יודעות מה , כלבות יקרות? נמאס לי. חבורת פאתטיות!!!  חודש שאני שואל את עצמי מה לא בסדר ביני לבין ננה?  איפה התקשורת נתקעת?  לפני שבועים כשהיא הסתובבה אלי אז נתתי רק רחרוח קטן מנומס, לא חפרתי. ככה זה אצלנו בכלביה ברמלה, אל תתנפל. אולי אצל כלבות תל אביביות זה אחרת, שאם כבר נותנות לך את הטוסיק אז תתקע את כל האף. אבל אני לא מוכן לוותר ככה על כל הקלאסה שלי רק בגלל  איזו גולדנית . נוצקי, החתולה של השכנים יללה לי שאולי זה בגלל שאני רק בן 5 חודשים והיא כבר בת כמעט שנתיים וכלבות בגילה מחפשות כלב רציני.

בקיצור, חפרתי וחפרתי עד שכבר נמאס לי בעצמי ואז, כשהלכתי עם הבלונדה לג'ונגל, נפל לי האסימון.  באותו יום היה לי ולבלונדה איזה ויכוח, היא החליטה שאנחנו הולכים לחנות סניף אבן גבירול לחרוט לי על דסקית בצורת לב את השם והכתובת . לדעתי מדובר היה בצעד מפגר להחריד, הרי בכסף של הדסקית הזאת יכולנו לקנות עוד כמה עצמות בטעם בייקון.  אבל אז אמרתי לעצמי שאולי ככה, ננה תראה שאני משקיע בעצמי וזה יפתח משהוא. ואז הסכמתי ללכת עם הבלונדה , המוכר שם היה חביב, למרות שהוא נתן לי רק עוגייה אחת אפילו שעשיתי לו את הפרצוף הכי מתוק שלי וגם נתתי לו יד.

ואז הגיעה הארה. היה שם בחור עם לברדורית בצבע שוקולד, למרות שאני יותר אוהב בלונדות לא יכולתי להתעלם מכמה שהיא הייתה יפה, ושהיא קבלה עוגייה אז גם שמתי לב שהלשון שלה ממש ורודה. אמרתי לעצמי שאולי זה מה שאני צריך- לצאת קצת עם כלבה אחרת, שננה תראה ותקנא קצת ולפחות אני ייהנה קצת במקום לשבת עם הבלונדה ולחכות לטלפונים. למזלי, הבחור עם הלברדורית מצא חן בעיני הבלונדה שלי, אפילו שהאף שלו היה יבש לגמרי ותהרגו אותי איך אפשר להתלהב מדבר כזה,  ובעוד הבלונדה שלי מריירת על הבחור אני התחלתי מגעים קונסטרוקטיבים עם הלברדורית. האמת היא שהיא הייתה ממש זורמת, אחרי חיכוך אפים קצר היא כבר הפנתה לי את הישבן אבל אז נכנס לחנות "שפיץ", שאני לא מבין איך דבר כזה מעיז לקרוא לעצמו כלב. זה שילוב של עכבר וארנבת!!! בבת אחת היא התחילה לקשקש אליו בזנב בעוצמה כזאת שכמעט עף לי האף. ואז נזכרתי שבאמת ראיתי את ננה מחככת אפים עם איזה פג. שזה כבר בכלל יצור לא ברור,  איך יש כלבות שנותנות לדבר המקומט הזה להריח אותן? אין לכן טיפת כבוד עצמי?! מה, תסבירו לי אחת ולתמיד, מה הקטע המחורפן הזה שלכם עם כלבים קטנים? מילא קינג צארלסים,  את זה אני עוד יכול להבין,  הם ארוכים ככה לפחות שהם עומדים על הרגליים האחוריות אז הם מגיעים לגובה של משהוא שאפשר להתחיל לחשוב שהוא כלב, אבל פינצ'רים?! פקינזים? לא, אתן השתגעתן לגמרי. עסוקות עם הגמדים האלו ולא שמות לב שמגיע לסביבה כלב אמיתי. אז נכון, אין לי תעודות( אמא שלי היא בורדרית ואבא שלי...מממ... בואו נגיד בעדינות שהבנתי שאת הנושא הזה לא כדי לפתוח איתה).

אבל אני לפחות כלב אמיתי!!! הוטרינר צופה לי 35 קילו ואתן יודעות הרי מה אומרים על כלב עם לאפות גדולות. נוצ'קי אומרת שזה לא אני, שכל הפמיניזם הזה עלה לכלבות התל אביביות לראש לגמרי. אמרתי לה שאני חושב לחזור לכלביה, אבל היא תקעה בי כזה מבט עצוב שהחלטתי להישאר בתל אביב עוד קצת. רק בשבילה. נו, טוב וגם בשביל הבלונדה.

אשמתי שכולן צריכות אותי בסביבה?

בואו לבקר. המוכרת באיבן גבירול נותנת עוגיות מתחת לשולחן.אבל לא שמעתם את זה ממני