לאמריקנים יש ביטוי למצב שבו בן-אדם מקבל בשורה משמחת או מתנה בלתי צפויה: חג המולד הגיע מוקדם עבורו השנה. ובכן, עבור המשק האמריקני, תשעה באב הגיע מוקדם השנה.

השבוע החולף היה רצוף בנתוני מקרו גרועים. זרם החדשות הרעות הלך והתעצם מיום ליום, עד שביום שישי הוא כבר שטף את הכל, ובסיוע של כמה תוצאות מאכזבות מחברות מובילות – שקיזזו ויותר את התוצאות הטובות שהגיעו בימים הקודמים –ספג שוק המניות ירידה חדה.

אבל אין כל טעם למדוד את חומרת המצב דרך הפריזמה של שוק המניות, למרות שזהו מנהג נפוץ. שוק המניות מפגר אחרי ההתפתחויות, המשתקפות היטב בנתונים הכלכליים מצד אחד, ובמגמת המסחר בשוק הבכיר, הלא הוא שוק האג"ח, מאידך. בשוק האג"ח הממשלתי, המחירים מטפסים כלפי מעלה והתשואות יורדות -- לרמות שמאותתות על מיתון קשה, אם לא שפל ממשי. במקביל, המירווחים בין אג"ח ממשלתי לאג"ח קונצרני הולכים ומתרחבים.

כאשר יש סתירה בין המסר המשודר משוק המניות, בו שוכנים אופטימיסטים מושבעים, לבין המסר הבוקע משוק האג"ח, משכנם של אנשים שקולים הממוקדים בצורך לקבל בחזרה את כספם (ולא בלהשיג רווחים דמיוניים), תמיד כדאי להקשיב לשוק האג"ח. אולם כאשר המסר של שוק האג"ח מעוגן היטב בחדשות השוטפות מהפעילות הריאלית, אזי אין בכלל מקום להמשך הדיון. צריכים להסתלק משוק המניות לפני הקריסה ולהתגונן היטב מול הבאות.

לאור ריבוי הנתונים החמורים שפורסמו בשבוע החולף, ניתן רק להציג רשימה מסכמת, מבלי להיכנס לפרטים. אבל לפעמים כמות היא איכות, והימים האחרונים היוו אחת הפעמים האלה:

0. 1. הנתון החשוב ביותר, לעניות דעתי, היה של המכירות הקמעונאיות, שרשמו ירידה של 0.5% לעומת החודש הקודם – יותר מהצפוי, וכהמשך לירידות בחודשים קודמים, כלומר העצמת החולשה בסקטור הגדול ביותר של המשק האמריקני.
0. 2. שני מדדי ייצור איזוריים לחודש יולי – של מדינת ניו יורק ושל אזור פילדלפיה – פורסמו ביום חמישי, ושניהם נפלו בעוצמה רבה וחריגה, בעוד שהצפי היה לעליה קלה באחד וירידה קלה בשני. תחום הייצור היה הגורם המוביל בתקופת ההתאוששות מאז מרס 2009.
0. 3. מדד אימון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן, שפורסם ביום שישי, רשם ירידה מסיבית, הרבה מעבר להערכה הפסימית ביותר מבין החזאים. מדד הצפי של הנשאלים ביחס לתחום התעסוקה הגיע לרמה הנמוכה ביותר אי-פעם.
0. 4. למי שלא מיחס חשיבות למדדי אימון, ומעדיף 'ת'כליס', הרי שאיגוד מסילות הברזל האמריקני דיווח על ירידה בשימוש בתעבורה מסילתית ביוני – הכוונה לרכבות משא, אחד האינדיקטורים הבדוקים של מצב המשק.
0. 5. הירידה החדה במדד השימוש בדיזל מהווה עדות נוספת לאותה תופעה.
0. 6. בחזית של שוק הדיור, התדרדר המדד לרכישת משכנתאות (אחד המדדים המתפרסם מטעם איגוד הבנקים למשכנתאות) לרמה הנמוכה ביותר מאז דצמבר 1996.
0. 7. כלכלני הפדרל ריזרב בנק הורידו את תחזית הצמיחה של המשק והעלו את תחזית האבטלה.
0. 8. מדד האופטימיות של עסקים קטנים רשם ירידה ביוני, לאחר מספר חודשים בהם נרשמו בו עליות קלות. מאז ינואר 2008, המדד הזה שורר ברמות המתאימות למצב משק חלש או ממותן. יצויין שעסקים קטנים מייצרים רובן המכריע של המשרות החדשות, בתנאי משק נורמליים.
0. 9. מדד המחירים לצרכן ירד (שוב), ומדד המחירים היצרניים ירד בשיעור ניכר, ובכך חיזקו את החששות שהמשק גולש למצב של דפלציה.
0. 10. הגירעון המסחרי התרחב שוב, בגלל קצב גידול בייבוא המעפיל על הגידול שנרשם בייצוא.

ישנם עוד אייטמים שניתן לצרף לרשימה, אבל אין טעם. די בנ"ל לשרטט את התמונה, ובכך להוכיח שרואי שחורות כמו רוביני ואחרים נשענים על נתונים ועובדות מוצקות.

 ייבוא, ייצוא,

באשר לשווקים, ברור ששוק המניות הוא זה שיצטרך להתאים את עצמו למגמות המתפתחות, ולא שוק האג"ח. יכול להיות שתהליך זה התחיל עם הירידה המשמעותית של יום שישי, אבל גם אם כן, יש עוד כברת דרך ארוכה עד שהשוק יתחבר בחזרה למציאות העגומה. ירידה של 10-15% מהרמות הנוכחיות היא לא רק אפשרית אלא מתבקשת, וזאת כשלב שני למגמת הירידות הראשית שהתחילה בסוף אפריל.