כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    כהלך התם (שירים לא ערוכים)

    בקצה כל הסופים
    נגלות ההתחלות
    של כל שכבר הווה
    ומתאווה.



    © כל הזכויות, לכל התכנים בבלוג זה, שמורות.

    0

    ואלי

    95 תגובות   יום שבת, 24/7/10, 11:41
      
    ''
     
    .
    פסיעותיך היחפות ברגעי
    מהדהדות עדיין בדממה
    בחדרי הדחוס גרגר
    בגרגר מתאבק בזכרונות.
     
    ולא היתה זו הרוח
    שהביאה אותך אלי
    אולי היה זה משא השנים
    שואב ונושא הלאה וממני ואלי.
     
     
    דרג את התוכן:

      תגובות (95)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/8/10 21:47:
      היי רבקה
      נהניתי לקרוא...

      ערב נעים במיוחד
        7/8/10 15:59:
      נפלא רבקה :)
      עוצמתי בעיניי *
        30/7/10 15:48:
      "ולא היתה זו הרוח
      שהביאה אותך אלי
      אולי היה זה משא השנים
      שואב ונושא
      הלאה וממני
      ואלי."
      .
      נפלא נוגע ואמיתי.
      תודה
      בלוז
        29/7/10 14:15:
      נקווה שאף אחד לא יפעיל שואב.מקסים ,אישה מיוחדת.
        28/7/10 20:35:
      יש לי כוכב אבל מיופי השיר
      נשארתי ללא מילים....
        28/7/10 20:20:

      צטט: 39yon 2010-07-25 10:50:17

      הלא אלה הם כגרגרי אטום סובבים סביב עצמם וסביבנו, מייצרים בנו אנרגיות ללא הרף,, זכרונות המסע,,משא,,מסד השנים של,, אתמול,, אל כעת,, והלאה מאיתנו,, אל היותנו,,, מחר,, אנחנו. תבנית נוף,, זכרונותינו?

      .

      אני לא בטוחה שהייתי רוצה להיות תבנית נוף זכרונותי...

      יש בזה משהו מהקיבעון ומהגזירה לחזור ולשחזר אותם...

      אין זה מבטל את משמעותם, כזכרונות ואפילו כגעגוע להתרפק עליו ולהתפרק בו

      אבל לא הייתי רוצה לחיות שוב ושוב.. את עברי.

      אני נהנית לקרוא אותך.

       

       

       

       

        28/7/10 19:53:

      צטט: שמים1 2010-07-25 09:56:56

      הוספת תגובה

      שזרת שיר געגוע הנוגע במיתרי הלב ומעיר גם אצלי את חדרי הזכרונות

      מנער את האבק מעל געגוע נושן

      לא היתה זו הרוח

      שהביאה אותך אלי
      אולי היה זה משא השנים
      שואב ונושא
      הלאה וממני
      ואלי.
       
       
      ככל שחולפות השנים יש משיכה אל אותן אהבות ישנות
      אל אותם זכרונות , יש בהם , בזכרונות הללו משהו ראשוני , קסם שלא חולף .
       
       
      מאוד אהבתי
      שיהיה חג אהבה עם המון אהבה .
       
       
      AMOUR
       
      .
      כן, יש משהו בראשוניות שמושך אליו שוב ושוב...
      ומעורר געגוע.
       
      תודה, מרגלית.

       

        28/7/10 19:49:

      צטט: anaatti 2010-07-25 08:02:04

      פסיעות מילותייך...
      מרחפות בדממה ,
      בנעימות בקריאה....


      תודה על הקסם המעודן,
      שבוע מצויין לך,,
      .

      תודה, יקירה.

       

        28/7/10 19:44:

      צטט: ארזעמירן 2010-07-25 00:58:27

      יפה

       .

      גם אתה :))

        28/7/10 19:41:

      צטט: סוקראטס 1 2010-07-25 00:51:13

      שואב ונושא
      הלאה וממני
      ואלי.
      קסם של סיומת לשיר המשקף את כולו
      שאפו יקירתי על שיר קסום
      סוקראטס

      .

