כלום
סערות-סופות מוחיות
פוסטים אחרונים
- ושוב אתה 8/6/16
- ושוב אתה 8/6/16
- אם - רודיארד קיפלינג - לגזור ולשמור 18/12/15
- התאהבתי 5/11/15
- האמנם 28/10/15
- עיתונות ומה שבינה 5/10/15
ארכיון
צומת - (לא מפלגה)
בּצוֹמת שֶׁבֵּין לִהיוֹת אוֹ לא לִהיוֹת הייתי גונבת הוֹוֶה מְצַיֶירֶת בְּקַוִוים עַתִיד
בִּדְיוֹ אִינדִיאנִי חוֹלֶפֶת על פּנֵי עבַר מְפוּקְפַּק
אז רָאִיתִּי חֲצוּבַה באֶבֵן אִימְרָה פּוֹרֶטֶת עַל נִימִים חַסוּמִים קוֹרֵאת לְך הָזַר לִבְטוֹח בּכּוֹחוֹ שֶׁל בּוֹרֵא מֵאוּמַן
כִּי תַּמְרִיא לַשׁוּט עַל פּנֵי יַמִּים וְיַבָּשׁוֹת לְהַאִיר ימִּים וְלֵילוֹת
וּבְשׁוּבְך אַדָם מִמַּסַע חֲיֵי שׁנוֹת בּטֶרֶם יִרְחַק הַיוֹם צִלְלֵי אַרְגַּמָן יְפַזְזו בּוֹ בִּרְקִיעִים עֲלִּיזִים מִתְרוֹנְנִים
בַּה בְּשַעָה שֶׁהַיוֹם נוֹטֶה לִּשְקוֹע
תָּסוּר אַדָם לְמִּשׁכַּבְך וְלא תִּשְׁעֶה עוֹד לַּצוֹמֵת וְלא תַּשְׁהֶה עִיתּוֹתֵיךָ וְלא תַּחֲמוֹק מֵרֵעֵיךָ וְתָּעֵז
וּבַחֲלוֹף הָעִיתִּים תְּגָלֶה אֶת מַּלְכּוֹדֶת הַמְצִיאוּת נִנְעֶלֶת בְּקוֹנְסֶפּצִיָה חִינּוּכִית נְפוֹצָה מּעוּצֶבֶת מִּפְּרוּדוֹת תּוֹפֶפֶת בּצֵל הַצוֹרֶך הַפְּנִימִי כַּמִּתְבּוֹנֵן הַטָּעוּן יום יום בַּצוֹמֵת
|
תגובות (62)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מעורר מחשבה.
מלכודת המציאות
תופסת את מי שמתבונן
יום יום בצומת.
ומסע חיי שנות
עשוי מהטעויות שהרווחנו ביושר
במציאות. יום יום. עבר הווה עתיד.
מירה
אילנה,
מודה ש"מלכודת המציאות" עדיין לא מילכדה אותי...............
וההתבוננות - גם עובדת ב-50%
כך שנותרה מעט מאוד עבודה................
חחחחחחחחחחחחחחח
ותודה לך.
מירה
בעיני את והאחרים - אתם הכוכבים
מירה
וּבַחֲלוֹף הָעִיתִּים
תְּגָלֶה
אֶת מַּלְכּוֹדֶת הַמְצִיאוּת
נִנְעֶלֶת בְּקוֹנְסֶפּצִיָה חִינּוּכִית נְפוֹצָה מּעוּצֶבֶת מִּפְּרוּדוֹת
תּוֹפֶפֶת בּצֵל
הַצוֹרֶך הַפְּנִימִי
כַּמִּתְבּוֹנֵן הַטָּעוּן
יום יום
בַּצוֹמֵת
שיר פילוסופי במהותו ומצאתי בבית האחרון אמירה חשובה ונכונה: הקונספציה החינוכית שמה לנו גבולות ומשפיעה על חופש הבחירה.
תודה,
לולה
לפי ספר הזוהר ארגמן הם ראשי תיבות של חמשת המלאכים אוריאל, רפאל, גבריאל, מיכאל ונוריאל.....
את כותבת נפלא. תודה (-:
תפיסת זמן.
ללכוד הווה בטרם יהיה לעבר מפוקפק
ועוד קודם לציורו/יצירתו כעתיד.
התעכבתי כאן יותר מהרגיל בקריאת שיר.
השיר מעורר מחשבה. עמוק. יפיפה.
שבו *הנצנצים
על המילים המשפטים
ובכלל השיר הזה......
שכל כך מתחבטת
בו בימים אלה......
אחרי זה עבר וגם עתיד נראים כצל. יפה.
לקחת לי את המלים מהפה
שושי
כתבת מקסים
בינתיים כוכב מהלב
ההווה חולף כהרף עין
העתיד קצהו אינו נראה ובלתי ידוע
בצמתים יש להעצר לרגע
להתבונן ימינה ושמאל
להשתהות להקשיב להתבונן
ולקחת כיוון. אין ביטוח
כי בחירת הכוון תהיה נכונה.
ימים יפים לך.
שוקי
mapat drachim
derech a machshev ani lo matzliach lishloach rak kama...
shirim
katavim
ve avanim... neshika
בּצוֹמת
שֶׁבֵּין
לִהיוֹת אוֹ לא לִהיוֹת
המקום הזה של הצומת ההיא זהו המקום הקסום המשלב גם מזה וגם מזה...ההוויה מול העשייה ,הפעלתנות מול ההתבוננות , האפשרות להיות אני כמו שאני או להיות מחופש בבגדי אחר. ובצומת אנו יכולים בו זמנית להיות ולא להיות , לו רק נעז להישאר שם בצומת....
