רצח שלושת הילדים בידי אביהם, מאת – יוסי קרמר.
שאלה.
איך מתרחש דבר כזה ?
תשובה.
איתי בן דרור אב שלושת הילדים שנרצחו, מודה שרצח את ילדיו, כך לפי הפרסומים.
למה ?
כדי לענות על השאלה הזו, צריך להבין כמה דברים בסיסים:
נכון להיום, המין האנושי עדיין אינו מבין מהי זהותו האמיתית.
נכון להיום, המין האנושי עדיין אינו מבין מהי המציאות האמיתית שבה הוא חי.
נכון להיום, המין האנושי אינו יודע מהי שפיות.
מצב זה, גורם לאנשים לחיות את חייהם בבלבול מוחלט.
מצב זה, גורם לאנשים להתנהגויות בלתי שפויות.
כדי לענות על השאלה, למה אב רוצח את ילדיו ורוצה למות איתם, צריך להבין מהו הרס עצמי.
מהו הרס עצמי ?
תשובה.
הרס עצמי מתרחש, כאשר אנחנו מבטלים את עצמנו מעצמנו ואת הרצון מלהיות קיימים, כלומר ביטול הרצון לחיות, ולרצות למות.
למה זה קורה ?
הגורמים שמביאים אותנו למצב זה הם רבים ומגוונים, אך הסיבה העיקרית לכך, הם הרגשות הפנימיים שבנו.
בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית של המין האנושי, אנחנו מפעילים את גופנו הפיזי באמצעות הרגש הטוב שבנו, וגם באמצעות הרגש הרע שבנו.
מצב זה יוצר בנו את הקונפליקט התודעתי, הניגוד התודעתי, את הפיצול האישיותי.
לאן זה מוביל ?
כאשר אנחנו חיים בקונפליקט תודעתי, ניגוד תודעתי עם עצמנו, מצב זה יוצר בתודעה שלנו מציאות דמיונית, שבה דמות אחת בונה את עצמה, ואילו דמות אחרת הורסת ומבטלת את עצמה.
כלומר, הדמות הטובה בונה את עצמה, ואילו הדמות הרעה הורסת את עצמה, ואת היצירה הדמיונית הזו אנחנו מנסים לממש במציאות שבה אנחנו חיים.
כך עם הנדנדה הרגשית, הזיגזג הרגשי, שנע בין הרגש הטוב לבין הרגש הרע שבנו אנחנו חיים.
מצב זה קיים בכל אחד ואחת מאיתנו.
דוגמאות:
מעשה ההרס העצמי, משתקף בכל תחום ותחום בחיינו, כמו:
אפשר לראות זאת במערכות יחסים, זוגיות, נישואים ועוד.
אפשר לראות זאת בצבא, שכחיילים אנחנו מוכנים למות.
אפשר לראות זאת בעבודה, בקריירה.
אפשר לראות זאת במצב הבריאותי.
אפשר לראות זאת בהתנהגות אלימה, אם זו התנהגות אלימה עצמית עד אובדן, כלומר התנהגות מזוכיסטית, ואם זו התנהגות אלימה שמופנית כלפי אנשים שהופכים להיות הקורבנות, כלומר התנהגות סדיסטית שמשקפת את מי שאנחנו.
אפשר לראות זאת בהתייחסות.
אפשר לראות זאת בהתאבדויות.
אבל, בעיקר אפשר לראות זאת על המין האנושי, בשלב זה בתהליך האבולוציה, שיש בו אנשים שמשייכים את עצמם למדינות שיש בהם אנשים טובים, ואנשים שמשייכים את עצמם למדינות שיש בהם אנשים שנחשבים כרעים, כשכל אחד רוצה להשמיד את האחר, כשבעצם האחר, היריב משמש להם כהשתקפות להרס העצמי הקיים בהם.
ועוד...
איך לבטל את ההרס העצמי ?
צריך ללמוד מהו הרוגע הפנימי.
הרוגע הפנימי מתאפשר לנו ללא הרגש הטוב שבנו, וגם ללא הרגש הרע שבנו.
