כותרות TheMarker >
    ';

    יומני כרמל

    ילדה טובה כרמל.
    בעצם, כבר לא כל כך ילדה,
    ואם חושבים על זה ברצינות - גם לא כזאת טובה.

    0

    צוות הווי וברבור

    15 תגובות   יום שני, 8/10/07, 14:58

    מרוב שהתריע והרתיע שלא אעשה כל תוכנית לחגיגת יום הולדתו, הצלחתי לשכוח את התאריך.

    כל כך לא מתאים לי. מצד שני, הרבה דברים שלא מתאימים לי קורים בזמן האחרון.חלק מהם פחות קורים ויותר נעשים. 

    הוא התקשר בשעות הצהריים. שוב הטון השבוז הזה של רוס מ"חברים". שוב לא הצליח להירדם בלילה.

    לפעמים בא לי לנער בכוח, אותו עד השנייה שלפני שבירת המפרקת.

    בדרך כלל אני פשוט שותקת. 

    ביקש שאקח אותו לקישון, הים מרגיע אותו והנוף שם מזכיר לו בית שאף פעם לא היה באמת ביתו.עד שהגעתי אליו כבר שינה את דעתו ובהתאמה את היעד.שוטטנו ללא תכלית מיוחדת על הרכס הסתווי, הוא באפרוריות המדוכדכת שלו ואני בניסיונות עקרים לחלוטין להצהיל את רוחו ולו במעט. להקל על העצב שעכשיו נעוץ עמוק בחוסר המעש והתכלית.

    פלורנס הארורה חזרה בדלת האחורית מחופשת למש"קית חוויה עם מצנפת ליצן, ואני לא שמתי לב. 

    בנקודת הנוף היפהפיה הצופה לנמל המנצנץ הרגשתי איך העצבות שלו מזדחלת לכיווני ומתרווחת כאילו רומזת לי שהיא מתכננת להישאר.לא ניסיתי אפילו להדוף אותה.הנוכחות הזרה היתה מורגשת, כנראה, כי הוא הפריע את השתיקה. רצה לדעת על מה אני חושבת ולא האמין כשעניתי מחשבות נודדות, חסרות מוטיב מקשר, אפילו שזאת היתה האמת.או לפחות חלק ממנה. 

    שונאת שמנסים לחפור לי במחשבות. 

    הלכנו לכיוון הרכב בשתיקה שהופרעה רק על ידי ניסיונות הדיבוב שלו.משהו בקול שלו השתנה כאילו נמסך בו פתאום גוון אחר, החלטי יותר, יותר מנסה.אולי כל מה שצריך כדי להוציא אותו מהפסיביות הדכדוכית זה שאני אהיה עצובה יותר, חשבתי ביני לביני מחשבה לא מעודדת במיוחד. 

    עוד פחות מעודדת  היתה הידיעה שאני יכולה לעמוד במשימה. להיות זו שעצובה יותר.

    מחר יום השלושים למותו של רן ובית העלמין הוא המקום שמרגיש לי הכי בבית בימים אלה. כמעט מנחם. 

    בדרך הביתה עצרנו בפאב ("את תבחרי איפה" ניסה להתנחמד אלי) אבל הוא הרגיש שהמקום מדכא ושוב הפך בדעתו החלפלופית וביקש שנלך. נתונה לגחמותיו של ילד בן 32, שירכתי את רגלי לכיוון האוטו. היה לי קר אבל לא יכולתי להתנחם בחיבוק שלו.  כששאל לאן אני רוצה ללכת עניתי לו שזה לא משנה בכלל. ממילא הוא יטרוף את הקלפים ובסוף נעשה מה שהוא רוצה או מה שיעציב אותו הכי פחות.  הוא החליט שהוא רוצה לחזור הביתה ופתאום הרגשתי שאני חייבת לחזור לבית שלי. לקן. למאורה. ללקק את הדמעות, ללקט את שברי הציפיות לערב חופש אחרון נפלא, לשים בצד את בגדי המעודדת וגם את העצב שהתגנב ולנוח.

    הכמיהה למשקה חריף וסקס חם התהפכה בשניות לצורך בארוחה מנחמת והתכרבלות במיטה. כשביקש פעם נוספת שאבוא אליו הנדתי בראשי לשלילה. פלורנס לקחה אפטר בשעות שנותרו לערב ההוא. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/10/07 15:01:

      את כותבת נפלא. יכלתי להרגיש את העצב ואת האוויר הצפוני.

