כותרות TheMarker >
    ';

    אחריות חברתית - איכות חיים - למען הדור הבא !

    ♥ פעילות למען צדק חברתי ♥ איכות חיים ◄ אחריות חברתית ◄ ערבות הדדית ◄ טוהר המידות ◄שיתופי פעולה למען הדור הבא ♥ חברה + סביבה + בריאות = קיימות = הישרדות ♥ הבה נלכד את השורות ונקח את גורלנו בידינו ►

    0

    מדינת ישראל לאן?

    23 תגובות   יום רביעי, 21/7/10, 12:57
     
    יש רחשים בציבור הרחב. מזה שנים מספרים לנו כי הכוח שנמצא בידי כ-20 משפחות הון גדול יותר מכוחם של כל התושבים ביחד. המשפחות הללו שולטות בתעשיה, במסחר ובתקשורת. שליטתן בתקשורת מונעת שקיפות ומשבשת את יכולת הביקורת עליהן. איך זה קרה שהשליטה של המשפחות הגדולות במשק נוגעת ישירות לכל אחד מאיתנו? הזהו צדק חברתי? כיצד אנחנו יכולים לחולל שינוי שיחזיר להם את האמון במוסדות המדינה?
     
    לפני יומיים ערכה המכללה החברתית-כלכלית כנס בבית התנועה הקיבוצית בתל אביב, שכותרתו "ריכוזיות ההון בישראל והאיום על הדמוקרטיה".
     
    המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר - עו"ד דידי לחמן-מסר - אמרה בכנס זה, בין היתר: "הריכוזיות שיש לטפל בה היא שליטה של אדם אחד בכמה תחומי משק במבנה כלכלי של פירמידה, כי בקצה כל קונצרן גדול עומד בסופו של דבר אדם . . . הכוח הכלכלי שלהן הוא גם כוח חברתי ופוליטי, וזה הופך אותן למוקדי הכוח האמיתיים של ישראל. הן לא נבחרו, אבל הן אלה שיחליטו מי ישלוט במדינה, איך נראה ואיפה יעבדו ילדינו."
     
    הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר - דרור שטרום - טען כי מדובר בבעיה חברתית-פוליטית שתלך ותתעצם אם לא תטורפד: "הכלים הקיימים בחוק לא מספיקים לטפל בבעיה. כשאנחנו מדברים על ריכוזיות צריך להבין שמדובר בכמה מעגלים, ודווקא הפחות מעניין בהם הוא המעגל המשפטי. . . מה שקורה היום זה שמרדימים אותנו בשיח על הריכוזיות. אם אשאל את הציבור הרחב מה לדעתו כואב יותר, הפרשייה של המשט או הריכוזיות, הרוב יאמרו המשט. מי מבין מה עושה ריכוזיות למרקם החיים שלנו?"
     
    יו"ר ועד הפקידים בבנק הבינלאומי - חנוך ליבנה - טען כי אצל המשפחות השולטות במשק העובד אינו נחשב, וכי מה שמעניין את אילי ההון זה רק עוד הון: "אני עובד אצל אחת המשפחות הריכוזיות האלה . . . רוב העובדים לא מאורגנים. הם מקבלים משכורת מינימום ותנאי עבדות. איפה שבעלי השליטה יכולים הם מנסים לפגוע גם במקומות העבודה המוגנים. אתה עובד במקדש שבו הרווח קדוש, מעל לכל, ואתה צריך לבטל את עצמך בפניו. אתה לא שווה כלום . . . בעלי השליטה לוקחים את הרגולטורים. כל חשב כללי הוא כמו טיל שיוט. חושב קדימה, לעשות לביתו. יש יחסי קרבה בין כל אלה, כמו בין ועדים . . . אדם שמקבל תלוש של 5,000 שקל בחודש מבין למה זה רע שאדם שיושב באותו בניין משתכר 8 מיליון שקל . . . אי אפשר לחכות כמה שנים, הקרקע בוערת".
     
    ח"כ מטעם מרץ - חיים אורון - טען כי יש קושי פוליטי להיאבק בחיבור בין ההון לשלטון והביא מספר דוגמאות, כגון: ביטול מס הבורסה על ידי רה"מ לשעבר, יצחק רבין ז"ל, בלחץ אילי הון. בייגה שוחט תרץ בשעתו את העניין בקושי טכני שנבע מכך ש"המחשבים בבנקים לא הצליחו לקלוט את השינוי".
     
