כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ככול שחולף הזמן

    ארכיון

    0

    אֶת הַשְּׁאָגָה וְהָרְעִידוֹת

    11 תגובות   יום ראשון, 25/7/10, 00:52

    אֶת שָׁאַגְתְּ הַנִצָּחוֹן  

    שֶׁל אוֹהַדֵי הַפּוֹעֵל אֲשְׁקֶלוֹן שָׁמְעוּ בְּחוּצוֹת גַּת

    כְּשֶׁהַפּוֹעֵל עָלְתָה לִיגָה

    וְאָבִי מִהֵר בִּצְעָדָיו הַמְּפֻזָּרִים

    אֶת הַקִּילוֹמֶטֶר שֶׁהִפְרִיד בֵּין הַבַּיִת לַאִצְטַדְיוֹן

    לְהַסְפִּיק וּלְהִשְׁתַּתֵּף בְּשֶׁבַע הַקָּפוֹת סָבִיב הַחוֹמָה

    וַאֲנִי אוֹחֵז בְּיָדוֹ מְנַסֶּה לְתָאֵם אֶת פִּזּוּר צְעָדָיו

    שֶׁהָלְכוּ וְנֶחֶלְשׁוּ כְּכָל שֶׁהַשְּׁאָגוֹת גָּבְרוּ

    וּכְשֶׁהִגַעַנוּ, יָד קְטַנָּה אוֹחֶזֶת בְּיָד גְּרוּמַה

    וְאָרוּכַּת אֶצְבָּעוֹת שֶׁרָעֲדוּ לְלֹא הַפְסָקָה

    שָׁמַעְנוּ אֶת הַקְּרִיאָה "לְאֲשְׁקֶלוֹן  יֵשׁ אֱלֹהִים"

    אוֹתוֹ אֱלֹהִים שֶׁלָּקַח אוֹתוֹ בִּדְמֵי יָמָיו

    וְהִשְׁאִיר לִי אֶת הַשְּׁאָגָה וְאֶת הָרְעִידוֹת.

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/8/10 08:27:
      אבי חברי הטוב תודה מקרב לב לתגובתך המדהימה.
        31/7/10 23:59:
      הי..מאיר.נראה שחזרת מישראל טעון, "את השאגה ואת הרעידות" כמה יפה.אותם רעידות שהיו באביך עקב מחלת הפרקינסון האיומה..הבן..היורש רעד..כמצב נפשי קיומי.(יפפה) נראה שאתה הולך ונוגע בדברים הכואבים.ביד בוטחת.בארח פלא מעשה האמנות ככול שהוא יותר סובייקטיבי וכנה הופך לאובייקטיבי ואוניברסלי.בתנאי..במחיר.כנות קיצונית.חשיפה אישית..חשיפת מערכת העצבים התפרקות ממכלול ההגנות.התקלפות משכבות עור לשמש ולאור.התמורה אמת כל שהיא מזוקקת חודרת אזניים ערלות שכבות שכבות של עור הפעם של הקורא.

      פיליפ רות כתב ספר נפלא "נחלת אבות" ספר לירי,חכם,מבריק,אנושי כואב עצוב מצחיק.מומלץ בחום.גם שם רות מדבר בדברים האינטימיים משפחתיים..וזה יוצא קרוב קרוב לכל אדם.
        27/7/10 07:25:
      מאיר -

      נוגע כל כך
      תודה למילים -
        27/7/10 02:27:
      כואב. מרגש ונוגע ללב.
        26/7/10 11:10:
      אתה, כניראה, בנוסטלגיה לעיר בה בילית ילדות קסומה ומיוחדת,,,
      אני גרה היום קצת צפונה משם,,
      אבל מגיעה לעיתים לחופים היפים של אשקלון....*

      תודה ששיתפת
        25/7/10 16:29:
      תודה רבה מאוד על התגובות.
      שמח שאתם באים לקורא את מה שאני כותב.
      המון המון תודות.
      שיהיה שבוע טוב לכולם
        25/7/10 15:28:
      שיר עם ניחוחות של געגוע
      שאלות של אמונה

      וּכְשֶׁהִגַעַנוּ, יָד קְטַנָּה אוֹחֶזֶת בְּיָד גְּרוּמַה
      וְאָרוּכַּת אֶצְבָּעוֹת שֶׁרָעֲדוּ לְלֹא הַפְסָקָה
      שָׁמַעְנוּ אֶת הַקְּרִיאָה "לְאֲשְׁקֶלוֹן יֵשׁ אֱלֹהִים"
      אוֹתוֹ אֱלֹהִים שֶׁלָּקַח אֶת אָבִי בִּדְמֵי יָמָיו
      וְהִשְׁאִיר לִי אֶת הַשְּׁאָגָה וְהָרְעִידוֹת לְמַזְכֶּרֶת.


      כתיבתך מפעימה מאיר .

        25/7/10 15:05:
      בזכותך ובזכות ילדותך
      אשקלון שוב על המפה
      ולא בזכות התלונות לגבי נבחרי הציבור שם
      ימים של עדנה חווית שם
      סוף עצוב
      געגוע רב
      יהיה זכרו ברוך
        25/7/10 14:36:
      יפים ומרגשים זיכרונותיך
      וכתיבתך שמנציחה אותם.

      שבוע טוב ומוצלח.
        25/7/10 09:38:
      שיר געגוע וכמיהה לימי ילדות
      בהם אחוזי ידיים של ילד קטן
      מזכרת מופלאה של בן מאביו.
      כתיבתך בכל פעם זורקת אותי למחוזות
      עלומים וחבויים בתוכי.
      מתפעלת מהיכולת שלך לגעת בי במילה
      הכתובה באופן מיוחד.
      תודה ששיתפת.
      שבוע טוב.
        25/7/10 01:46:

      אני אוהבת כשאתה נוסע אחורה...:)

      זו שירה אחרת..בניחוח ביתי ונוף ילדות.

      והשיר הזה מקסים..

      ומרעיד את הלב.

      שבוע טוב מאיר

      .

      בלוז