה- Shines "עובד" על חלקי הגוף שונים כגון: עבודת ידיים (Hands work): תנועות עדינות רכות וקשתיות (Soft). עבודת גוף (Body work): תרגילי גמישות ואקרובאטיקה (Acrobatic). עבודת רגליים (Feet work): תנועות "סגורות" (מוכרות) ו"פתוחות" (לא מוכרות).

נהוג הוא שאל ה- Shines שבסגנון ה- NY "יוצאים" (מתחילים) בדרך כלל כאשר הזוג פרוד על מנת להפגין את כישוריו של כל אחד מהרוקדים באופן עצמאי. לאחר מכן חוברים הזוג ומציגים Shines זוגי המתאר את הקשר, ההתאמה והיכולת הריקודית של ובין השניים.

על כן, ה- Shines מתחלק לשתי קטגוריות והן Shines בסגנון נשי (Lady Style) ו: Shines בסגנון גברי (Man Style). במקרים רבים נוהגים לשייך את מושג ה- Shines רק לאותן תנועות הרגליים שתוארו לעיל אך אין מחייב הדבר.

להזכירכם בשנית כי מושג ה- Shines הוא שם למאפיין כללי לכל תנועה שנעשית מעבר לווריאציה, המוסיף ליופייה ולזוהרה (Shines = זוהר באנגלית).

כפי שציינתי ברמת הסטייל, אנו נתקלים ב"שבירות" תנועה במהלך הריקוד.

המילה "לשבור" היא צורת התבטאות המבטאת "מעבר חד".

בדיוק מהסיבה שבזכותה החלטתי קודם כל להסביר את סגנון ה- NY מהפאן המוסיקלי, אוכל לבסס כעת את דברי ולאמר לכם כי בשל הדגש המוסיקלי על הביט השני (ה- Off Bit), נוהגים "לשבור" את התנועה הריקודית ולהדגישה ריקודית על ידי מעבר חד ושינוי משמעותי בצעדים והוא פתיחה של צעד הגברים לאחור וצעד הנשים קדימה בביט השני.

מכיוון שה"שבירה" נעשית על הביט השני (על ה- 2) נוהגים לכנות את סגנון ריקוד ה- NY גם בשם "NY - "Break On 2. ה- Break דרך אגב, יכול "ליפול" פעמים נוספות במיקומים שונים לאורך התיבות המוסיקליות כך שהן יוצגו ריקודית על ידי "הפלה", Sit ואלמנטים ריקודיים נוספים אשר ידגישו בהתאמה את ה"שבירה" הריקודית בהתאמה ל"שבירה" המוסיקלית.

תוספת הביטוי "Break On 2" מבטא את הדגש הריקודי הנוצר עם פתיחת הצעד קדימה (זהו הצעד השני) ומשתמשים בו אך ורק כדי "לחזק" את שמו של סגנון הריקוד NY המבטא את פתיחת הצעד רק החל מהביט השני.

דרך אגב, את "תוצרתו" של סגנון ה- NY עם השינויים שחלפו על פניו מאז התפתחותו אנו מכירים בעיקר כריקוד הסלסה כפי הנרקד כיום במועדונים השונים.