שיר מקסים
אפרת גל
www.efratgal.co.il
2010-07-22 16:25:09
הלואי ואפשר היה לגנוב הווה. הרי זו היישות, היש , החמקמק מכולם.
יש הלוכדים אותו בקנצפציות, ויש הזורמים , מקבלים את חמקמקותו ולא מאלצים.
קוראים לזה אושר, אני חושבת,
וזה בניגוד לתורה הרווחת שדוגלת ב"כאן!" "עכשיו!".
שיטה נוספת , היא לשבת בשקט , בצומת, ולהתבונן.
מגלים שם מלכודות, אני מסכימה. וגם מכמונות מהירות.
והמהירות, כולם יודעים מאיפה היא.
השיר זורם, מירה, ויש לו תנועה , וצבע וצליל.
מה עוד נבקש..
יפה כתבת את השקפת חייך.
טלי*
נִנְעֶלֶת בְּקוֹנְסֶפּצִיָה חִינּוּכִית נְפוֹצָה מּעוּצֶבֶת מִּפְּרוּדוֹת
תודה על תשומת ה
כתבת יפה!
שבת שלום ושבוע טוב!
איריס
אני חשה את הכתוב לרבות מלכודת המציאות
וגם ההתבוננות כבר לא משהו
שֶׁבֵּין
לִהיוֹת אוֹ לא לִהיוֹת
הייתי גונבת הוֹוֶה
מְצַיֶירֶת בְּקַוִוים
עַתִיד
כתבת מקסים.
סגרו את הבנק
בִּדְיוֹ אִינדִיאנִי ???
אדום?
או שמא עטור נוצות מלחמה לא עלינו
מן הון להון
שיר אהבה נבון
מציאותי מחד
מתאים עצמו למגבלות
בסיכום שי לשבת
חיבוק
לאה
הבהרה קטנה: ב- מין הרהורים שכאלה, בראשיתו של יום התכוונתי אליי...
יופי שלקחת אלייך, זה מעשיר את ההיכרות!
שמחה עם ביקורך.
לא טעית.
אולם אני רק מנסה.
מירה
אוהו...............
חשבתי שרק אני...................
אבל בסוף את מחליטה,
כי אחרת לא היית
עכשיו (כלומר קודם)
כאן..............
לאאאאא?
מירה
יש אנשים שזה כלום בשבילם לבטוח.
ואחרים שמציירים עתיד בקווים.............
לא?
מירה
מודה בחיבה על המילים החמות.
מירה
תודה הדס.
אל תגזימי בקריאה אותי -
שלא תתעייפי.
סתאאםם.
אוהבת אותך
מירה
מאדאם בוברי
קשה כשהם פה וקשה כשהם חלפו.
נכון שתמיד קשה -
עד שמתרככים.........................
מירה
בקוסמיות הנזרעת - אני אומרת תודה.
מירה
תודה עמליה.
ואני מודה בהכנעה.
מירה
תְּגָלֶה
אֶת מַּלְכּוֹדֶת הַמְצִיאוּת"
כאן בדיוק המוקש - לא רבים הם המגלים זאת. לא רבים מודעים לחיים במידה כזו, טוב שהארת. אהבתי את השיר על הקצוות החדים של השורות.
וּבַחֲלוֹף הָעִיתִּים תְּגָלֶה אֶת מַּלְכּוֹדֶת הַמְצִיאוּת נִנְעֶלֶת בְּקוֹנְסֶפּצִיָה חִינּוּכִית נְפוֹצָה מּעוּצֶבֶת מִּפְּרוּדוֹת תּוֹפֶפֶת בּצֵל הַצוֹרֶך הַפְּנִימִי כַּמִּתְבּוֹנֵן הַטָּעוּן יום יום בַּצוֹמֵת
כמו שרק ממרחק מה ניתן להתבונן בטיבו של ציור, כך גם לגבי החיים - לא ניתן לאומדם אלא מפרספקטיבה.
יש דברים שחונכנו על ברכיהם והפכו בנו לטבע, אחרים זנחנו ובחרנו להמציא את עצמנו ולבטוש משעול משלנו, שאולי ייטב גם בעיני חלק מהבאים אחרינו...
מין הרהורים שכאלה, בראשיתו של יום, נוכח שירך רב ההשראה, שנשא אותי בכנפיו.
תודה, דיוטימה.
וכמו בכל צומת ..יש תמרור וצריך לעצור לרגע
לקחת נשימה ולראות לאן תוביל הדרך..
מהרגע שאני פוקחת את עיני
צריכה להחליט אנה אני פונה,
מאין באתי ולאן אני הולכת.
החיים הם לא מובן מאליו....
כמה עוד אפשר לבטוח ?
מירה
משובחת כתיבתך!
קראתי כמה פעמים...
להתמוגג.
יום נפלא*
מהדס.
נפלאה את בכשרונך לכתוב כך.
אוהבת אותך מירה יקירתי.
*
תמיד קשה איתו.
כתוב נפלא.
יום נעים:-)
כתוב להפליא
בשפה מאד מליצית.
בעיקר הצמתים של חיינו
ואני אומרת מירה
בואי ונחיה את ההווה.