      מילים מפנקות.

      תודה, יקירי.

       

        28/7/10 19:40:

      צטט: בולס השיקמים 2010-07-24 22:28:43

      אני מתבונן כבר זמן מה בתמונה, ולא מצליח להחליט - האם הספל הוא בונוס שמקבלים בחנות בשוק הפשפשים ביפו כשקונים את השעון, או השעון הוא הבונוס בעבור קניית הספל ?

       

      תוכל למצוא עבורי את שניהם? -מחייכת-

       

        28/7/10 19:38:

      צטט: sir13 2010-07-24 21:23:18

      לא מתנצלת..בעניין הכוכבים..
      השיר אומנם קצר,אך מרגש וקולע!
      ו..שולחת כוכב מתנצנץ.

       

      -תופסת נצנוץ כוכב- :))

        28/7/10 19:37:

      צטט: מרינה ב.א. 2010-07-24 21:13:23

      פסיעות הנישאות עם הרוח
      לחדר דחוס מאובק
      יש ואלה יהיו חדרי הלב
      בם לא דרך כבר זמן מה
      הוא שב לאן שנשאה אותו הרוח
      כנראה שם מקומו בחדר הדחוס הזה

      שמחה בעבורכם

       .

      חדרי הלב... לא חשבתי על זה.. יפה!

      תודה, חברה מגלגולים אחרים :))

       

        28/7/10 19:34:

      צטט: בילבית-גינגית 2010-07-24 20:29:24

      מילותיך מהדהדות חדרי לבבי
      תודה-שולחת לך שובל כוכבים.

      .

      תודה, אישה מיוחדת.

       

        28/7/10 19:33:

      צטט: רמיאב 2010-07-24 20:24:59

      נראה שגם בנוחכות משא השנים,

      יש מקום לאהבה שלמה או לאהבהבים...

      :)

      רמי

      .

      יש מקום... :))

      תודה, רמי.

       

       

       

       

        28/7/10 19:30:

      צטט: שלוימ'ה (חוני) 2010-07-24 20:01:21

      משא השנים?
      דווקא יש נעורים באוויר.

      .

      כן, תחושה של התחדשות...

      וכייף לי שהרגשת בזה.

       

        28/7/10 19:28:

      צטט: פרומיתאוס 2010-07-26 13:33:43

      נשורת של אבק אהבה,
      קרינה צלולה

       .

      יפה!

      .

      ולא יכולתי שלא לחייך את המחשבה ש...

      טוב שאין זו נפולת.. :))

        28/7/10 19:26:

      צטט: the chief 2010-07-26 12:35:11

      הי, יפיופה.... אני מבין שהיום את מחייכת יותר מכל יום אחר...?
      יפה לך.
      chief

       .

      ברגע זה ממש, קוראת אותך וכתמיד אתך - אני מחייכת ענק! :))

        28/7/10 19:24:

      צטט: י ו נ י ת 2010-07-24 20:00:13

      אוהבת את העובדה שלא הרוח הביאה אותו.
      אלא השנים.
      מרגש אותי ברמות.
      נפלא יקירה .

       .

      תודה, ילדה יפה.

        28/7/10 19:10:

      צטט: דאז 2010-07-24 19:53:40

      אולי...

       

      ואולי גם...

        28/7/10 19:09:

      צטט: OCN 2010-07-24 18:13:00

      מאד יפה אהבתי
      מה זה אין כוכבים ?

       

      תודה, אוסי.

        28/7/10 00:38:
      רבקה יקרה,
      משא זכרונות מאובק, לעולם יהיה כזה בלבנו.
      כי אנו החיים, נושאים גם זכר המתים.
      תודה על השיר הזה, נושא רגש הקיים אצל רובנו.
      כך לפחות הפרשנות שלי, מקווה שאת מקבלת.
        27/7/10 23:23:

      שיר קצר

      ומלא פרטים

       

      כובד וקלילות יחד חוברים

      מקסים!

