מהות וטיב היחסים שהיו במשך שנים בין בני זוג נמשכים גם כאשר הוא או היא לוקים במחלת האלצהיימר. לאיכות קשר הנישואין – טוב או רע – השפעה ממשית, במקרים רבים, על יכולת ההתמודדות עם המחלה ועל אופן הטיפול בחולה.
למה כוונתי? לאחרונה, במסגרת עבודתי כמלווה ומדריכה משפחות של חולי אלצהיימר, הגעתי לביתם של בני זוג מבוגרים, בשנות השמונים לחייהם. הבעל הינו חולה אלצהיימר, המחלה נמצאת אצלו בשלב מתקדם, השלב השלישי והאחרון. הוא סיעודי, מרותק לכסא גלגלים ואינו מסוגל לשרת את עצמו. המטפל הזר שנמצא איתו מלביש אותו, רוחץ אותו, מטפל בצרכיו ומאכיל אותו. בנוסף, הקשיש החולה מצוי בחוסר שקט וצועק כל הזמן. אשתו נמצאת איתו רוב הזמן, והיא מוקד הסיפור והרעיון אותו אני מבקשת להמחיש.
אותה אישה הגיעה בכוחות עצמה לתובנות מדויקות ונכונות ביותר בקשר למצבו של בעלה. כך למשל, היא שמה לב שכדי לשמר את מעט היכולות שנותרו ממנו, צריך לתת לו לעשות לבדו מה שהוא מסוגל ולא לעשות בשבילו. הוא יכול עדין לאחוז בידו פרוסת לחם, הוא מסוגל לקחת ולאחוז ביסקוויט וכד' והיא מתעקשת לאפשר לו להיות עצמאי באותם דברים קטנים שאותם הוא עדיין יכול לבצע. כך היא עושה וכך היא מנחה את העובד הזר המטפל בו.
מתוך הבנה אישית שלה ומכוחה של אהבתה הרבה לבעלה, היא מרבה ללטף את ראשו ולהרגיע אותו. היא מסתכלת בעיניו ואומרת לו: 'אתה זוכר שאני אוהבת אותך? אל תשכח את זה!' אנחנו לא יכולים לדעת עד כמה הוא מבין, מה הוא זוכר, אבל לי אין ספק שיש למחווה הכנה והנוגעת ללב שלה השפעה חיובית עליו. בנוסף, היא חוזרת ומסבירה למטפל הזר שעליו לטפל בבעלה עם רגש ולא רק באופן טכני.
התפעלתי מאוד מאישה זו. החמאתי לה על התובנות אליהן הגיעה ואותן היא מיישמת והבעתי כלפיה אסירות תודה על שיש לה את הכוח, החוכמה והרגישות לפעול כך ולהעניק לבעלה את הטיפול הטוב ביותר שאפשר. קרוב לוודאי שהיכולת שלה מבוססת על קשר חזק ועמוק, על אהבה גדולה, שהייתה להם.
הטיפול במחלה וההתמודדות עם האלצהיימר מבוססים במידה רבה מאוד על טיב היחסים והקשרים הבינמשפחתיים, הבינאישיים והזוגיים שהתקיימו לאורך השנים.
משפחות יקרות, כואב וקשה לטפל באדם קרוב ההולך ושוקע לעולם של שכחה, בלבול, נכות גופנית והתנהגויות תוקפניות ומאיימות. עם זאת, כאשר ישנם כלים נכונים והבנה, ניתן להפוך את הדרך לקלה ונהירה יותר עבורכם ועבור בן המשפחה החולה.
בהדרכה אישית, מותאמת למשפחה, אני מסייעת בהתמודדות הלא פשוטה שמציבה בפנינו מחלת האלצהיימר. כאשר אני מגיעה למשפחה, אני לומדת על מצבו של החולה ועל האנשים שסביבו, ומנחה את המטפלים הישירים ואלה המקיפים אותם, כיצד ניתן לעבוד עם היכולות שהשתמרו אצל החולה, מהי הדרך לתקשר איתו, איזו פעילות יומיומית וגופנית טובה לו, איזה תוכנית פעולה תקל עליו, תשפר את הרגשתו ותאפשר ניהול סביר של שגרת היומיום.
אפשר וכדאי להיעזר. אל תוותרו על ההזדמנות – למען החולים ולמענכם.
שלכם,
אורית שביט, מומחית לאלצהיימר הכוונה וליווי למשפחות של חולי אלצהיימר |