    כיום "אי אפשר לומר שיש צומת שאם תכבוש אותה העניין ייפתר. שאם תחוקק חוק, בעיית הריכוזיות תיעלם. פתאום מתברר לך שיצחק תשובה נמצא בכל מתקני ההתפלה . . . חשוב להציג את המכלול. המאבקים מתנהלים בשורה ארוכה של נושאים. אם אתה לא מצליח לגבש עמדה ברורה ששיקול הריכוזיות מרכזי בקבלת החלטות - תפסיד."
     
    בין היתר התייחס ח"כ אורון לחקיקה: "החוק היה מכשיר לאיים על הממשלה, אני מודה, וזה פעל", אמר אורון והוסיף כי הטיפול בצמצום הריכוזיות מורכב וצפוי ללחצים: "אני לא חושב שהנושא על מורכבותו והמתח סביבו יעבור במחטף לילי, ושהלוביסטים יירדמו בשמירה."
     
    אנא אנו באים?
     
    כותרת הכנס "ריכוזיות ההון בישראל והאיום על הדמוקרטיה" והאמירות שנאמרו בו ממחישים עד כמה הולך ומתכרסם האמון של האזרחים בכבודה של המדינה. הולך ומתכרסם האמון במנהיגי המדינה וביכולתם להתמודד עם הסכנות מבית ומחוץ. מעולם לא היה פער, כפי שיש היום, בין הסכנות הצפויות למדינה, לבין הנכונות של האזרחים (למעט בודדים) להקריב למען המדינה.
     
    כיום אין אמון ביכולתו של השלטון להתגבר על התהליכים הפנימיים המאיימים עלינו מבפנים. המערכת הפוליטית והבטחונית לא דנה בשאלות יסוד ולא מנסה לטפל בבעיות יסוד אלא רק בכיבוי שריפות. הכנס הזה ומה שנאמר בו (עם כל הכבוד למומחים) הוא עוד סימפטום של "כיבוי שריפות".
     
    כל זה קורה משום שאנחנו מאפשרים לכסף לנהל את כל רבדי החיים שלנו. התוצאה היא התמרמרות חסרת תוחלת של אזרחים שאיכפת להם, אשר נותרים חסרי אונים ביחס לאפשרות לבצע שינוי יסודי של המצב.
     
    נשאלת השאלה, האם רק חקיקה נגד ריכוזיות תפתור את הבעיה?
     
    אם אנחנו רוצים לשנות את המצב מה עלינו לעשות?
     
    הרי בבחירות 2009 העם הצביע לקיים וקיבל את הקיים. יש אנשים שמתחילים להבין שאנחנו בסכנה אמיתית.
     
    ____________________________________________________
    דרג את התוכן:

      תגובות (23)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/11/11 02:39:

      צטט: הזהרו מחיקויים 2010-07-23 22:05:04

      בעיני מדינת ישראל היא נס שטרם היה כדוגמתו. אבל הואיל וחלק מהישראלים בוחרים חיים קלים וחלק מהם חסרי אמונה בעצמם, קיים חשש שהנס הזה יהרס.

      הנס הזה יהרס אם המדינה תמשיך לרמות את אזרחיה.
      כלכליסט: המציאות המדומה של הלמ"ס

       

        24/7/11 13:46:

      צטט: אודי.חמודי 2011-07-23 13:13:39

      . . . רק חקיקה יכולה לשנות את המציאות הנוכחית. . .

      דרך ארץ קדמ‏ה לתורה (כמאמר חז"ל). חוקים ללא נורמה חברתית מתאימה, שווים כקליפת השום. הראיה לכך היא אוסף החוקים (הטובים ברובם) שכלל אינם נאכפים במדינתנו.

        23/7/11 13:13:

      לדורון ולאחרים שלום,

       

      התשובה בקצרה, רק חקיקה יכולה לשנות את המציאות הנוכחית.

       

      המציאות הנוכחית היא פרך. אלא, שאלה שנדרשים לשנות מראש הממשלה ומטה, הם שבויים של המכונים טייקונים.

      החלפת המנהיגות הנוכחית באחרת, בהחלט יכולה להועיל.

       

      הפרמידות, אין בהן תועלת מלבד לבעלי השליטה ועושי דברם. התועלת היא בהון עצום ורב שהולך לכיסם במצבי צבירה שונים.

      כימיקלים לישראל צריכה את משפחת עופר והחברה לישראל כדי להתנהל? סלקום צריכה את נוחי דנקנר ו IDB כדי לפעול כיאות? דלק המקורית צריכה את תשובה בכדי להיות חברה יעילה ורווחית?

