0

בורקס

2 תגובות   יום שלישי, 20/7/10, 00:00

''

עונת החתונות בעיצומה. וכאנשים אהודים מאוד מאוד מאוד הוזמנו למלא חתונות. זה כמובן מאורע משמח בלב, אך קצת פחות שמח לכיס.

טוב אין ברירה מידה כנגד מידה לא בטלה. גם אנחנו התחתנו בתקופה כזו, והאורחים המסכנים שלנו היו צריכים גם לתת צ'יק שמן, גם להגיע לאולם, גם לאחל מלא מזל טובים, וגם לחייך.

אבל הפעם זה היה שונה. הפעם מדובר באנשים מכובדים, אנשים עם תרבות (וכסף), הפעם זה חייב להיות משהו מיוחד.

אז שמנו לנו עניבה (כלומר רק אני), התלבשתי בבגדים חדשים  בררתי מתי ההסעה, התלוננתי כמה זה מוקדם, ויצאתי.

אה, רגע, שכחתי להתיז קצת בושם (למה אני צריך את זה למען ה'? אני לא הולך להתנשק הרי. אבל השכל השתיק את המצפון מהר. המעמד מחייב. זה לא סתם אנשים), אז חזרתי, נתתי כמה השפרצות, וזהו, יצאתי

חיכיתי כרגיל עד שהאוטובוס הגיע. כרגיל זה אומר הצצות תכופות בשעון, רקיעה ברגליים, זעם באוזניים, וציפייה באף, אבל בסוף הוא הגיע.

התמקמתי לי, ונסעתי

הדרך עברה בנעימים אפילו נמנמתי קצת, ו... הגעתי לאולם.

יורדים מהאוטו, נשיקות (מי חשב שלא יתנשק?), לחיצות ידיים, ומחכים לחופה.

יאללה כיסו לה ת'פנים, אותו סחבו לחופה, טבעת, כוס, "מזל טוב", ריקודים. והכי חשוב: האוכל!!!!!

מגיע אלי מלצר מעונב ומנומס, כולו נופת וחיוכים, ושואל אותי בנועם: "מה תרצה לאכול אדוני?"

"מה יש להציע?" אני עונה (אוף, בהמה שכמותי. איפה הנימוס???)

ההצעות שלו חלפו על יד אזני. שיהיה דג, בורקס, או רבע עוף, הכול הרי אותו הכשר.

אך פתאום משהו תפס אותי: "תפוח אדמה במלח ופלפל אפוי בתנור על מצע של בצק עלים עם נגיעות שומשום" וואוו, נשמע טוב. "תביאי לי את זה"

המלצר הלך להביא את המנה המבוקשת, ואני החילותי מפנטז מה יגיע.

דמיינתי הר של תפוח אדמה פרוס פרוסות כמו צ'יפס, אפוי בתנור ברוטב אדמדם, חם, פריך וטעים. מתובל כהלכה. מסודר באצילות על חתיכה מכובדת של נתח בצק עלים ריחני ואפוי בדיוק במידה הנכונה. פחות שומנים, מעדן טעים.

ופתאום מבעד לערפילי הדמיון הסוחף, ראיתי מרחוק את המלצר , המלצר שלי, מחזיק בידיו מגש חום גדול ומתקרב לעבר השולחן. הוא פסע אט אט, ואני הבטתי בו בעיניים משתוקקות, ממתין להגעתו, סוף סוף תגיע המנה המיוחדת...

ואז...

צלחת פשוטה שבמרכזה מנח בורקס יבש הונחה מולי!!!

אכן, תפוח אדמה במלח ופלפל אפוי בתנור על מצע של בצק עלים עם נגיעות שומשום...

צפונים!!!   ידי הוכנסה לתוך כיסי שלפתי את מעטפת המתנה..והוצאתי מחצית מהסכום הנכבד שהנחתי בה ואז חשבתי מידה כנגד בורקס

דרג את התוכן: