הי איטהל מצטער לא רציתי להעביר ביקורת וגם לא התכוונתי לכך. אם נשמעתי כזה אני מתנצל. בסך הכל הבעתי דעה על מה שכתבת אינני יודע מה קורה במערכת היחסים שלך עם אליה מעבר למה שכתבת ולכך התייחסתי בלבד. לכן אם חרגתי אני מתנצל.
מעבר לסימפטיה הגדולה שני חש לילד בסרטון לדעתי את קצת נחפזת במסקנות שלך.
את יוצאת מנקודת מוצא"מסוכנת" הטוענת שאת יודעת מה מתחולל בתוך ראשו של הילד. זה שהוא טוען שהוא אוהב מסטיק בטעם תות, לא בהכרח אומר שהוא יעשה הכל כדי לקבל אותו.
הנסיון החוזר שלו והרצון שלו לצרף מלים למשפט [ שקשה לו לבטא ] אינם בהכרח מתקשרים לרצון להשיג מסטיק. יתכן והרצון הגדול יותר שלו הוא לתקשר ולכך מיועד הנסיון לחבר משפט.
עלינו להמנע מכל תגובת " אני יודע מה הבעיה שלו" במיוחד אצל מטופלים.
לגבי רצון - רצון תמיד מגיע ממקום של חסר. כשאני רוצה משהו משמע אין לי אותו.
היות והחיים משכפלים לנו את הרצונות שלנו והאמונות שלנו הרי שהתפיסה "אין לי" [ להלן רצון ] תתורגם למציאות של אין לי בחיים. יש להבדיל בין התפיסה אין לי לבין פעולה הנעשית כדי שתופעת האין לי תעלם.
למשל - כאשר האדם יושב בבית ובוכה על העובדה שפיטרו אותו מעבודה זו תפישת האין לי. כאשר הוא קם מכסאו ויוצא לחפש עבודה הוא עובר מתפישת "אין לי" לתפישה של "אני פועל למען"... שתביא למציאות שונה.
ועם זאת ישנה אפשרות שנוספת שלמרות היציאה שלו לחפש עבודה, עדיין לא תהיה לו עבודה
משום שהאמונה הבסיסית שלו של "אין לי" עדיין לא השתנתה.
התג' שלך מעניינת מאוד, עשית בדיוק את מה שביקשת ממני להימנע ממנו, הקריאה בין השורות הרבה פעמים יכולה לרמז ולאפשר לנו להבין את הנאמר אחרת (בכל אופן לגבי כך הדברים עובדים). הנושא בבדיקה, כפי שציינתי בתהליך של התבוננות, מי אמר שרצון באמת תמיד מגיע ממקום של חסר? פיספסת מעט את כוונת המשוררת. עובדה אחת קיימת אליה מתקשה להביע את עצמו נניח בצד את הסיבה (יכולות להיות לקושי הזה סיבות מגוונות ורבות) כאימא שנמצאת עם בנה 24 שעות אני יכולה לומר די בוודאות שהמטרה בסופו של דבר היא לקחת את מה שקיים באליה ואת מה שאליה מביא איתו ועם זה לעשות עבודה שתאפשר לו להביע את עצמו. מנסיון גילינו (בכל אופן עם ילדינו שלנו) שתהליכי הלמידה שלהם באים על מיצויים כאשר הם עוסקים בנושאים שמעניינים אותם ושהם אוהבים . אם אשתמש באהבה הגדולה של אליה למסטיקים כדי להביא אותו לחבר משפט או להרחיב את אוצר המילים שלו, השגתי באופן עקיף מטרה . וכן, כשאליה רוצה משהו הוא דואג להגיד את המילים , הוא משתדל יותר בכל מקרה הוא יכול להגיד אותם לפעמים בבירור ולפעמים לגמרי לא , אבל הוא יכול!!!!!!! וכהורה אחד התפקידים שלי (כל אחד יכול לקחת את זה למקומות שלו) זה לשדר לילד שלי שהוא יכול למרות הקושי.
ושהרצון שלו הוא חלק בסיסי ומשמעותי להצלחה ופה אני מורידה את הכובע לאינטואיציה האימהית שלי
מעבר לסימפטיה הגדולה שני חש לילד בסרטון לדעתי את קצת נחפזת במסקנות שלך.
את יוצאת מנקודת מוצא"מסוכנת" הטוענת שאת יודעת מה מתחולל בתוך ראשו של הילד. זה שהוא טוען שהוא אוהב מסטיק בטעם תות, לא בהכרח אומר שהוא יעשה הכל כדי לקבל אותו.
הנסיון החוזר שלו והרצון שלו לצרף מלים למשפט [ שקשה לו לבטא ] אינם בהכרח מתקשרים לרצון להשיג מסטיק. יתכן והרצון הגדול יותר שלו הוא לתקשר ולכך מיועד הנסיון לחבר משפט.
עלינו להמנע מכל תגובת " אני יודע מה הבעיה שלו" במיוחד אצל מטופלים.
לגבי רצון - רצון תמיד מגיע ממקום של חסר. כשאני רוצה משהו משמע אין לי אותו.
