ילדים אוהבים להציג הצגות.דרוש להם רק קהל, וזה יכול להיות אפילו אדם אחד. אם הקהל גדול יותר – מה טוב. בדרך כלל מדובר בהצגה קצרה שאורכת דקות אחדות ואת תוכנה הילדים ממציאים תוך כדי הצגה. הילדים מחליטים מה הם מציגים ומחלקים ביניהם את התפקידים.

טוב שהילדים מציגים, כי זו דרך המאפשרת להם להביע רגשות, זו דרך לגעת ולהציף נושאים המעניינים ולעיתים מעסיקים ומטרידים את הילד, גלומים בה דמיון ויצירתיות, זו דרך להוסיף לילדים דעת, זה זמן איכות עם הילדים, ובעיקר זו הנאה צרופה.

אצלנו בבית משחקים את המשחק קצת אחרת. כותבים את הטקסט.

כיצד משחקים?

* הילד מציע להכין מערכון. בדרך כלל הוא מציע את הנושא, לעיתים היא מבקש שאני אעלה רעיון.לפעמים הרעיון שלי מתקבל ולפעמים הוא נפסל והילד מציע רעיון משלו.

רוב המערכונים שכתבנו והצגנו היו רעיונות של הילד.

* יושבים יחד ליד המחשב וכותבים את הטקסט.

*אח"כ הילד מכין את התפאורה המינימליסטית – לעיתים ציור או שניים על דף A4 . אם יש צורך הוא בונה פריט המשמש בהצגה מקוביות לגו.

* בוחרים "מסך" - חתיכת בד או במטפחת ראש (לא שקופה) בצבע אחד.

* לעיתים כותבים על פתק את שם ההצגה ומדביקים על "המסך". לעיתים הילד מכריז את שם ההצגה. לעיתים הוא מגייס לשם כך ילד אחר.

* השולחן בסלון משמש במה. אם יש צורך, מכסים אותו בניילון או במפה.

* השחקנים המשתתפים בהצגה הן דמויות מפלסטיק – לגו, פליימובי, גוגו'ס - או בובות פרווה.

* הילד מחלק תפקידים.

* הילד מזמין את הקהל לשבת על הספה בסלון ולצפות.

* הערה: אם הטלויזיה או הרדיו פועלים – מכבים אותם.

אני מביאה בזה הטקסט של מערכון שכתבנו והעלינו בימים האחרונים:

משחק הגמר

משתתפים: פליפ, צח, שני צופים במשחק הגמר

מערכה 1

תמונה 1 - משחק מלחמה

פליפ וצח יושבים בבית של פליפ ומשחקים מלחמה (ערמות הקלפים מאורגנות מראש).

פליפ וצח: מלחמה!

צח זוכה.

פליפ: אוח....

פליפ וצח: מלחמה!

צח זוכה.

פליפ וצח: מלחמה!

צח זוכה.

פליפ: אוף, איזה שיט, איזה באסה, איזה נאחס, מה, 'תה חושב לזכות פה כל הזמן?

צח: מה אתה רוצה ממני. אלה הקלפים. תבוא אליהם בטענות!

מסך יורד. כתוב עליו: אחרי 10 דקות.

צח ופליפ: מלחמה!

פליפ שם קלף של נסיך.

פליפ: נראה אותך מנצח אותי עכשו. נו, נראה אותך.

צח פותח את הקלף שלו ומתגלה מלכה. 

תמונה 2

המסך עולה.

פליפ: צח, צח, בא לך לראות את משחק הגמר?

צח: תגיד לי פליפ, השתגעת?! זה בדרום אפריקה. אתה יודע כמה זמן צריך לטוס לשם? ומעבר לזה, כבר ראינו משחק אחד במונדיאל. וגם, הכרטיס לא כל כך זול. וגם, יש שם רעש נוראי, וגם.......

פליפ: וגם, וגם, וגם, וגם, מה את מקשקש? זה משחק הגמר!!! וגם הולנד וספרד אף פעם לא זכו במונדיאל, וגם אף אחד לא חשב שהם בכלל יגיעו לגמר, וגם אף אחד לא הימר עליהם שהם יגיעו לגמר, ובגלל זה הפסדתי בווינר, וגם מלכת ספרד תהיה שם, וגם נסיך הולנד יהיה שם, וגם אנחנו נהיה שם.

צח: נו באמת, פליפ!

פליפ: טוב, אני בכל מקרה אהיה שם. אז אתה בא????? 

מערכה 2

תמונה 1 – לא כל אחד מבין בכדורגל

צח ופליפ במטוס.

צח: פליפ, נגיע בזמן?

פליפ: כן.

צח: אבל אתה בטוח, במאה אחוז בטוח שנגיע למשחק הגמר?

פליפ: בטוח. נגיע אפילו לפני הזמן.

צח: יופי. עכשו אני שקט.

צח ופליפ נוחתים. הם נכנסים למגרש כדורגל ומתיישבים.

שני גוגואים מחזיקים כרזה שכתוב עליה Germany Germany

צח: רציתי שנגיע קצת יותר מוקדם אבל למה כל כך מוקדם. למה למשחק חצי הגמר. אמרת שניסע רק למשחק הגמר.

פליפ: אתה לא רואה שזה משחק הגמר?

צח: איך אני יכול לראות? אתה לא שומע שהאנשים כאן צועקים: Germany Germany ומחזיקים כרזות? אתה לא שומע שמעודדים את גרמניה?

פליפ: תגיד לי, אתה טמבל או מה? האנשים האלה לא מבינים מה הם רואים.

גם אתה חושב שגרמניה עכשו משחקת בגמר? אתה רואה באיזה מקום את הקנצלרית של גרמניה, את הגב' מרקל?

איש שואל את שכנו: Where is Mrs Merkel? Do you see her?

שכנו של האיש: Oops.....

בעלי הכרזה מסתובבים ואז נגלה הכיתוב: Brazil Brazil והם קוראים: ברזיל! ברזיל!

תמונה 2 – תום המשחק

צח: הולנד וספרד היו ממש שווי כוחות. למה לדעתך ספרד לקחה את הגביע?

פליפ: כי מלכה חזקה מנסיך.

המסך יורד.

סוף