אז איפה נעלמתי ?

האמת שהיום שאלתי את עצמי מה קרה לי, איפה נעלמתי? לאן הלכתי ?
אני מניח שגם אני נפלתי קורבן לסביבה. הסביבה שגרמה לי לוותר על החלום, החלום שכל כך רציתי להגשים.
אני חושב שלא הייתי כאן מעל שנה ויש מצב שגם יותר.
היום החלטתי לסגור את המעגל הזה, אני שומע ברקע את השיר הראשון שהעלתי לפה, השיר הראשון שניגן ברקע בפוסט הראשון שלי, Sting - Desert rose,
אם יש לו משמעות בעיניי? האמת שלא, הוא סתם בא לי טוב באוזן :).
אז כמו שאמרתי היום החלטתי לחזור, לגשש, לראות האם בכלל זוכרים אותי פה.
אז נכנסתי ופשוט נדהמתי, קראתי את מה שכתבתי, קראתי את מה שאתם כתבתם ואני רוצה להגיד לכם שפשוט התגעגעתי.
יש לי מסר קטן במה שאני כותב, לפני יותר משנה קרה לי משהו, יותר נכון משהו למשפחה שלי, משהו שגרם לי לרצות לברוח מהמציאות שבה אני חי.
אני זוכר את עצמי בתקופה שלפני, היה לי כל כך כיף, גרמתי לאנשים לחייך, לראות את העולם מנקודה קצת אחרת, אנשים גרמו לי לחייך ולשנות דברים בי, הכל היה כל כך מושלם.
ואז מה ? הכל התפוצץ, אתם יודעים מה היה הדבר הראשון שאמרתי לעצמי ?
ברור !!! זה היה טוב מדיי בכדי שזה היה אמיתי. משהו רע היה חייב לקרות ואז נשאבתי למערבולת הזאת למערבולת הארורה הזאת שנקראת "באסה"!
שקעתי בעצבים ודיכאון, פתאום לא היה לי כוח וסבלנות לכלום! הכל התחיל להתרסק לי מול העיניים. הכל נראה רע פתאום,
לא בא לך על אף אחד, לא על בת הזוג שלך, לא על החברים, לא על המשפחה, פתאום זה רק אתה נגד העולם.
הכל מתחיל להתפורר לך, כל מה שבנית. והכי גרוע זה שאנחנו נותנים לזה לקרות, הרי הדבר הראשון שיצא לי מהפה שנכנסתי לפורום הזה היה "מחשבה יוצרת מציאות", זוכרים?
איפה המחשבה שלי ???

בדיוק,

 ברע, בסבל, בבאסה, בדיכאון, הכל מתחיל שם והכל נגמר שם.
אז היום אחרי תקופה מאוד ארוכה החלטתי שהגיע הזמן לחזור, הגיע הזמן להוכיח כי מה שאתה מאמין זה מה שבאמת קורה.
אז אני מאמין שהכוח הוא בידיים שלי ובמחשבה שלי ואני רוצה להגיד פה לכולכם כי "כן אנחנו יכולים" כמו שאומרים :)
אני לא מתיימר להיות סוג של מאמן או משהו כזה, לא קאוצ'ר לא כלום! סה"כ חבר שבא להעיד ולהגיד כי יש לנו את היכולת ואת הכוח לשנות דברים בנו ובסביבה שלנו.
אז כפי שהתחלתי את הפוסט, "גם אני נפלתי לקורבן הסביבה" , אני רוצה להראות לכם שגם אני יכול לצאת מזה ובטח ובטח שגם אתם!
אז בואו ותעשו מה שאני עשיתי הזמן האחרון, פשוט שיננתי את המשפט הבא:

"התבונה האינסופית של התת מודע שלי מגלה לי את המקום האמיתי שלי בחיים"

שננו את זה בבוקר שאתם מתעוררים ובלילה לפני שאתם הולכים לישון.

אני מבטיח שניסים ונפלאות יקרו!

 אוהב אתכם בלי סוף,

אבי.