4 שנים ו-8 חודשיים. כל השנים רק בשביל לשמוע אותו אומר "עד שהמוות יפריד בינינו"

ואין מצב שהיא לא תקבל הצעת נישואים , תקבל ועוד כמו בסרטים , הוא יעלה על מטוס למרות שהוא לא בחור של שלטים , הוא יעוף  עם שלט ברחבי הארץ ,

ויהיה כתוב בשלט "אגם , את הדבר הכי טוב שקרה לי , תתחתני איתי??"

אני באמת הדבר הכי טוב שקרה לו, מה גם שכל יום סקס עד שאין לו כבר כוח,

מבחינת בישולים טוב אני אלופה, אפילו בשישי מעדיף את האוכל שלי, בקציצות של אמא שלו  תמיד חסר מלח , והוא חייב לאכול שם ולעשות הצגה שטעים לו.

אתי הוא מצליח להיות הוא , כל הסימנים שם, יציע יציע זה רק עניין של זמן .

אפילו ההורים שלי אמרו לי "תרגעי סבלנות עניין של זמן" אבל כמה זמן????? כמה?

הייתי בת 30 השעון הביולוגי עושה לי חריקות במוח ,

ויש את השטן הקטן שאומר לי "זמנך עבר"

זמני ? עבר? אין סיכוי, רק התחלתי.

בזמן שאני מוטרדת שלומי החבר שלי בונה לו תוכניות לטוס לטיול עם חברים שלו לחו"ל ,

בטח רוצה לטוס , חושב שהוא בגילי, רק שכח שעוד מעט יוצא לפנסיה , הגיע הזמן לנער אותו.

אז איימתי עליו איום קל ביותר

"אם אתה טס עם חברים ואנחנו לא ממסדים את הקשר, בוא ניפרד"

כמובן שלא באמת התכוונתי , אבל שלומי התחיל להיות חולה עם חום , וטיפלתי בו , אפילו אמא שלו לא באה , ואז הוא התחיל להבין שהוא הולך להפסיד אותי . ואמר לי שהוא לא טס .

התחלתי לדמיין איך אני ושלומי רוקדים כמו בריקוד מושחת למרות שהוא עקום פחד

ולא יודע לזוז , פתאום הכל נראה לי ורוד , הרגשתי איך אני שומעת את החלום שלי "עד שהמוות יפריד בנינו"

כמובן שלא טעיתי........ שבוע לאחר מכן שלומי הציע לי נישואים. אומנם לא עלה על מטוס והעיף שלט , אפילו לא ירד על הברכיים , טוב נו גם לא לקח אותי למסעדה . הוציא טבעת באמצע ארוחת ערב, בארוחת ערב מעפנה , "התנשאי לי ?" שיו רציתי לבכות ולא מאושר , רציתי למות , להעלם , אבל החזקתי את עצמי וכמו ילדה טובה בחיוך אמרתי "כן אהובי"

אני 4 שנים מחכה לרגע הזה , מדמיינת כוכבים , ושום השקעה , מה לא יכל לקחת אותי למסעדה? טוב לפחות קיבלתי נשיקה . והוא היה כבר חייב לצאת "לפגישה" ....

בבוקר שלאחר ההצעה הרומנטית של שלומי התחילו לי צפצופים וקולות

 "אל תאכלי את חייב לצום" 

יותר נכון שמעתי את המכשפה אמא של שלומי אומרת "את נראית בלרינה עם השמלת כלה"

נסענו להורים של שלומי , ארוחת ערב , אוכל לא אכיל , שלומי אומר כדרך אגב "אנחנו מתחתנים" אמא שלו נחנקה , ולא הפסיקה את ההצגה שהיא עוד שניה הולכת למות, הזמנו אמבולנס , ונסענו לבית חולים, התפללתי שהיא לא תמות לי עכשיו , למה שלומי מיד יבטל את החתונה.

אבל לאמא של שלומי 10נשמות והיא ניצלה רק נשמה אחת ..

למחרת שיחררו אותה, והמכשפה ישר מצלצלת אלי וקובעת "אני ואת ביחד נבחר לך שימלה"

ראיתי שחור בעיניים, מגיל 15 אני מדמיינת את השימלה שלי, על גופתי היא באה איתי לבחור שימלה, אז אמרתי לה בהכי עדינות שיכולתי "ירדנה , אין סיכוי שאת באה איתי לבחור משהו לחתונה"

החלטנו להתחתן בצד ההולנדי , יותר נכון שלומי החליט כי המשפחה שלו בסטייל וכאלה וזה התאים להם , ולא ברמה שלהם חתונה כאן בארץ למרות שלי זה ממש להיה משנה, ליד המשפחה שלו אסור לאכול עם היד עוף, רק סכין ומזלג , הם ברמה גבוה , שלומי הבטיח לי שנטוס לכבוד המאורע במטוס פרטי , אבל ביקש לטוס לפני כי הוא רוצה לבחור חליפה ברמה לא כמו בארץ, הוא לא יכול להרשות לעצמו סתם חליפה, כך שבסוף סיכמנו שניפגש ביום של החתונה, טסתי במקום זה לבד אבל במחלקה ראשונה ייאמר לזכותו ולקחו אותי הפעם מהשדה בלימוזינה ולמלון......

זו הייתה הפקה של המאה . 600 מוזמנים, הרוב מהארץ, הבאנו מארגנת חתונות שעולה יותר מהחתונה , שלומי נתן לי כמה כסף שרציתי העיקר שאני אהיה יפה ושותקת , אז קניתי שימלה ב-30,000 שקל , אז מה מגיע לי רק אבני סוורובסקי שווה את המחיר של השימלה

שלומי לא הגיע לחתונה.

גם ההורים שלו לא באו.