כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    סיפור אמיתי, מדהים והזוי

    48 תגובות   יום שבת, 24/7/10, 10:18

    סיפור אמיתי, מדהים והזוי

     

    לכל אחד מכם, ללא ספק, קרה אירוע ואף יותר מפעם אחת, בו הוא שאל את עצמו אם יד המקרה הוא זה, חוש שישי, או שמא כוח עליון. אנחנו חושבים על מישהו ופתאום רואים אותו לפנינו ברחוב, במשרד ואף בחו"ל.

    יתרה מזו, בין חברים קרובים זוכים אנו לטלפון בזמן שאנו מתכננים לצלצל אליהם, והחבר או החברה פשוט מקדימים אותנו. מפחידים במיוחד הם המקרים בהם אתם כועסים על מישהו מאוד, ונופלת עליו צרה כלשהי. מכאן אף הביטוי "בלי עין הרע", כי יש בכוחנו להשפיע באנרגיות שלנו, ומציאות האנרגיה בנו אף מוכחת פיזית ואין עליה עוררין.

              אינני חוקרת והמקרים שלעיל קורים לי כל הזמן, והפסקתי לשאול את עצמי אם יד המקרה הוא, כי המקרים, יש אומרים, הנם ראשי תיבות של מקר"ה=רק מהשם.

     

    ומי שדילג על הפתיח שלי מגיע לעצם הסיפור עצמו, שהפך לחוויה המוזרה ביותר שחוויתי בהקשר שלעיל.

    לפני מספר שנים יצאנו בעלי דאז ואני להודו לשכנע את בתנו לחזור לאחר חצי שנה של שהות שם. רכשנו כרטיס עם עצירה בשוויצריה, במטרה לחבור שם עם שובנו מהודו לזוג חברים ולהמשיך את טיולנו בשוויץ. כך שמזוודה נקייה השארנו בשדה התעופה שם, ותרמיל מטיילים לקחנו אתנו להודו.

              עם הגיענו לדלהי פגשנו את בתנו והמשכנו לטייל אתה. המשכנו לצפון הודו לאזור שנקרא לדאק, מקום אליו ניתן להגיע ולטייל בו חודשיים שלושה בשנה בשל השלגים. שם חברנו לטרק באזור ההררי, בו גרים נזירים חיי פרישות ומחנכים את ילדי העתיד במנזרים.

              אל הטרק חברה אלינו ילדונת מקסימה כבת עשרים מחיפה. בעוד אנחנו יושבים ואוכלים ארוחת בוקר ספרה היא בכאב רב כי יצאה להודו לאחר שכנוע רב מחברתה הטובה לצאת להתאוורר קמעה אחרי הטראומה הנוראה של איבוד אב בחטף בשל אירוע לב. בתום גישוש קל הסתבר שבעלי לאחר שעבר למקום עבודתו החדש, הספיק לעבוד עם אביה שבוע אחד ביחד. ברור שכולנו התרגשנו ועיני היושבים חלקו את הדמעות עם הילדונת שהתרגשותה גדלה בשל ההיכרות הלא צפויה. אך לא כאן הסיפור המוזר.

              בסיומו של הטרק ביקשה הנערה להצטרף אלינו לטיולנו בקשמיר, אך שכנענו אותה להצטרף לצעירים בגילה וליהנות במידת האפשר ונפרדנו ממנה לשלום.

     

              לאחר כשבועיים חזרה בתנו ארצה ואנחנו טסנו לשוויץ להמשך הטיול עם זוג החברים. ישראלים כמעט שלא פגשנו כלל, שלא לדבר על צעירים שמדירים את רגליהם משוויץ בשל יוקר השהות שם.

    מספר ימים לאחר הגיענו, עמדנו בתור לקניית כרטיסים לרכבל בהר "יונגפראו", במרחק ממני עמדו שתי נערות צעירות בגיל העשרים ושוחחו. לא יכולתי לשמוע אותן, אך אמרתי לחברתי שהן נראות לי ישראליות. חברתי ביטלה אותי ואמרה: "אין סיכוי שמטיילות כאן בדיוק נערות ישראליות".

              בניגוד רב לאופיי התקרבתי אליהן ואמנם הן דיברו עברית. בסוג של התנהגות ישראלית טיפוסית שאלתי אותן מהיכן הן. האחת השיבה שהיא מקיבוץ יגור והשנייה ציינה שהיא חיפאית.

