הערבית נמנית בין 10 השפות המובילות של האינטרנט, וזה עוד כשפחות מעשירית מדובריה מחוברים לרשת. איך עוד לא עלו פה על זה?

מנתונים חדשים שפורסמו באחרונה עולה כי השפה הערבית נכנסה לעשיריה הפותחת של הלשונות המדוברות באינטרנט, וזה גרם לי לחשוב. מדובר בנתונים שפירסם בסוף חודש יוני האתר internetworldstats.com, ואשר מצביעים על כך ש-2.5% ממשתמשי האינטרנט הם דוברי ערבית. לשם השוואה, דוברי אנגלית מהווים 31.2% מכלל משתמשי האינטרנט, ועל כן (כמה בלתי צפוי), האנגלית נמצאת במקום הראשון ברשימה, ואחריה נמצאת הסינית, עם 15.7% ממשתמשי האינטרנט. בשפות הבאות ברשימה (ספרדית, יפנית, צרפתית, גרמנית וגו') האחוזים מתחילים לצנוח די מהר.

הגרף מתוך internetworldstats.com (תוויות תורגמו על ידי)

אני זוכר שכבר לפני משהו כמו חמש שנים ראיתי מודעת ענק בנמל התעופה הית'רו, מטעם איזה מוסד ללימוד שפות, שהציעה לאנשי העסקים העוברים בשדה ללמוד סינית, כהכנה לקראת היום שבו זו תהיה השפה המדוברת ביותר באינטרנט. זה לא מפתיע, בהתחשב בעובדה שבשבע השנים האחרונות מספר משתמשי האינטרנט דוברי הסינית צמח בכ-470%, לעומת פחות מ-160% אצל דוברי האנגלית. אם היה לי חוש מספרי מפותח יותר ממה שיש לי, הייתי מחלץ את אחוז הצמיחה השנתי הממוצע, ומעריך תוך כמה שנים זה יקרה (אבל אתם מוזמנים, בשביל זה יש פה תגובות).

ללמוד סינית זה קשה, לא משנה מה יגידו, ולא משנה כמה יראו לי שיש בסין ילדים בני שנתיים שמפטפטים חופשי בסינית. מה שלא מובן לי, זה איך לא עלו כאן על הפוטנציאל האדיר שיש לשפה הערבית ברשת.

העדפה ברורה של יזמים לשוק דובר האנגלית
ברור למה מיזמי אינטרנט חדשים בישראל לוטשים עיניים לעבר השפה האנגלית: לפחות היום, מדובר בשפה הבינלאומית, שפת האינטרנט של היום (לא לאורך זמן, כאמור). בסך הכל דוברי 10 השפות המובילות באינטרנט מהווים 85% ממשתמשי האינטרנט, והעברית וודאי שגורה בפי אחוז לא גבוה מבין שאר 15% דוברי השפות של "שאר העולם". אבל מספיק להסתכל במספרים כדי להבין את הפוטנציאל האדיר הטמון בפיתוח מוצרי רשת הפונים לקהל דובר ערבית: הערבית נמצאת במקום ה-5 בעולם בטבלת השפות המדוברות ביותר בעולם (אחרי אנגלית, סינית, ספרדית וצרפתית). כרגע אחוז החדירה של האינטרנט בקרב דוברי ערבית הוא הנמוך ביותר מתוך 10 השפות המובילות, והוא עומד על 8.5% בלבד. משמע, יש לו עוד הרבה לאן לצמוח. והוא אכן צומח; בשבע השנים האחרונות צמח מספר משתמשי האינטרנט דוברי הערבית בכמעט 950%, השיעור הגבוה ביותר מבין 10 השפות המובילות.

שילוב יוצא דופן של הזדמנויות
בישראל קיים שילוב כמעט ייחודי של אוכלוסיה דוברת ערבית עם תשתית היי-טק מתקדמת להפליא, כישרון יזמות, מחשבה יצירתית, וגישה (לא ממש שווה, אבל עדיין גישה) למערכת מתקדמת של השכלה מדעית גבוהה שתשתית הטכנולוגיה המקומית נשענת עליה. גם מערכת המסחר כאן חופשית יותר, ומתאפיינת בפחות התערבות ממשלתית. לשם הבהרת הנקודה, אני משאיר לעת עתה את הדיון הזה בתחומי הקו הירוק.

אז למה אני לא קורא בעיתונים על הסטארט-אפים הישראלים המכוונים לשוק הערבי? הסיבה היא כנראה אחת משתיים: או שיש כבר פעילות ישראלית ערה בתחום הזה אך בגלל "המצב" והחשש מתגובת נגד היא נמצאת במצב של תמידי של טיסה מתחת לרדאר, או שהיא בקושי קיימת. יש כמובן אפשרות שלישית, והיא שיש פעילות ואני רק לא קורא את העיתונים בשפה הנכונה; אבל זה נראה לי פחות סביר. פעילות עסקית משמעותית, ולא משנה באיזו שפה, מותירה את עקבותיה ומשפיעה גם על עסקים אחרים מסביבה, והיינו שומעים על זה.

עכבות ומכשולים בדרך לשיתוף פעולה
אם ההאנץ' שלי נכון ויזמים ישראלים מתעלמים באופן יחסי מהשוק הערבי הבינלאומי, לא קשה לנסח את הגורמים המעכבים את מימוש הפוטנציאל הזה: למרות שיש בישראל גם סטודנטים ערבים למדעי המחשב, הם מתי-מעט. זה בטח קשור לעובדה שהתשתית הטכנולוגית בבית הספר התיכון שלהם היא לרוב נחותה מזו של התיכונים היהודיים. הם גם לא עברו בממר"מ, שסיפקה להי-טק הישראלי את כמה משחקניו המרכזיים. יש מן הסתם גם קושי ליצור התקשרויות עם משקיעים או שותפים במדינות ערב (למשל, לצורך הפצה). תחושת הבטן שלי הבסיסית שלי (והלוואי שאני טועה בגדול) היא שליזמים יהודים גם יותר קל יחסית לקבל תמיכות וסיוע במימון הקמת העסק, בין אם מגורמים ממשלתיים או מפרטיים. גם עניין קמאי כמו המתח האתני הבסיסי בין יהודים לערבים בטח מקשה על יצירת סטארט-אפים דו-לאומיים.

כבר יש שיתוף פעולה טכנולוגי יהודי-ערבי ברחבי העולם, ואחת מהזירות המרכזיות שלו היא תחום ה-BiDi, העוסק בהתאמה של מערכות מחשב לשפות הנכתבות מימין לשמאל (זהו קיצור של Bi-Directional, "דו-כיווני"). משמע, לערבים ויהודים יש גם אינטרסים וצרכים משותפים בתחום הטכנולוגיה והאינטרנט. עם נכונות וראייה מפוכחת לעתיד, זה בהחלט יכול להיות מגש הכסף שעליו יינתן לנו המזרח התיכון החדש.

פורסם במקור בבלוג פאוזה ב-18 בספטמבר 2007