פרסאוס היה גיבור יווני, בנם של דנאי היפה וזאוס מלך האלים. כל חייו חיפש הרפתקאות, ויום אחד נקרתה על דרכו ההזדמנות להרוג את מדוזה. פרסאוס מסתער: "עכשיו לקרב"! ואז נזכר שאינו יודע איפה למצוא את מדוזה. זאוס לא נותן לו להתחמק ושולח לו את התשובה (מדוזה מתגוררת באי בלב ים). פרסאוס מסתער: "עכשיו לקרב"! ואז נזכר שאין באפשרותו לחצות את הים. זאוס לא נותן לו להתחמק ושולח לו סנדלים מכונפים. פרסאוס מסתער: "עכשיו לקרב"! ואז נזכר שאם יביט בעיניה של מדוזה יהפוך לגוש אבן. זאוס לא נותן לו להתחמק ושולח לו קסדה ומגן נחושת.
אז מה בעצם אני רוצה להגיד? שאתה כמו פרסאוס, רק שאבא שלך הוא לא מלך האלים, כך שאתה ממשיך לשבת לך בארגוס השלווה, ולדמיין שאתה מסתער על מדוזות מבוקר עד לילה. ואני כמובן מדוזה בסיפור הזה, מחכה לך במערה שלי, לוחשת ולועטת, ומוכנה להסתכן שתכרות את ראשי על עשרות נחשיו, ובלבד שתבוא כבר. |