      מקווה שהעצב הרפה מעט מאז.

        14/10/07 07:23:

       

      צטט: tomer rotlein 2007-10-13 22:44:27

       

      צטט: bronte 2007-10-11 09:19:42

       

      צטט: tomer rotlein 2007-10-10 23:53:46

       

      צטט: bronte 2007-10-08 20:58:41

      אני ביום קצת הפוך... קלטתי באיחור קל את הציטוט.

      אהבלה. אבל מה? בחורה טובה (טוב, נו, לפחות כתב יפה).

       

      תמים הייתי כאן.

      שמתי לב... ואפילו השארת מזכרת

      לכבוד הוא לי.

      אגב, רוטליין, לא חסרה לך מלאכית? כלומר, אם זכרוני אינו מטעני, מסורתית צריכות להיות 3 לא?

       

      דאגתי שסמנכ"ל כ"א תפנה אלייך והבנתי שיש התקדמות.

       

      ההילה בידיים שלך...

      אכן סמנכ"לית נמרצת ויעילה יש לך! ח"ח על בחירת העובדים/שותפים

        14/10/07 07:22:

       

      צטט: סנונית 2007-10-13 20:53:32

      יקירתי, אני כל כך רוצה לקרוא, בבקשה הגדילי את הפונט

      your wish - my command!

        13/10/07 22:44:

       

      צטט: bronte 2007-10-11 09:19:42

       

      צטט: tomer rotlein 2007-10-10 23:53:46

       

      צטט: bronte 2007-10-08 20:58:41

      אני ביום קצת הפוך... קלטתי באיחור קל את הציטוט.

      אהבלה. אבל מה? בחורה טובה (טוב, נו, לפחות כתב יפה).

       

      תמים הייתי כאן.

      שמתי לב... ואפילו השארת מזכרת

      לכבוד הוא לי.

      אגב, רוטליין, לא חסרה לך מלאכית? כלומר, אם זכרוני אינו מטעני, מסורתית צריכות להיות 3 לא?

       

      דאגתי שסמנכ"ל כ"א תפנה אלייך והבנתי שיש התקדמות.

       

      ההילה בידיים שלך...

        13/10/07 20:53:
      יקירתי, אני כל כך רוצה לקרוא, בבקשה הגדילי את הפונט
        11/10/07 09:19:

       

      צטט: tomer rotlein 2007-10-10 23:53:46

       

      צטט: bronte 2007-10-08 20:58:41

      אני ביום קצת הפוך... קלטתי באיחור קל את הציטוט.

      אהבלה. אבל מה? בחורה טובה (טוב, נו, לפחות כתב יפה).

       

      תמים הייתי כאן.

      שמתי לב... ואפילו השארת מזכרת

      לכבוד הוא לי.

      אגב, רוטליין, לא חסרה לך מלאכית? כלומר, אם זכרוני אינו מטעני, מסורתית צריכות להיות 3 לא?

        10/10/07 23:53:

       

      צטט: bronte 2007-10-08 20:58:41

      אני ביום קצת הפוך... קלטתי באיחור קל את הציטוט.

      אהבלה. אבל מה? בחורה טובה (טוב, נו, לפחות כתב יפה).

       

      תמים הייתי כאן.

        9/10/07 08:21:

       

      צטט: natural blues 2007-10-08 20:42:21

      בתור אחת שחיה שנים רבות עם פלורנס בסכיזופרניה מלאה, אני ממליצה לך בחום להוציא אותה לפנסיה...או לחילופין, תני לפלורנס לפנק אותך קצת, את זקוקה לזה.

      מקווה שהעצב יעבור במהרה...

      אני יודעת, את צודקת.

      הבעיה היא שקשה להשאיר אותה בפנסיה.

      היא מתעקשת לחזור כמתנדבת, המנוולת!

       

      תודה.

        8/10/07 20:58:

      אני ביום קצת הפוך... קלטתי באיחור קל את הציטוט.

      אהבלה. אבל מה? בחורה טובה (טוב, נו, לפחות כתב יפה).

        8/10/07 20:53:

       

      צטט: bronte 2007-10-08 20:51:32

       

      צטט: idoangel 2007-10-08 20:28:33

       

      צטט: bronte 2007-10-08 20:03:50

      why angel, you smooth talker you...