    "מעניין", אמרתי, "אני פוגשת במשך שלושה שבועות שתי נערות חמודות חיפאיות". החיפאית שאלה אותי: "היכן פגשת עוד חיפאית?" ועניתי לה שזה עתה חזרתי מהודו ופגשתי שם נערה צעירה חיפאית. "את יודעת איך קראו לה?" שאלה, והמשיכה "אוליי במקרה קוראים לה גילת?" המשיכה בדריכות בולטת בקולה. אותו רגע כמו עצר מלכת. הבנו שלושתנו שנפל דבר ענק! "כן פגשתי את גילת" עניתי "והיא סיפרה שחברתה הטובה שכנעה אותה לנסוע להודו... "אני החברה הטובה שלה" צעקה הנערה והחלה לבכות מהתרגשות, "לא שמעתי מגילת מאז שנסעה ואני כל כך דואגת לה".

              אתם יכולים לדמיין את ההמשך, לא אלאה אתכם יותר, אך רק אציין שהיושבים ברכבל כולם דמעו מהתרגשות כששמעו מפה לאוזן את הסיפור.

              ואני שואלת את עצמי, האם יד המקרה הוא זה ששלח אותי למסור דרישת שלום חיה לחברתה של גילת בשוויצריה או אוליי... לא.

     

    שפטו אתם...

    דרג את התוכן:

      תגובות (48)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/9/10 13:50:

      יד המקרה.

      זו בהחלט יד המקרה.

      אין מה להתרגש.

      קחו בננה והרגעו!

      ''

        9/9/10 12:38:

      צטט: cafe2010 2010-09-05 00:55:05

      מדהים.

      נקודה.

      תודה לך, באמת תדהים, נקודה!

       

        5/9/10 00:55:
      מדהים.

      נקודה.
        14/8/10 10:38:

      צטט: פוצקלה 2010-08-14 10:25:40

      ברור שלא יד המקרה..
      אני מאמינה שהיה לך תפקיד...
      סיפור מדהים.
      ואת מציירת מקסים..
      (הייתי בקשמיר לפני 3 שנים
      נכון שהיא יפיפייה ?)

      "כשמנקים" את הטינופת זהו אחד המקומות הנדירים ביופים!

      תודה, תודה!

       

        14/8/10 10:25:
      ברור שלא יד המקרה..
      אני מאמינה שהיה לך תפקיד...
      סיפור מדהים.
      ואת מציירת מקסים..
      (הייתי בקשמיר לפני 3 שנים
      נכון שהיא יפיפייה ?)
        10/8/10 20:37:
      זו מציאות שהפכה לסיפור, תודה רחלי.
        10/8/10 20:02:
      ספור מקסים.
      אגב שם משפחתך משך את תשומת ליבי,
      שם נעורי: (א)ברמסון....
        9/8/10 18:47:

      צטט: אני555 2010-08-08 00:47:30

      איזו שליחות...!!!
      אני אכן כן מאמינה בחוש השישי...
      טלפטיה... ניקרא לו.
      קורה לא אחת שאתה יושב עם חבר קרוב באמת...
      ושניכם אומרים בידיוק את אותו הדבר...
      בידיוק באותו הרגע..
      אלה אכן דברים הזויים שקורים...
      ולי אישית הם קורים הרבה מאוד פעמים...

      אישית גם אני מאמינה בחוש שישי שאינו מפותח דיי.

      תודה א' על תגובתך הכנה והרחבה.

      אולי

       

        9/8/10 18:46:

      צטט: גל401 2010-08-08 14:26:52

      סיפור מעניין , קרו מלי דברים דומים אבל לא הזויים עד כדי כך
      גורל? מיקריות ? לא יודעת

      מי יודע?

      תודה גל על תגובתך!

      אולי

       

        9/8/10 18:44:

      צטט: רפי הג'ירפי 2010-08-08 15:43:59

      הכל אקראי הכל יד המקרה הכל ברירת מחדל.
      על כל אפשרות ששורדת יש מיליונים שנכחדות.
      לא לייחס יותר מדי חשיבות לאיזה "תכנון תבוני".
      זה בולשיט של אמריקאים שמאמינים כי ניתן להתווכח עם אמונה.

      מסכימה חלקית אתך, לא מסכימה עם השורה הראשונה, אבל מסכימה עם השנייה.

