הַיָּד לֹא מְלַטֶּפֶת אֶת עַצְמָהּ,
הַיָּד זְקוּקָה תָמִיד לְיָד אַחֶרֶת.
מָה שֶנִּרְעַב שָנִים, מָה שֶנִּצְמָא
בְּתַלְאוּבוֹת שֶל צִפִּיָּה נִחֶרֶת,
מָה שֶנִּקְרַע כָּאן בֵּין לִהְיוֹת אוֹ לֹא לִהְיוֹת,
מָה שֶתָּמִיד נִשְאַר בַּחוּץ גַּם כְּשֶהוּא פְּנִימָה
יוֹדֵעַ שֶבְּסַךְ הַכֹּל, אֶת כָּל הַבְּדִידֻיּוֹת
עוֹשָֹה אֵיזוֹ יַתְמוּת
שֶל אֵיזֶה בֵּן
מֵאֵיזוֹ אִמָּא. *תלאובות- צימאון של הנפש. |