אבן לא שואלים ~ • ~
מעולם לא שאלו אבן איך היא מרגישה להיות מצֵבה. אבן לא שואלים כי היא מישירה נוכחות ואינה מעמידה פנים. • אדם מניח שאבן לא מרגישה את הרימה המכרסמת בבשר תחתיה, את הפרחים שנדחסו זֵרים למוּת בצנצנות ריבה לצד מילים מתוקות, לשחד את החיים כי אוהבים את המתים, אחרֵי כמו שלא אהבו לפניֵ וגם את הדמעות שאינן יכולות תמיד, לפי הזמנה, בדיוק ביום השנה... • גם מצֵבה יכולה להוריק מבחילה של שנים, לנטות ולהקיא אותיות וכשאין עוד מי שזוכר, או מי שחייב, אף לא כלב משתין, גם מצבה רוצה למות - כי מעפר באה ואל עפר היא רוצה לשוב. ~ • ~
- יוני 1986 - כל הזכויות שמורות לאסתר הודיה (C)
|