ולאט לאט כמו שתמיד מתנהל הקצב בחיי גם הכוכבים מתחילים להיכנס אל תוך חיי. אין לכם מושג איזה תענוג הוא זה לראות את הכוכב הירוק הזה מנצנץ ואת המספר שלצידו משתנה. וזה מביא אותי למה שאני רוצה וחייבת לשתף אתכם איך עכשיו לפני חצי שעה בערך בעודי נוהגת אל תוך הלילה החשוך בדרכי הביתה מאותה פגישת חברים שבועית, שובל של אור גדול הבליח מהשמים וכוכב שנפל באיטיות והתאדה לו בשמימיות ואני ברגע האחרון לפני שהתאדה הצלחתי להשחיל את המשאלה. (אפשר להגיד שהיתה התרגשות) הרי תמיד כשהיינו ילדים סיפרו לנו ההורים שברגע שניקלע לכזאת סיטואציה מה שצריך זה לא להתבלבל ולתפוס את הרגע ולמלמל אפשר בקול רם ואפשר בלב אפשר הכל רק לפני שהכוכב יעלם. ואוי כמה כוכבים באו והלכו נעלמו מחיי או שחזרו ומה שברור לי שתמיד יגיעו עוד חדשים. וחוץ מזה בינתיים אתם מפצים אותי עם הכוכבים הירוקים שאתם מעניקים, אז תמשיכו ככה חברים אני מאמינה שזה יגרום לי רק להתפתח ומפעם לפעם רק יותר לפרוח ולהשתבח כי אני כל כך אוהבת את המילה הכתובה שמתחרזת לי בכזאת הנאה וגם את מה שאתם כותבים אני לרוב קוראת בהמון הנאה בשקיקה. |
לורי שם-טוב
בתגובה על אני לא ממש
תגובות (3)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
האמת את צודקת, עם הכוכבים שבשמיים אולי רק דיברתי לא חשבתי להביע מישאלותי לפניהם-אני אנסה,תודה.
מה שנכון, בלי אמונה אין חיים.
ואני מאמינה.
* כוכב מנצנץ וגדול ממני! (לא נותנים לי כרגע להעניק לך 1 ירוק... אחזור....