        27/7/10 20:26:

      צטט: ami10 2010-07-24 17:37:11

      קצר וקולע....אהבתי..

      אזלו כוכבי..

       .

      תודה, עמי.

        27/7/10 20:20:

      צטט: ron294 2010-07-24 16:47:18

      ולא היתה זו הרוח
      שהביאה אותך אלי
      אולי היה זה משא השנים
      שואב ונושא
      הלאה וממני
      ואלי.
      שורות על טירוף הגעגוע,
      הכורח העצוב לברוח מאיי האבק.
      מרגש
      רוני

      .

      אני אוהבת את המשמעויות הנוספות שאתה ואחרים מוצאים בשיר, מעניקים לו.

      אני חושבת שמשהו מזה אכן היה שם כשכתבתי.

      .

      תודה, רוני.

       

       

        27/7/10 00:03:

      צטט: דוריתדי 2010-07-24 16:42:50

      נזכרתי בברברה סטרייסנד

      בשל הפסיעות הדוממות , בגלל הרוח ו...לאור הזכרון...

               

      Midnight
      Not a sound from the pavement
      Has the moon lost her memory?
      She is smiling alone
      In the lamplight
      The withered leaves collect at my feet
      And the wind begins to moan

      Memory
      All alone in the moonlight
      I can smile at the old days
      I was beautiful then
      I remember the time I knew what happiness was
      Let the memory live again

      יפהפה!!!

       

      .

      אני שרה ומתרפקת...

       

      וזה אכן יפיפה!

       

      תודה, אהובה.

        26/7/10 22:02:
      shir shemamshich lehadhed bechadrei halev
      !!!

      uzi
        26/7/10 22:00:
      נראה שהיית תחנה משמעותית
      בחיי הנוסע הנושא את השנים על כתפיו
      כי הוא חוזר, הולך ובא...
      ונראה שהשאיר את חותמו אצלך
      בצורת זכרונות
      הכתיבה מלאה געגוע ותקווה
      ונוגעת עמוק בלב.
        26/7/10 21:38:
      Rivka,

      mitabek(et) ve neevak(et) - shir pashut nehedar
      !!!
      kol kach taun! ravui 'avak' ahava dachus
      ksheat levadech bechadrech - kmo kimat
      ve chonek otach
      ve az matchil hamaavak beoto 'avak' - me
      nekudat mabat bogeret shel masa hashanim
      שואב ונושא
      הלאה וממני
      ואלי.

      shir madhim
      !!!
      hayafe ve hanogea
      mikol shirayich hayefeifiim

      toda

      uzi
      בחדרי הדחוס גרגר
      בגרגר מתאבק
      בזכרונות.
      תודה לכתיבה יפה*
        26/7/10 13:33:
      נשורת של אבק אהבה,
      קרינה צלולה
        26/7/10 12:50:

      צטט: yohananpe_1947 2010-07-24 16:11:01

      קצר ויפה.

      .

      ת ו ד ה.

       

        26/7/10 12:49:

      צטט: arnonoshri 2010-07-24 16:10:40

      נהנתי , אין לי כוכבים , אבל תמציתי ונהדר.

       .

      אתה משמח אותי. תודה.

        26/7/10 12:48:

      צטט: איציק מצליח 2010-07-24 15:09:46

      מקסים .....**

      .

      ת ו ד ה.

        26/7/10 12:46:

      צטט: ניומן 2010-07-24 14:51:50

      יפה וחכם ונוגע
      תודה

       .

      תודה לך.

        26/7/10 12:45:

      צטט: לחישת הלב 2010-07-24 14:51:22

      שיר קצר שבו מלוא החופן תובנות.
      וחוכמת חיים של משא החיים.
      מופלא ומרגש.
      והתמונה מדהימה בעיני יש לה אמירה
      עוצמתית.
      תודה.