הרגש הטוב שבנו, כולל בתוכו את רגש האהבה, האושר, השמחה, הצחוק, ההנאה, התאווה, ועוד.
הרגש הרע שבנו, כולל בתוכו את רגש הפחד, החרדה, הדיכאון, הייאוש, הכעס, הלחץ, ועוד.
עצם העלאת הנושא, מאפשר את ההבנה העצמית.
כלומר, עצם העלאת הנושא למודע, מאפשר את ההבנה למצב, כי אם לא מודעים, אז לא יכולים להבין.
כאשר אנחנו מבינים את מצבנו, רק אז מתאפשר לנו לרצות לבנות את עצמנו אחרת, כי רק אז מתאפשר לנו להבין שאנחנו סובלים, ורק אז אנחנו ננסה לחפש את הדרך לשנות את ההרגלים השגויים שבנו, שגורמים לנו להרס העצמי.
מה האלטרנטיבה ?
האלטרנטיבה היא להבין מהי זהותנו האמיתית, ואז לבצע תיקון, טרנספורמציה, כלומר שינוי תודעתי ואישיותי.
מהי זהותנו ?
כיום זהותנו היא שאנחנו יצורים רגישים, ואמוציונאליים בהתנהגותנו, ואורח חיינו אינם תואמים ומותאמים למהות ומטרת החיים, כלומר התייחסותו שלנו היא אינה עניינית לעצם קיומנו.
כאשר אנחנו רגישים, זה אומר שקיים בנו גם הרגש הטוב, וגם הרגש הרע, ועם הזיגזג שבין הרגשות הפנימיים שבנו אנחנו חיים, וכך יצרנו לעצמנו מציאות דמיונית שהיא אשליה, ואשליות במבחן המציאות האמיתית מתנפצות להן, מה שגורם לנו להרס עצמי, וחיי סבל מכל הבחינות.
הזהות האמיתית שלנו היא כאשר אנחנו רגועים, רציונאליים בהתנהגותנו, ולכן אורח חיינו צריך להיות תואם ומותאם למהות ומטרת החיים, כלומר להתייחס לחיים באופן ענייני.
כאשר אנחנו מחוברים לזהותנו האמיתית, כלומר כשאנחנו רגועים, רק אז יתאפשר לנו ליצור לעצמנו מציאות שלווה, מצב זה מאפשר לגוף הפיזי שלנו לעבוד ולתפקד באופן מכוון, באופן מאוזן ויציב, מה שמאפשר לנו את הבריאות, ואת השפיות, ובעיקר את ביטול ההרס העצמי.
כאשר אנחנו מחוברים לזהותנו האמיתית מתאפשרת לנו השפיות, והיכולת שלנו לתרגם את המציאות האמיתית שבה אנחנו חיים באופן ברור יותר.
מסקנה:
כאשר אנחנו חיים בקונפליקט תודעתי, ניגוד תודעתי, אישיותנו הרגשית בנויה להרס עצמי, מה שקיים בכל אחד/ת מאיתנו בשלב זה, אם במודע או שלא במודע.
סיכום:
בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית של המין האנושי, אנחנו מייצרים ומפעיל את גופנו הפיזי באמצעות הרגש הטוב שבנו, וגם הרגש הרע שבנו.
אישיות זו היא אינה זהותו האמיתית.
לכן, מצב אישיותי זה מוביל את בן האנוש להרס עצמי, והמציאות האנושית משקפת זאת.
המסר במאמר:
ההרס העצמי, נובע מהרגש הטוב, ומהרגש הרע הקיים בנו, כאשר דמות אחת נלחמת בדמות השנייה ורוצה להרוס ולהשמיד אותה, להבנתי.
אני ממליץ לקרוא את המאמרים שכתבתי בנושאים הבאים:
זהות, קונפליקט תודעתי, פיצול אישיותי, מציאות, רוגע, רוגע ושלווה, רגשות, טוב ורע, אבולוציה, דיכאון, סכיזופרניה, מאניה דפרסיה, אהבה, שנאה, אושר, שמחה, התאבדויות, ועוד.