      זו השורדת, מעוררת קושיות, יום יבוא ויהיה לה הסבר מדעי. ייתכן שגם אנחנו משדרים כגלי רדיו לעיתים?

      בכל מקרה, שמחתי מאוד לתגובתך.

      אולי

       

        8/8/10 15:43:
      הכל אקראי הכל יד המקרה הכל ברירת מחדל.
      על כל אפשרות ששורדת יש מיליונים שנכחדות.
      לא לייחס יותר מדי חשיבות לאיזה "תכנון תבוני".
      זה בולשיט של אמריקאים שמאמינים כי ניתן להתווכח עם אמונה.
        8/8/10 14:26:
      סיפור מעניין , קרו מלי דברים דומים אבל לא הזויים עד כדי כך
      גורל? מיקריות ? לא יודעת
        8/8/10 00:47:
      איזו שליחות...!!!
      אני אכן כן מאמינה בחוש השישי...
      טלפטיה... ניקרא לו.
      קורה לא אחת שאתה יושב עם חבר קרוב באמת...
      ושניכם אומרים בידיוק את אותו הדבר...
      בידיוק באותו הרגע..
      אלה אכן דברים הזויים שקורים...
      ולי אישית הם קורים הרבה מאוד פעמים...
        7/8/10 16:15:

      צטט: ואחרי ככלות הכל 2010-08-07 13:53:41

      אני לא מאמינה במקריות.. יש יד מכוונת
      תודה לך על השתוף
      ספור מרתק
      אני

       

      התחלתי להאמין בחוסר מקריות...אחרי אירועים דומים כאלו.

        7/8/10 16:14:

      צטט: ron294 2010-08-07 15:27:14

      חווייה אמיתית, גם אני הצטרפתי לבני בהודו ושבועיים הפכו לחודשיים.
      תודה

      אצלי ההנאה היחידה מהודו הייתה "השיבה מהודו", תודה, רוני

       

        7/8/10 15:27:
      חווייה אמיתית, גם אני הצטרפתי לבני בהודו ושבועיים הפכו לחודשיים.
      תודה
      אני לא מאמינה במקריות.. יש יד מכוונת
      תודה לך על השתוף
      ספור מרתק
      אני
        6/8/10 19:39:

      צטט: א ח א ב 2010-08-02 15:41:19

      סיפור חמוד
      מפגשים הזויים בהפתעה מוחלטת
      גם לי קרו כמה כאלו..רעיון לסיפור...:)

      כתוב אותו, אחאב!

       

        2/8/10 15:41:
      סיפור חמוד
      מפגשים הזויים בהפתעה מוחלטת
      גם לי קרו כמה כאלו..רעיון לסיפור...:)
        1/8/10 11:37:
      תודה מכבית על תשומת ליבך ועל תגובתך.
      * מוכר, הזוי ומוזר.

      מי יודע?

      :))
        27/7/10 13:53:
      יש משהו בבני האדם, חושים שלא פותחו עד תום, כך אני חושבת. כמו כן אנרגיות כמו רדיו, שוב אינן מפותחות כלל.
        27/7/10 12:40:
      קשה לקבוע בוודאות אם ישנה לוגיקה ברורה בסיטואציות שכאלה, הרי קורה לא פעם שאנחנו חושבים על אדם מסויים ובכל זאת הוא לא מופיע לפנינו, אין חוקיות כרונולוגית שתופסת בכל הסיטואציות, אוליי זו מקריות ואוליי לא, בכל מקרה לא ניתן לדעת בוודאות.
        26/7/10 21:23:
      תודה לאה, את הסיפורים הבנליים לא הייתי רושמת...

      ואכן רות, מוזרות ההתרחשויות בחיינו.

      אולי
        26/7/10 14:36:
      אולי, אני כל כך מנוסה ב"מקרים" האלה ואין לי תשובה מה היא המשמעות שלהם אבל הסיפור שלך באמת הזוי.
      תודה אולי (גם היום השדרוג בלע לי את הכוכבים)
      תודה על הפוסט
      לאה
        26/7/10 11:06:
      ריגשת אותי ברמות.
      ***** נפלאות דרכי האל.
        25/7/10 23:35:

      צטט: רפאלה 2010-07-25 18:14:55

      מאמינה..בכל ליבי ומאודי.
      * סיפור מדהים.
      אין לי מילים. עדיין נרגשת מכל הסיפור.
      *

      אני עדיין מתרגשת כל פעם מחדש מפגישה זו ודומים לה.