       .

      חכמת חיים של משא חיים - יפה!

       

      וכן, התמונה טעונה מעבר למאמר השיר הזה.

       

      תודה, לחישונת.

        26/7/10 12:44:

      צטט: אור2010 2010-07-24 14:47:24

      הלאה וממני ואלי
      מהלך חיים
      ואין לי כוכבים.

      .

      עוד יהיו לנו... גם כוכבים :))

       

        26/7/10 12:35:
      הי, יפיופה.... אני מבין שהיום את מחייכת יותר מכל יום אחר...?
      יפה לך.
      chief
        26/7/10 01:20:
      גם בקריאה 3 זה מרגש
        25/7/10 23:21:

      צטט: אוצרת נשימה 2010-07-24 14:38:44

      לזכרונות יש הרגל
      לצוף ברגעים של לבד,
      והם הולכים ובאים
      כרצונם בתוכנו,
      משאירים תחושה
      של אז, רק עכשיו...

      .

      בתגובה הזו שלך גרמה לי לעצור

      לחזור לשיר ולקרוא בו שוב.

      השיר אכן נכתב ברגעי לבד

      במשמעותו האחת הוא יכול להתפרש גם

      כשחזור והצפה בזכרונות מאובקים משהו

      ובמשמעות אחרת כמאבק בהם.

      .

      תודה על תגובה מעוררת מחשבה.

       

        25/7/10 18:45:
      התחושות והזכרונות שבך צרופים בכתיבה מרגשת ויפה.
        25/7/10 17:48:
      השיר והתמונה - מושלם
      תודה לך רבקה יקרה
        25/7/10 14:04:
      פסיעותיך היחפות (הרכות) ברגעי (הפרטיים)
      מהדהדות (עוצמתיות) עדיין...
      בדממה (קמץ ב-ב')...
      בחדרי הדחוס
      גרגר בגרגר (דממה בדממה כמו רוח קלה) מתאבק (נאבק)
      בזכרונות. (מתרפק).
      (ההופכי בשרייך...את משהו!)
       
      (עכשיו לא צריך לבאר הבית השני).חיוך
       
      ולא היתה זו הרוח
      שהביאה אותך אלי
      אולי היה זה משא השנים
      שואב ונושא
      הלאה וממני
      ואלי.
        25/7/10 13:38:
      יפה !
      כמו תמיד
      מרגיש לו בודד
      כמו הספל...
        25/7/10 13:12:
      שבתי עם כוכב..
        25/7/10 12:16:

      צטט: א ח א ב 2010-07-24 14:17:49

      אולי היה זה....

       

      ואולי היה זה אחר...

       

      תודה, אחאב.

        25/7/10 12:15:

      צטט: ford-forcus 2010-07-24 14:17:13

      כרגיל....מקסים

      .

      ת ו ד ה.

       

      * קצר ויפה
        25/7/10 11:45:

      דינמיקה של זכרונות.
      הם מופיעים ככה פתאום, בלי הודעה מוקדמת, ונעלמים באותו האופן, כמו אותם גרגירי אבק ניראים-לא ניראים, שקופים מחד ומוחשיים מאידך...
      מילותייך הם אלה הנישאות ברוח ושירתך קסומה *
      ג'אן

        25/7/10 10:50:

      הלא אלה הם כגרגרי אטום סובבים סביב עצמם וסביבנו, מייצרים בנו אנרגיות ללא הרף,, זכרונות המסע,,משא,,מסד השנים של,, אתמול,, אל כעת,, והלאה מאיתנו,, אל היותנו,,, מחר,, אנחנו. תבנית נוף,, זכרונותינו?

        25/7/10 09:56:

      הוספת תגובה

      שזרת שיר געגוע הנוגע במיתרי הלב ומעיר גם אצלי את חדרי הזכרונות

      מנער את האבק מעל געגוע נושן

      לא היתה זו הרוח

      שהביאה אותך אלי
      אולי היה זה משא השנים
      שואב ונושא
      הלאה וממני
      ואלי.
       
