באיחור של 32 שנים ,

אני כותבת לך ,

אבא .

כיום אני ב-8   שנים יותר מבוגרת ממך ,

מהיום שבו הלכת ככה  פתאום ללא שום הכנה  אותנו הותרת  ,

 בלעדייך.

באיחור של 32 שנים ,

אני רוצה לספר לך 

שהשארת אותי 

עם שאלת הלמה ? 

למה נהגת בי בקשיחות כה רבה ,

דרשת והצבת רף כה גבוה ,

נשאתי בתוכי את ההרגשה שמעולם ,

בי גאה לא היית .

היום 32 שנים אחרי ,

אני רוצה שתדע ,

אבא  , ממך למדתי אסתטיקה מהי ? 

את מבטך בי נעצת ובדרכך הייחודית  בי נזפת 

כך לא מתלבשים ילדה .

הכשרת אותי במיומנות רבה ,

התאמת צבעים , ניקיון הגוף , בישום ,

טיפול בשיער ,גינונים נימוסיי שולחן ועוד.....

אבא בגללך  תמיד הייתי פרפקציוניסטית ,

בכל מעשיי שאפתי לשלמות ,

כאילו "שם" תראה ותדע ,

דרשתי מעצמי עוד , ועוד , ועוד ......

בלימודים , בצבא , במשפחה ,

בכל תחום בו נגעתי בחיים .

אבא אני זוכרת שהייתי קטנה ,

קראת לי מרדנית וחצופה ,

אבא גדלתי להיות אשה אסרטיבית ,

ומכריי אומרים נחושה עצמאית ואמיצה .

אבא  למדתי , נבניתי , עוצבתי דרכך .

צר לי אבא שלא ראית אותנו גדלות ,

את אחיותיי ואותי .

צר לי שאת עשרת נכדייך לא הכרת ,

אני בטוחה שהיית עוטף אותם באהבתך בנדיבותך ,

בחוש ההומור הנפלא שלך .

צר לי אבא שאתה לא איתנו אני יודעת שהיית גאה .

אנחנו ביחד שומרות אל אחדות המשפחה ,

אוהבות תומכות דואגות אחת לשניה .

אבא באיחור של 32 שנים ,

אני מבקשת סליחה שבמעט השנים שלנו יחד לא אמרתי תודה .

ואבא אני סולחת גם לך ,

כי אני כבר יודעת שבזכותך אני פשוט אני .

רוצה שתדע

אבא אני אוהבת אותך .

שלך בתך הבכורה .