      במקרה של חדלות פרעון ובתרגום חופשי אי החזרת החובות של המליארדים שרובצים לפתחם, תמצא שמהפרמידות ישאר אבק והחברות במעלה הפרמידה ימכרו ו/או יקנו על ידי אחרים.

       

      מאחר וקיום הפרמידות תלוי באשראי. ומאחר והאשראי ברובו הגדול בא מחוב המגוייס באמצעות אג"ח. ורוכשי האג"ח הם בעיקרם המוסדיים. והמוסדיים, מחזיקים ב"נאמנות" את הכסף של העתיד שלנו. הפתרון טמון בהגבלת אשראי בחקיקה.

      החקיקה תתיר להשקיע את כספי הפנסיות ביעוד מוגדר ולא ניתן יהיה לגייס חוב להשקעה בקמצ'טקה או בלאס ווגאס.

       

      יש בישראל פירמות ייצרניות משובחות שתורמות גם בתעסוקה וגם בייצוא. למיטב זכרוני, בעשור האחרון, לא הוקם ולו מפעל ייצרני אחד שתרם גם מקומות עבודה וגם מוצר משובח ונדרש על ידי הטייקונים.

       

      השתדלתי על קצה המזלג. אתם מוזמנים לקרוא בפוסטים שונים אצלי על פתרונות אפשראיים.

       

        23/7/11 12:29:
      הנושא מורכב וכבר טבוע עמוק בדפוסי החיים שלנו. אני מסכימה איתך שרק מכבים שרפות ולא עושים שום דבר לעומק. אני מקווה שזאת התחלה של התהליך.
        7/8/10 13:35:

      צטט: אfי 2010-07-25 19:54:21

      המצב לא מספיק גרוע ולכן רב האנשים אדישים.

       

      נכון

      עם עובדות לא מתווכחים

        25/7/10 19:54:
      המצב לא מספיק גרוע ולכן רב האנשים אדישים.
        24/7/10 15:20:

      ציטוט חלקי: דני טל - Danny Tal 2010-07-24 04:49:54

      דורון ידידי,
      עלינו לטפח ולעודד את המשפחות החזקות בפעילותן בישראל ולא להיפך. . . . אסור לנו לפגוע במשפחות העשירות. . . . אם הם ילכו, נירה לעצמנו ברגל.
      נכון, זה צורם לראות כלכך הרבה עושר מרוכז במקום אחד כשיש אנשים עניים במדינה, אבל הברחת העשירים באמצעות פגיעה בעסקיהם אינה הפתרון.
      אגב, לא הבנתי את הצורך בהפרדת הרשות המחוקקת מהמבצעת - הן מופרדות זו מזו.

       

      דני, תודה על תגובתך המפורטת.

      אני מסכים שעלינו לעודד את המשפחות החזקות בפעילותן בישראל. אין בלבי דבר נגד העושר המרוכז, כל עוד אינו פוגע בערכי יסוד.

      א. לגבי משפחות ההון, נשאלות השאלות:
      1. היכן עובר הגבול?
      2. מה צריך ואפשר לעשות כדי, מצד אחד לעודד השקעות הון ומן הצד השני למנוע סחף בלתי הפיך באיזון הכוחות במדינה?

      ב. לעניין הפרדת הרשויות (המבצעת מן המחוקקת), נשאלות השאלות:
      1. האין כל שרי הממשלה חברי כנסת?
      2. האין בכך משום ניגוד עניינים? היכן יש כאן הפרדה? התסכים כי חברי פרלמנט ושרים יפעלו בכל צעד ושעל מתוך ניגוד עניינים מובנה?


        24/7/10 12:36:

      צטט: דני טל - Danny Tal 2010-07-24 04:49:54

      דורון ידידי,
      עלינו לטפח ולעודד את המשפחות החזקות בפעילותן בישראל ולא להיפך. מסכים אתך שצריך למנוע פגיעה בתחרות ועל זה אמונה הממונה על ההגבלים ועוד מספר גופים, אבל אסור לנו לפגוע במשפחות העשירות.
      בעולם של היום, אפשר לקנות אזרחות בכל מקום בכמה מאות אלפי דולרים. קנדה, הונג קונג ואחרות עומדות בתור ומחזרות אחרי עשירי עולם שיעתיקו את מקום מגוריהם ועסקיהם אליהם. 20 המשפחות האלה הן מנועי התעסוקה והצמיחה של המשק וכל פגיעה בהם תפגע בכולנו. אם הם ילכו, נירה לעצמנו ברגל.
      נכון, זה צורם לראות כלכך הרבה עושר מרוכז במקום אחד כשיש אנשים עניים במדינה, אבל הברחת העשירים באמצעות פגיעה בעסקיהם אינה הפתרון.
      אגב, לא הבנתי את הצורך בהפרדת הרשות המחוקקת מהמבצעת - הן מופרדות זו מזו.