       
      ככל שחולפות השנים יש משיכה אל אותן אהבות ישנות
      אל אותם זכרונות , יש בהם , בזכרונות הללו משהו ראשוני , קסם שלא חולף .
       
       
      מאוד אהבתי
      שיהיה חג אהבה עם המון אהבה .
       
       
      AMOUR
        25/7/10 08:02:
      פסיעות מילותייך...
      מרחפות בדממה ,
      בנעימות בקריאה....


      תודה על הקסם המעודן,
      שבוע מצויין לך,,


        25/7/10 00:58:
      יפה
        25/7/10 00:51:
      שואב ונושא
      הלאה וממני
      ואלי.
      קסם של סיומת לשיר המשקף את כולו
      שאפו יקירתי על שיר קסום
      סוקראטס
        24/7/10 22:28:

      אני מתבונן כבר זמן מה בתמונה, ולא מצליח להחליט - האם הספל הוא בונוס שמקבלים בחנות בשוק הפשפשים ביפו כשקונים את השעון, או השעון הוא הבונוס בעבור קניית הספל ?

        24/7/10 21:23:
      לא מתנצלת..בעניין הכוכבים..
      השיר אומנם קצר,אך מרגש וקולע!
      ו..שולחת כוכב מתנצנץ.
        24/7/10 21:13:
      פסיעות הנישאות עם הרוח
      לחדר דחוס מאובק
      יש ואלה יהיו חדרי הלב
      בם לא דרך כבר זמן מה
      הוא שב לאן שנשאה אותו הרוח
      כנראה שם מקומו בחדר הדחוס הזה

      שמחה בעבורכם
        24/7/10 20:29:
      מילותיך מהדהדות חדרי לבבי
      תודה-שולחת לך שובל כוכבים.
        24/7/10 20:24:

      נראה שגם בנוחכות משא השנים,

      יש מקום לאהבה שלמה או לאהבהבים...

      :)

      רמי

       

       

       

        24/7/10 20:04:

      צטט: ואחרי ככלות הכל 2010-07-24 14:13:56

      הלאה וממך והכי חשוב שחזר אליך וקיבלת אותו כי הבנת שדברים גם אם רוחניים - אם הם שווים אלינו הם חלק מאיתנו ומשלימים אותנו
      אהבתי
      אכן קצר וקולע
      שב ת שלום

      .

      הוא שב ושוב... ואין זו השבשבת שהשיבה אותו...

      הנה, עוררת בי משחק מילים :))

       

      ת ו ד ה.

       

        24/7/10 20:02:

      צטט: רויטל ברזילי 2010-07-24 14:10:37

      מאד מאד יפה, הלאה וממך והעיקר ששוב אלייך :)
      שבת נעימה ושבוע טוב
      כוכב מהלב (של האתר כבר ימים שאין :))

      .

      אני הכי הכי אוהבת את זה שמהלב

      הוא זה שנוגע...

      שבת קסומה, יקירה, ושבוע מופלא.

       

       

        24/7/10 20:01:

      צטט: נירניר001 2010-07-24 14:00:51

      קצרצר.
      הגודל לא קובע.
      נהניתי מהקצרצר הזה.

      .

      אתך כל גודל מענג...

      תודה, ניר.

       

       

        24/7/10 20:01:
      משא השנים?
      דווקא יש נעורים באוויר.
        24/7/10 20:00:
      אוהבת את העובדה שלא הרוח הביאה אותו.
      אלא השנים.
      מרגש אותי ברמות.
      נפלא יקירה .
        24/7/10 19:55:

      צטט: sharir9 2010-07-24 13:57:34

      בלי לומר מילה

      מילים ולחן : שלום חנוך

      פוקח את עיניו באפלה
      בלי לומר מילה
      חש את חום גופה ומתקרב
      מופתע להיווכח שהיא ערה
      בלי לומר מילה
      היא לא מאמינה שהוא עוזב

