אנחנו זן נדיר,
צפור משונה
החלומות באוויר,
הראש באדמה.

קדימה - הגעת לגיל בו את יכולה להיות את, לא?

"זכרו תמיד שאתם לגמרי יוצאי־דופן. בדיוק כמו כל האחרים." (מרגרט מיד)

בכל תחום בו האנושות משתמשת בתבניות, אנו משתמשים במילה זאת בלשון רבים, ומדוע? כי לעוגה/ לברזל/ לפלסטיק או לכל צורך אחר, אין תכנית אחת בלעדית - אלא תבניות רבות ומשונות.

אט אט, גם בתחומי החיים, הזוגיות, ההתפתחות אנו מבינים שכל אדם הוא בעצם תבנית, מיוחדת, שונה, חלקן קשיחות וחלקן גמישות ומשתנות.

ואם האנשים שונים, שהרי ה"תבנית" הנפוצה אינה מתאימה לכולם...

לא כולם יתחתנו, לא כולם יביאו ילדים, לא כולם יגדלו 2 ילדים וכלב או תשעה ילדים ובעל.

ועכשיו, כל שנותר הוא להבין מה התבנית שלנו, ולחיות לפיה, בניגוד לעבר בו נדרשנו להבין מה התבנית של הסביבה ולדחוס את עצמנו אל תוכה בכוח.

והסביבה? סופה להבין יום אחד שבעצם אין תבניות - יש רק ערב רב של אנשים מופלאים.

הגיע הזמן

להפסיק לחיות באשליות

להסתכל במראה להבין

 ש"זה מה יש - ושאני נפלאה"

מסכימה איתך.
לפעמים - להיות פשוט אתה - קל יותר מאשר לחיות לפי ציפיות של אנשים. מעייף מאוד להכניס עצמך לתבניות של אחרים ובד"כ אינו מחזיק מעמד לאורך זמן.

גם האחר הוא:

"...משהו קצת אחר

בדרך מעט שונה

ורוצה".

אז,

את רוצה ואחר רוצה גם כן,

ובכל זאת, אף לא אחד מקבל

את מה שהוא רוצה...

הכי טוב?

לחיות. פשוט לחיות. לפעמים זה באמת פשוט...