      הבעיה היחידה זה שכשאני עצובה אני בדרך כלל מעדיפה להיות לבד...

      חוץ מזה אנחנו פיקס. ובלי קשר ל - pun,

      intended or not (מתה על הביטוי הזה, אגב)

      לא שווה למות בשביל זה.

      חראם, העצובה רק תהיה יותר עצובה, לא?

      shut your festering gob, you tit.

       

      כן, גם אני מעדיף ככה. אבל יש לי תחושה שזה רק מכורח הנסיבות. שאם היה מישהו שיכול היה להכיל את העצב הזה מבלי להתנשא, או לרחם, או להתרחק - הייתי מעדיף שיהיה שם.

       

      ואין מישהי עצובה כזאת, מה שעושה אותי עצוב יותר. וגם חרמן על בדיחות שואה.

      festering gob? tit?

      talk about

      בירה עמיקתא... ובאיזו מהירות! נראה לי שעדיף לי להיזהר ממך..

      זה רק היה ציטוט ממונטי פייתון... אפשר להפסיק להזהר.

        8/10/07 20:51:

       

      צטט: idoangel 2007-10-08 20:28:33

       

      צטט: bronte 2007-10-08 20:03:50

      why angel, you smooth talker you...

      הבעיה היחידה זה שכשאני עצובה אני בדרך כלל מעדיפה להיות לבד...

      חוץ מזה אנחנו פיקס. ובלי קשר ל - pun,

      intended or not (מתה על הביטוי הזה, אגב)

      לא שווה למות בשביל זה.

      חראם, העצובה רק תהיה יותר עצובה, לא?

      shut your festering gob, you tit.

       

      כן, גם אני מעדיף ככה. אבל יש לי תחושה שזה רק מכורח הנסיבות. שאם היה מישהו שיכול היה להכיל את העצב הזה מבלי להתנשא, או לרחם, או להתרחק - הייתי מעדיף שיהיה שם.

       

      ואין מישהי עצובה כזאת, מה שעושה אותי עצוב יותר. וגם חרמן על בדיחות שואה.

      festering gob? tit?

      talk about

      בירה עמיקתא... ובאיזו מהירות! נראה לי שעדיף לי להיזהר ממך..

        8/10/07 20:42:

      בתור אחת שחיה שנים רבות עם פלורנס בסכיזופרניה מלאה, אני ממליצה לך בחום להוציא אותה לפנסיה...או לחילופין, תני לפלורנס לפנק אותך קצת, את זקוקה לזה.

      מקווה שהעצב יעבור במהרה...

        8/10/07 20:28:

       

      צטט: bronte 2007-10-08 20:03:50

      why angel, you smooth talker you...

      הבעיה היחידה זה שכשאני עצובה אני בדרך כלל מעדיפה להיות לבד...

      חוץ מזה אנחנו פיקס. ובלי קשר ל - pun,

      intended or not (מתה על הביטוי הזה, אגב)

      לא שווה למות בשביל זה.

      חראם, העצובה רק תהיה יותר עצובה, לא?

      shut your festering gob, you tit.

       

      כן, גם אני מעדיף ככה. אבל יש לי תחושה שזה רק מכורח הנסיבות. שאם היה מישהו שיכול היה להכיל את העצב הזה מבלי להתנשא, או לרחם, או להתרחק - הייתי מעדיף שיהיה שם.

       

      ואין מישהי עצובה כזאת, מה שעושה אותי עצוב יותר. וגם חרמן על בדיחות שואה.

        8/10/07 20:03:

      why angel, you smooth talker you...

      הבעיה היחידה זה שכשאני עצובה אני בדרך כלל מעדיפה להיות לבד...

      חוץ מזה אנחנו פיקס. ובלי קשר ל - pun,

      intended or not (מתה על הביטוי הזה, אגב)

      לא שווה למות בשביל זה.

      חראם, העצובה רק תהיה יותר עצובה, לא?

        8/10/07 16:40:
      לפעמים צריך פשוט ללכת הביתה, או לכל מקום שמרגיש ככה, ברגל או בלב, אם זה מה שצריכים - ולא משנה מתי. אפשר אפילו לארח שם, באחד מהחדרים. הייתי מת (pun intended) למישהי עצובה באמת היום, יום ההולדת שלי, שתשב ותשתוק אצלי, ואהיה לה כביש לבית, ומקום.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      bronte
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין