אז...עקב יציאתי לחופש ועקב היותי סטודנטית ענייה ורעבה ללחם קל, מצאתי עבודה זמנית לקיץ.

העבודה היא דווקא בחברה הקשורה לתחום התעשייה וניהול, אבל כרגע המזכירה שלהם טסה לחו"ל לחודש ואני מחליפה אותה. דווקא מתאים לי בול. משרה מלאה, במשך חודש, ובהרצליה קרוב לבית הוריי שיחיו.

לפני יומיים היה היום הראשון שלי, בו ישבתי עם המזכירה לחפיפה.

צחוק צחוק, אבל גם למזכירות יש הרבה מה לעשות לפעמים.

בכל מקרה, אני חייבת להגיד שדי נהנתי. החברה יחסית צעירה, הרבה מהעובדים שם הם כאלו שהרגע סיימו תואר, או קצת אחרי או קצת לפני הסיום. ואחת המנהלות היא גם סוג של חברה של אמא שלי, ככה שהכל סבבה.

בכל מקרה, האווירה היא טובה וצעירה.

וכמובן, איך שאני נכנסת למקום חדש, בלי אפילו לנסות או לחשוב על זה, הדבר הראשון שאני מסתכלת עליו זה הגברים. וכמו גלאי מתכת שמתחיל לצפצף כשהוא מוצא זהב, ישר אני מתחילה לקפוץ כמו איזה כלב שמח שמקשקש בזנב עם התקרבותו של כל עלם חמד שכזה שנראה בינוני פלוס עד טוב מאוד. וייאמר לזכות המקום, שדווקא יש שם כמה כאלו.

באופן אוטומטי אני עוברת למוד פלרטוט, ומחייכת לכל אחד כזה שרק עובר לידי. 

מעניין אם לנצח זה יהיה ככה, שכל פעם שאני אגיע למקום חדש, אוטומטית אני אחפש את הבנים והבלאגן.

אמנם כרגע אני מרגישה כאילו אני קצת ב"הולד" עקב נסיעתו של יואב, אבל עדיין, הרדארים ממשיכים לעבוד.

וככה זה היה בערך מאז שאני זוכרת את עצמי..בתיכון, בצבא, בעבודות שאחרי זה, בחו"ל מן הסתם, באוניברסיטה ועכשיו גם כאן. בכל מקום, תמיד האינטואיציה שלי היא לאתר ישר איזה גברבר חמוד ולראות מה קורה.

בגדול נראה לי שזה די טבעי ואין מה לעשות, כולנו כאלה.

אבל מעניין עד מתי זה יימשך הקטע הזה. מה, גם כשאני אהיה נשואה (אם אהיה נשואה), או בקשר רציני כלשהו, עדיין אוטומטית אני אמשיך לסרוק את השטח לגברים חסונים בכל מקום שאכנס אליו?

ואם לא, אז מה ייתן לי את העניין במקום חדש?

הרי זה מה שעושה את זה כל כך מעניין לחזור לשם. עכשיו אני באה לשם כל בחיוך, בסבבה, משקיעה בלבוש שלי, במן סקרנות שובבית שכזאת של "בואו נראה איזה אקשן אפשר לחפש כאן...הממממ" 

מאז שאני זוכרת את עצמי, בכל מקום בסופו של דבר מצאתי את הבן אדם הזה שתהיה איתו איזושהי תקלה. בין אם זה סקס/קשר רומנטי כלשהו/ ידידות לא ידידותית וכו'..

אז מעניין מה יקרה עד סוף החודש הבא..

ובינתיים, שבוע טוב לכולם :)