שיר שמוקדש כולו לשתי חברות,

הנפלאות ביותר בעולם,

שלא עזבו אותי כשנפלתי,

אלא היוו בלם זעזועים רך ויציב.

שתי חברות, ר. ו - א. שבלעדיהן

לא היתי שורדת הפעם.

תודה לכן יקרות שלי,

על העזרה, התמיכה, החיבוק,

תודה על השיחות הארוכות

על הסבלנות,

על היכולת שלכן להכיל את הצער שלי

ואת הכאב הרב בו היתי שרויה.

תודה!

אנשים טובים (נעמי שמר)

 
תפקחו את העיניים, תסתכלו סביב
פה ושם נגמר החורף ונכנס אביב
בשדה ליד הדרך יש כבר דגניות
אל תגידו לי שכל זה לא יכול להיות

אנשים טובים באמצע הדרך
אנשים טובים מאוד
אנשים טובים יודעים את הדרך
ואיתם אפשר לצעוד

איש אחד קנה לי ספר בן מאה שנה
איש אחר בנה כינור שיש בו מנגינה
ואישה טובה אחרת לי נתנה את שמה
ומאז אני בדרך שרה במקומה

אנשים טובים...

איש אחד יבנה לי גשר כדי לחצות נהר
איש אחר יצמיח יער במורדות ההר
ואישה טובה אחרת, אם יהיה קשה
רק תצביע אל האופק ותבטיח ש -

אנשים טובים...

וממש כמו צמחי הבר הבודדים
הם עוצרים תמיד את החולות הנודדים
הרקיע מתבהר, וכבר אפשר לראות
אנשים על אם הדרך מחכים לאות

אנשים טובים...