       

        25/7/10 23:34:
      מסכימה אתך רון, סיפור זה הנו מקצת הסיפורים שפקדו אותי ובוודאי גם אחרים, ישנם בהחלט כוחות או אנרגיות שאינם מפוענחים. תודה.
        25/7/10 18:39:
      הנסתרות ההזויות הללו ימשיכו להטריד ולהפחיד , לי אין כל ספק שאין לנו את האמצעים התבונתיים לפענח את קיומן.
        25/7/10 18:27:
      זה באמת סיפור שלא שמעתי
      מדהים
        25/7/10 18:14:
      מאמינה..בכל ליבי ומאודי.
      * סיפור מדהים.
      אין לי מילים. עדיין נרגשת מכל הסיפור.
      *
        25/7/10 12:16:

      נשמע כמו אגדת עם
      לא יאומן
      מיסטי


      תודה
      לאה

        25/7/10 10:48:

      בכל מקרה טוב שנעשה...והוקל...וריגש...

        24/7/10 23:45:
      ודאי!
        24/7/10 23:35:
      רק יד המקרה, לדעתי
        24/7/10 23:02:

      צטט: חנה אקרמן-להיות בריא 2010-07-24 18:58:27

      זה קורה לי לא מעט...וכבר הבנתי שאין מקריות ולאירועים כאלה יש תפקיד כלשהו, לא תמיד ברור מהו.
      הסיפור מרגש ותשמחי שהזדמנה לך הדרך ל"מעשה טוב "...

       

      הרגשתי באמת כשליחת מצווה באותו רגע. תודה, חני.

        24/7/10 23:01:
      הוספת תגובה
      זה קורה לי לא מעט...וכבר הבנתי שאין מקריות ולאירועים כאלה יש תפקיד כלשהו, לא תמיד ברור מהו.
      הסיפור מרגש ותשמחי שהזדמנה לך הדרך ל"מעשה טוב "...
        24/7/10 18:43:
      תודה בנות על התובנות וההסברים המעניינים.
        24/7/10 17:50:

      לחיים יש דינמיקה מדהימה.כל פרט הוא סיבה
      לפרט השני וכך הלאה, יש בטבע חכמה אדירה
      שרשת קיום נפלאה, דבר אינו קורה סתם....

      (אשוב לככב כשישיבו לי את כוכבי)
        24/7/10 16:50:
      הקשרים ההסתעפויות הללו מעידים יותר ויותר שאין מקריות
        24/7/10 16:06:
      מדהים!!!
      איזה עולם קטן...
      סיפור מאוד מרגש:-)
      שבת שלום
        24/7/10 16:05:

      צטט: motymi 2010-07-24 13:59:45

      סיפור נחמד. היו לי אירועים דומים ואני מניח שכל אחד בחייו עבר חוויות כאלה.

      נכון, כולנו עוברים חוויות מאירות כאלו שרק מחזקות את המחשבה שלא הכל מקרי.

      תודה, מוטי.

       

        24/7/10 16:03:

      צטט: ברו-טלי 2010-07-24 11:56:41

      על זה נאמר עולם קטן.

      והוא אכן קטן ומדהים בדברים שקורים לנו.

      בטיולים תמיד מתחברים הדברים בצורה יותר מוקצנת,

      בטיולים אנחנו יותר חופשיים, יותר סבלניים,

      יותר עירניים לסביבה.

      נכון, יותר קשובים והחוויות מופלאות מבינתנו. 

        24/7/10 13:59:
      סיפור נחמד. היו לי אירועים דומים ואני מניח שכל אחד בחייו עבר חוויות כאלה.
        24/7/10 11:56:

      על זה נאמר עולם קטן.

      והוא אכן קטן ומדהים בדברים שקורים לנו.

      בטיולים תמיד מתחברים הדברים בצורה יותר מוקצנת,

      בטיולים אנחנו יותר חופשיים, יותר סבלניים,

      יותר עירניים לסביבה.

        24/7/10 10:48:
      תודה עמי, זריז אתה, שבת שלום.
        24/7/10 10:43:
      דברים מוזרים קורים לנו בחיים..
      הכל זה גורל..

      אזלו כוכבי..