מכירים את זה שאתם באמצע שיחה קולחת עם מישהו, מספרים לו את סיפור חייכם, טוב לא סיפור חייכם אבל לפחות משהו חשוב שעבר עליכם באותו היום ואז "אווט אוף נואו וור" הבן אדם אומר לכם:"אחלה" ?

כאילו, מה אני אמורה לחשוב באותו הרגע?..

הסיפור שלי כ"כ משעמם?

או..."עזבי אותך שטויות, בואי נדבר על סקס"?

אחלה זאת מילה שסוגרת..באבואה סוגרת..

אחרי אחלה, אני תמיד מנסה לחשוב מה עוד ניתן להוסיף..

אולי וואלה?

מילה שבטוח תסגור על המילה שסגרה לפניה.

אבל אז כל מה שאמרתי שתי דקות לפני, כאילו לא היה..נעלם..התפוגג..

אז במקום להוסיף וואלה ולסגור סופית, אני אומרת משהו כמו.."כן ואז..."

והנה שוב פתחתי..(כנראה לצער הצד המקשיב).

זה כמו שבן אדם בא ואומר:"אחי אתה לא מבין איזה כייף היה לי אתמול"

ואז מקבל תשובה: "וואלה".

כאילו..מה הוואלה הזאת אמורה להביע גאד דם איט!

זה וואלה של:"אחי באמש'ך עזוב אותי מהשטויות שלך על הבוקר"?

או: "וואלה אחי, אני גאה בך שיש לך חיים כ"כ מעניינים"?

יש את המילה "טוב"..

אחחח הטוב הזה..

יש את ה"טוב" המתארך הזה..טוווווב...

זה הטוב הרע..הטוב שאומרים כשממש לא מתכוונים ל-טוב!

ויש את ה"טוב" הקצר.

מין טוב שכזה על משקל ה"אחלה" של קודם.

אחרי טוב שכזה אני מקפלת את הזנב ומבינה שאין לי עניין להמשיך..ובטח לא לצד השני.

או שהצד השני רומז לי: "אולי נדבר עכשיו על סקס"?

ובל נשכח את ה"סבבה"השגורה בפינו יומם ולילה

ואת ה"יופי", "מה יופי מה? אולי תביע דיעה? משהו?"

 ובטח יש עוד כמה מילים סוגרות ששכחתי..

מילים, מילים יכולות להיות חדות כתער ורכות כנוצה..

אז בואו נשקול אותן אחת אחת לפני שנוציא אותן מהפה הגדול שלנו..

לחיי המילים השקולות.

היה לי כייף..

וואלה כייף!

 :-)