      דמגוגיה זולה. אלה טענות שנשמעות לעתים קרובות מצד המקורבים לאילי ההון המתעשרים על גב כולנו, לא בגלל מוצלחותם או כשרונם.

      חלק גדול מהונם נעשה בזכות מתנות מהמדינה, הטבות מס, תנאי עבדות לעובדיהם, וכולי.

      איך בדיוק יעבורו בעלי החברה לישראל, בתי זיקוק או שדות הגז את הפעילות לקנדה?

      זהו איום סרק וקשקוש מקושקש.

      מצטער על הבוטות אבל לא יכלתי להתאפק יותר.

      ואם הם עצמם יחליטו לוותר על האזרחות כאן, שיבושם להם.

      בין כה שיעור המס שהם משלמים אפסי בגלל יצירתיות של רואי החשבון שלהם.

      אני מעדיף כאן את אלה שכאן לא בגלל הטבות מס  ומתנות חינם מהמדינה, אלא את אלה שאיכפת להם ומרגישים ציוניים וישראליים, כי זו מולדתם.

        

        24/7/10 04:49:
      דורון ידידי,
      עלינו לטפח ולעודד את המשפחות החזקות בפעילותן בישראל ולא להיפך. מסכים אתך שצריך למנוע פגיעה בתחרות ועל זה אמונה הממונה על ההגבלים ועוד מספר גופים, אבל אסור לנו לפגוע במשפחות העשירות.
      בעולם של היום, אפשר לקנות אזרחות בכל מקום בכמה מאות אלפי דולרים. קנדה, הונג קונג ואחרות עומדות בתור ומחזרות אחרי עשירי עולם שיעתיקו את מקום מגוריהם ועסקיהם אליהם. 20 המשפחות האלה הן מנועי התעסוקה והצמיחה של המשק וכל פגיעה בהם תפגע בכולנו. אם הם ילכו, נירה לעצמנו ברגל.
      נכון, זה צורם לראות כלכך הרבה עושר מרוכז במקום אחד כשיש אנשים עניים במדינה, אבל הברחת העשירים באמצעות פגיעה בעסקיהם אינה הפתרון.
      אגב, לא הבנתי את הצורך בהפרדת הרשות המחוקקת מהמבצעת - הן מופרדות זו מזו.
        23/7/10 22:05:

      צטט: meirk11 2010-07-23 17:49:19

      צטט: דורון טל 2010-07-23 14:55:11

      צטט: meirk11 2010-07-21 16:50:05

      לא אענה לשאלה שנשאלה כי התשובה שלי מאוד פסימית. הרבה יותר אפילו.
      שאריות התקווה שלי תלויות אף הן על בלימה.

      כעת אני ממש סקרן לדעת, מה דעתך?

       

      למה להלהיט את האוירה עוד יותר?

      טוב לא יצא.

      אנחנו על זמן שאול.

      האלמנטים עליהם בניתי כי יצילו את המצב - הולכים ומתמסמסים.

      בעיני מדינת ישראל היא נס שטרם היה כדוגמתו. אבל הואיל וחלק מהישראלים בוחרים חיים קלים וחלק מהם חסרי אמונה בעצמם, קיים חשש שהנס הזה יהרס.

        23/7/10 17:49:

      צטט: דורון טל 2010-07-23 14:55:11

      צטט: meirk11 2010-07-21 16:50:05

      לא אענה לשאלה שנשאלה כי התשובה שלי מאוד פסימית. הרבה יותר אפילו.
      שאריות התקווה שלי תלויות אף הן על בלימה.

      כעת אני ממש סקרן לדעת, מה דעתך?

       

      למה להלהיט את האוירה עוד יותר?

      טוב לא יצא.

      אנחנו על זמן שאול.

      האלמנטים עליהם בניתי כי יצילו את המצב - הולכים ומתמסמסים.

        23/7/10 15:27:
      גם אני ספקן. למשל, לפני שנה היה רעש תקשורתי גדול סביב הסרט "שיטת השקשוקה". מאז שקט ושלווה. מי יודע להסביר את זה?
        23/7/10 14:09:

      צטט: meirk11 2010-07-21 16:50:05

      לא אענה לשאלה שנשאלה כי התשובה שלי מאוד פסימית. הרבה יותר אפילו.
      שאריות התקווה שלי תלויות אף הן על בלימה.