      לוקח את בגדיו ומתלבש
      בלי לומר מילה
      מביט בה וניגש ומתיישב
      מוחה את הדמעה שעל לחייה
      בלי לומר מילה
      היא לא מאמינה שהוא עוזב
      בלי לומר מילה

      משפיל עיניו, לוקח נשימה
      בלי לומר מילה
      קם ללכת בתנופת כאב
      והנה הוא חוזר למלחמה
      בלי לומר מילה
      היא לא מאמינה שהוא עוזב
      בלי לומר מילה

      בלי לומר מילה
      עוד רגע והדלת נטרקת
      ונדמה לו ששמע אותה צועקת
      והסוף קשה כמו ההתחלה
      והוא נוסע ונוסע
      בלי לומר מילה

       

      יפיפה, עודד.

      אני אוהבת כשאתה מצטט שיר מתאים או מעלה אותו כקובץ יוטיוב

      וכן, שרתי את המילים.

        24/7/10 19:53:
      אולי...
        24/7/10 18:13:
      מאד יפה אהבתי
      מה זה אין כוכבים ?
        24/7/10 17:37:
      קצר וקולע....אהבתי..

      אזלו כוכבי..
        24/7/10 16:47:
      ולא היתה זו הרוח
      שהביאה אותך אלי
      אולי היה זה משא השנים
      שואב ונושא
      הלאה וממני
      ואלי.
      שורות על טירוף הגעגוע,
      הכורח העצוב לברוח מאיי האבק.
      מרגש
      רוני


        24/7/10 16:42:

      נזכרתי בברברה סטרייסנד

      בשל הפסיעות הדוממות , בגלל הרוח ו...לאור הזכרון...

               

      Midnight
      Not a sound from the pavement
      Has the moon lost her memory?
      She is smiling alone
      In the lamplight
      The withered leaves collect at my feet
      And the wind begins to moan

      Memory
      All alone in the moonlight
      I can smile at the old days
      I was beautiful then
      I remember the time I knew what happiness was
      Let the memory live again

      יפהפה!!!

        24/7/10 16:11:
      קצר ויפה.
        24/7/10 16:10:
      נהנתי , אין לי כוכבים , אבל תמציתי ונהדר.
        24/7/10 15:09:
      מקסים .....**
        24/7/10 14:51:
      יפה וחכם ונוגע
      תודה
        24/7/10 14:51:
      שיר קצר שבו מלוא החופן תובנות.
      וחוכמת חיים של משא החיים.
      מופלא ומרגש.
      והתמונה מדהימה בעיני יש לה אמירה
      עוצמתית.
      תודה.
        24/7/10 14:47:
      הלאה וממני ואלי
      מהלך חיים
      ואין לי כוכבים.
        24/7/10 14:38:
      לזכרונות יש הרגל
      לצוף ברגעים של לבד,
      והם הולכים ובאים
      כרצונם בתוכנו,
      משאירים תחושה
      של אז, רק עכשיו...
        24/7/10 14:17:
      אולי היה זה....
        24/7/10 14:17:
      כרגיל....מקסים
      הלאה וממך והכי חשוב שחזר אליך וקיבלת אותו כי הבנת שדברים גם אם רוחניים - אם הם שווים אלינו הם חלק מאיתנו ומשלימים אותנו
      אהבתי
      אכן קצר וקולע
      שב ת שלום
        24/7/10 14:10:
      מאד מאד יפה, הלאה וממך והעיקר ששוב אלייך :)
      שבת נעימה ושבוע טוב
      כוכב מהלב (של האתר כבר ימים שאין :))
        24/7/10 14:00:
      קצרצר.
      הגודל לא קובע.
      נהניתי מהקצרצר הזה.
        24/7/10 13:57:

      בלי לומר מילה

      מילים ולחן : שלום חנוך

      פוקח את עיניו באפלה
      בלי לומר מילה
      חש את חום גופה ומתקרב
      מופתע להיווכח שהיא ערה
      בלי לומר מילה
      היא לא מאמינה שהוא עוזב

