אני קוראת עכשיו שוב את מה שכתבתי בפוסט הקודם וכל מה שיש לי להגיד זה רבאק - איזה פצצה זרקתי פה. מצד שני, נוח לי בתוך האלמוניות הזאת. בלעדיה זה לא היה קורה ולא הייתי מוציאה את זה החוצה. אני עוברת על התגובות שכמה אנשים כתבו ואומרת לעצמי שזה כל כך מדהים שאנשים שבכלל לא מכירים אותי רוצים להושיט יד. אז הפוסט הזה מוקדש לכל מי שקרא ואמר או שלח איזו מילת עידוד וגם לכל מי שקרא ולא ידע מה לומר וחשב איזו מחשבת עידוד. תודה רבה. ריגשתם אותי מאד. |
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זה מה שנקרא פוסט תגובה.
חיזקי ואימצי....