היות והחיים משכפלים לנו את הרצונות שלנו והאמונות שלנו הרי שהתפיסה "אין לי" [ להלן רצון ] תתורגם למציאות של אין לי בחיים. יש להבדיל בין התפיסה אין לי לבין פעולה הנעשית כדי שתופעת האין לי תעלם.
למשל - כאשר האדם יושב בבית ובוכה על העובדה שפיטרו אותו מעבודה זו תפישת האין לי. כאשר הוא קם מכסאו ויוצא לחפש עבודה הוא עובר מתפישת "אין לי" לתפישה של "אני פועל למען"... שתביא למציאות שונה.
ועם זאת ישנה אפשרות שנוספת שלמרות היציאה שלו לחפש עבודה, עדיין לא תהיה לו עבודה
משום שהאמונה הבסיסית שלו של "אין לי" עדיין לא השתנתה.
תגובות (9)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מצטער
לא רציתי להעביר ביקורת וגם לא התכוונתי לכך.
אם נשמעתי כזה אני מתנצל.
בסך הכל הבעתי דעה על מה שכתבת
אינני יודע מה קורה במערכת היחסים שלך עם אליה מעבר למה שכתבת ולכך התייחסתי בלבד.
לכן אם חרגתי אני מתנצל.
התג' שלך מעניינת מאוד,
עשית בדיוק את מה שביקשת ממני להימנע ממנו,
הקריאה בין השורות הרבה פעמים יכולה לרמז ולאפשר לנו להבין את הנאמר אחרת (בכל אופן לגבי כך הדברים עובדים).
הנושא בבדיקה, כפי שציינתי בתהליך של התבוננות,
מי אמר שרצון באמת תמיד מגיע ממקום של חסר?
פיספסת מעט את כוונת המשוררת.
עובדה אחת קיימת אליה מתקשה להביע את עצמו נניח בצד את הסיבה (יכולות להיות לקושי הזה סיבות מגוונות ורבות) כאימא שנמצאת עם בנה 24 שעות אני יכולה לומר די בוודאות שהמטרה בסופו של דבר היא לקחת את מה שקיים באליה ואת מה שאליה מביא איתו ועם זה לעשות עבודה שתאפשר לו להביע את עצמו.
מנסיון גילינו (בכל אופן עם ילדינו שלנו) שתהליכי הלמידה שלהם באים על מיצויים כאשר הם עוסקים בנושאים שמעניינים אותם ושהם אוהבים . אם אשתמש באהבה הגדולה של אליה למסטיקים כדי להביא אותו לחבר משפט או להרחיב את אוצר המילים שלו, השגתי באופן עקיף מטרה .
וכן, כשאליה רוצה משהו הוא דואג להגיד את המילים , הוא משתדל יותר
בכל מקרה הוא יכול להגיד אותם לפעמים בבירור ולפעמים לגמרי לא , אבל הוא יכול!!!!!!!
וכהורה אחד התפקידים שלי (כל אחד יכול לקחת את זה למקומות שלו) זה לשדר לילד שלי שהוא יכול למרות הקושי.
ושהרצון שלו הוא חלק בסיסי ומשמעותי להצלחה
ופה אני מורידה את הכובע לאינטואיציה האימהית שלי
מעבר לסימפטיה הגדולה שני חש לילד בסרטון לדעתי את קצת נחפזת במסקנות שלך.
את יוצאת מנקודת מוצא"מסוכנת" הטוענת שאת יודעת מה מתחולל בתוך ראשו של הילד. זה שהוא טוען שהוא אוהב מסטיק בטעם תות, לא בהכרח אומר שהוא יעשה הכל כדי לקבל אותו.
הנסיון החוזר שלו והרצון שלו לצרף מלים למשפט [ שקשה לו לבטא ] אינם בהכרח מתקשרים לרצון להשיג מסטיק. יתכן והרצון הגדול יותר שלו הוא לתקשר ולכך מיועד הנסיון לחבר משפט.
עלינו להמנע מכל תגובת " אני יודע מה הבעיה שלו" במיוחד אצל מטופלים.
לגבי רצון - רצון תמיד מגיע ממקום של חסר. כשאני רוצה משהו משמע אין לי אותו.
היות והחיים משכפלים לנו את הרצונות שלנו והאמונות שלנו הרי שהתפיסה "אין לי" [ להלן רצון ] תתורגם למציאות של אין לי בחיים. יש להבדיל בין התפיסה אין לי לבין פעולה הנעשית כדי שתופעת האין לי תעלם.
למשל - כאשר האדם יושב בבית ובוכה על העובדה שפיטרו אותו מעבודה זו תפישת האין לי. כאשר הוא קם מכסאו ויוצא לחפש עבודה הוא עובר מתפישת "אין לי" לתפישה של "אני פועל למען"... שתביא למציאות שונה.
ועם זאת ישנה אפשרות שנוספת שלמרות היציאה שלו לחפש עבודה, עדיין לא תהיה לו עבודה
משום שהאמונה הבסיסית שלו של "אין לי" עדיין לא השתנתה.