      לוקח את בגדיו ומתלבש
      בלי לומר מילה
      מביט בה וניגש ומתיישב
      מוחה את הדמעה שעל לחייה
      בלי לומר מילה
      היא לא מאמינה שהוא עוזב
      בלי לומר מילה

      משפיל עיניו, לוקח נשימה
      בלי לומר מילה
      קם ללכת בתנופת כאב
      והנה הוא חוזר למלחמה
      בלי לומר מילה
      היא לא מאמינה שהוא עוזב
      בלי לומר מילה

      בלי לומר מילה
      עוד רגע והדלת נטרקת
      ונדמה לו ששמע אותה צועקת
      והסוף קשה כמו ההתחלה
      והוא נוסע ונוסע
      בלי לומר מילה

        24/7/10 13:31:

      צטט: רק s 2010-07-24 13:28:03

      שנגמרו לי הכוכבים ..

      .

      את כאן... זה מפצה! :))

       

       

        24/7/10 13:29:

      צטט: Ezer 2010-07-24 13:23:00

      שיר יפה לאשה יפה

      .

      ת ו ד ה ! -מחייכת סמוק-

        24/7/10 13:28:
      שנגמרו לי הכוכבים ..
        24/7/10 13:23:
      שיר יפה לאשה יפה
        24/7/10 12:44:

      צטט: אירית.מ 2010-07-24 12:32:33

      שאלת השאלות של ימיי אלה...

      אולי היה זה משא השנים
      שואב ונושא
      הלאה וממני
      ואלי.
      מה מביא? מה משאיר? מה חוזר?
      אם בכלל.
      ולא יודעת כלום. ושואלת שוב ושוב.
      והצילום הזה שהוספת למעלה.
      מקסים בעיניי. הזמן והספל.
      תודה.

       

      התמונה, בעיני, חזקה אולי אף יותר מהשיר עצמו.

      אולי עוד אכתוב אותה, לכשעצמה.


      תודה, אישה יפה.

        24/7/10 12:32:

      שאלת השאלות של ימיי אלה...

      אולי היה זה משא השנים
      שואב ונושא
      הלאה וממני
      ואלי.
      מה מביא? מה משאיר? מה חוזר?
      אם בכלל.
      ולא יודעת כלום. ושואלת שוב ושוב.
      והצילום הזה שהוספת למעלה.
      מקסים בעיניי. הזמן והספל.
      תודה.
        24/7/10 12:28:

      צטט: ענף 2010-07-24 12:24:33

      ''

       

      -מחייכת-

        24/7/10 12:27:

      צטט: Dave Love 2010-07-24 12:20:58

      אין זה משנה מה הביאו הלום, העיקר שהגיע, במהרה בימנו. שבת מנוחה.

      תודה, דייב.

       

        24/7/10 12:24:
        24/7/10 12:20:
      אין זה משנה מה הביאו הלום, העיקר שהגיע, במהרה בימנו. שבת מנוחה.
        24/7/10 12:09:

      צטט: ,תשוקי 2010-07-24 12:05:43

      אולי הגיע אליך ע"י שרות השליחים
      של חברת דואר ישראל.
      משלוח עם אישור קבלה
      שיהיה בטוח שהגיע.

      שבת נהדרת
      שוקי

       

      ברור, עד הדלת וללא אפשרות החזרה.. :))

       

      שבת נפלאה, שוקי... תודה.

        24/7/10 12:05:
      אולי הגיע אליך ע"י שרות השליחים
      של חברת דואר ישראל.
      משלוח עם אישור קבלה
      שיהיה בטוח שהגיע.

      שבת נהדרת
      שוקי

      רשימות של שירים, סיפורים קצרים והגיגים שכתבתי (כולל קישורים) מצויות בדף הראשי שלי.

      פרופיל

      Rivka
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגובות אחרונות