      כעת אני ממש סקרן לדעת, מה דעתך?

        23/7/10 14:07:

      צטט: עפר יובל 2010-07-22 11:42:25

      אני מסכים שצריך שינוי (לאו דווקא מהסיבות בהם עסקת). השינוי הדרוש הוא בהרגלי ההצבעה שלנו. בדיוק היום כתבתי כאן בקפה צטטה בת כ 100 שנים:

      Democracy is a device that ensures we shall be governed no better than we deserve

      George Bernard Shaw

      עפר, תודה. אכן, אנחנו מקבלים את מה שבחרנו. הבעיה לדעתי, אם נמשיך בדרך זו נגיע ח"וח לנקודת האל חזור, שאחריה לא כבר נוכל יותר להחליט. יהיה מי שיחליט עבורינו.

        23/7/10 14:00:

      צטט: שבויה 2010-07-22 22:43:03

      כבר הצעתי בכמה הזדמנויות שיש לשקול ברצינות להצטרף כמדינה ה-51 של ארה"ב.

      ממניעים ציוניים טהורים העדיפו הורי לעלות לארץ ישראל (פלסטינה). לכן אני מרגיש מחוייב להמשיך את דרכם.

       

      צטט: שבויה 2010-07-22 22:43:03

      לחילוניים אין זמן. הם צריכים לפרנס את עצמם ואת החרדים, אז הם חושבים פעמיים לפני שהם יוצאים לרחוב.

      לדעתי זה לא עניין של חילוניים או דתיים. זה קשור לערכים שהולכים ונעלמים, פרט לערך הסגידה לאל הממון.

       

      צטט: שבויה 2010-07-22 22:43:03

      והכי חשוב: שכר בדולרים!

      תתפלאי, בשנים האחרונות השקל יותר חזק מהדולר. אבל זה לא העיקר...

       

        23/7/10 13:56:

      צטט: ציני_כאן 2010-07-22 00:47:45

      אולי אני יותר פסימי מקודמי. אתה מציע "להם" לשנות את השיטה שמאפשרת "להם" לדרוך עלינו?

       

      לא תגיע רחוק עם הפסימיות שלך.

       

        22/7/10 22:44:

      לט במובן "לא".
      סליחה, כבר מאוחר..

        22/7/10 22:43:

      הדברים הקשים של שטרום עודם מהדהדים בראשי:

       

      "ילדינו יוכלו להסתדר בעתיד רק אם יעברו דרך אחת מ-5 המשפחות השולטות במשק".


      בנוסף לכך, השבוע פורסם כי 85% מהמשרות המוצעות מציעות שכר נמוך מהשכר הממוצע במשק.

       

      אז אם תשאל אותי, אני לא רואה מוצא פרט למהלך דראסטי.

       

      איך אפשר לשנות כאן את שיטת הממשל אם רוב החילוניים כל כך מיואשים שכבר לט הולכים להצביע?

       

      לחרדים יש שפע של זמן לצאת להפגנות.

      לחילוניים אין זמן. הם צריכים לפרנס את עצמם ואת החרדים, אז הם חושבים פעמיים לפני שהם יוצאים לרחוב.

      מה זה מהלך דראסטי?

       

      כבר הצעתי בכמה הזדמנויות שיש לשקול ברצינות להצטרף כמדינה ה-51 של ארה"ב.


      תחשוב על כל היתרונות:

      דמוקרטיה איתנה יותר עם שתי מפלגות בלבד,

      גרין קארד אוטומטי,

      מס ירושה שיחול על בעלי הון,

      והכי חשוב: שכר בדולרים!

        22/7/10 11:42:

      אני מסכים שצריך שינוי (לאו דווקא מהסיבות בהם עסקת). השינוי הדרוש הוא בהרגלי ההצבעה שלנו. בדיוק היום כתבתי כאן בקפה צטטה בת כ 100 שנים:

      Democracy is a device that ensures we shall be governed no better than we deserve

      George Bernard Shaw

        22/7/10 11:29:
      מסכימה עם כל מיילה.
        22/7/10 00:47:
      אולי אני יותר פסימי מקודמי. אתה מציע "להם" לשנות את השיטה שמאפשרת "להם" לדרוך עלינו?
        21/7/10 16:50:
      לא אענה לשאלה שנשאלה כי התשובה שלי מאוד פסימית. הרבה יותר אפילו.
      שאריות התקווה שלי תלויות אף הן על בלימה.

      פרופיל

      חיפוש | עזרה?

      שינוי/איזון חברתי-כלכלי