יוסי קרמר - מייעץ ומכוון למודעות עצמית והתפתחות אישית.
לבלוג שלי - http://blog.tapuz.co.il/yosikramer
דואר אלקטרוני - y_kramer@netvision.net.il
טלפון - 6 - 04-8224275.
|
תגובות (35)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אשלח לך פרטי התקשרות איתי בפרטי.
טוב לדעת שקראת...???
בואי נצא מהעולם הוירטואלי לעולם האמיתי, איך את ממליצה?
אגב, קראתי את המאמר שכתבת "רועה צאן".
וקישרתי אותו להתכתבות בנינו.
הגישה שלי היא אינה פסימית היא ראליט.
מה שתארתי לך מקודם, כך צריך להיות לדעתי ומנסיוני,
במערכת החינוך הילד לא יכול להתפתח, אין לו את האפשרות,
כי מתייחסים אליו כאל רובוט מכני, שצריך להטעין אותו בעוד ועוד
ידע, ואם הוא לא יקלוט את הידע הוא יכשל.
אולי כדאי, שנחזור להתחלה, לנושא של רוגע פנימי.
תודה ששלחת את המייל, אני מקווה שהוא יתייחס ויענה לך עליו.
ואם כבר חינוך...
שלחתי מייל לשר החינוך,
העליתי את כל הנקודות שדיברנו עליהם.
אני מקווה שבאמת יהיה אפשר למזער את נזקי החינוך במדינת ישראל.
מה שכן, אם הגישה שלך בנושא 'הפכה פסימית',
אנחנו לא נוכל להתקדם לשלב הבא.
נראה לי שאנחנו קצת "מאבדים" אחד את השנייה.
יש הבדל בין מערכת החינון לחינוך בבית.
אם דיברנו על להשריש את המודעות לילדים עוד בבתי הספר,
אין לילד מקום בחירה.
בבית... זה כבר לשיקולו של כל הורה.
לדעתי.
צריך ללמד ילד לבחור, לתת לו את האפשרויות, בהתחלה ההורים,
ילד צריך לבחור,
ההורים צריכים לייעץ ולכוון,
הילד צריך לטעות, להבין את טעותו, במידה וטעה, וללמוד לתקן.
אם כך לא יתנהלו הדברים, אם כל הידע הקיים כיום, מבחינה
התפתחותית אנחנו תקועים, לדעתי.
אני מסכים איתך שלהקנות ידע זה חשוב.
ואני גם מסכים איתך שרוב הידע שנרכש נשכח.
לכן, הדרך שבה מקנים ידע כיום הוא שגוי.
לדעתי הדרך היא מתן החופש לבחור.
אם לא חופשיים, אז מרגישים כלואים.
הפוסט שלך נכון,
אך לא מדוייק בעיניי.
במקום אילוף, שליטה, כוחניות,
הייתי משתמשת במילים פחות קשות.
למידה. למידה ושוב למידה.
אני בעד חינוך, אני נגד חינוך לקוי.
אני לא מדברת על קורסים, אני מדברת על שיעור מחייב!
זה חייב לבוא משר החינוך למשרד החינוך ולתלמיד.
אם הילד רוצה ללמוד מקצוע פחות חשוב, הוא יוכל לקחת קורס באופן פרטי.
זה בדיוק השינוי. שהמסגרת שלו תיהיה בריאה הרבה יותר ממה שהיא היום.
שהוא ועוד 40 תלמידים מסיימים את 12 שנות הלימוד,
הם יוצאים לחיים האמיתיים עם הכלים הנכונים.
ושוב... היסטוריה מלמדים כמעט כל יום במשך שנים. מי זוכר בגיל 40 מה למדנו?
מודעות לא לימדו אותנו ולא מלמדים אותם במסגרת כל כך חשובה וכל כך ארוכה.
צריך לפתח תשוקה ללמידה,
לקרוא בקביעות, קריאה של 30 דקות ביום מחוללת פלאים.
לא צריך לקרוא כל דבר, צריך להיות בררנים מאוד בנוגע למה שמכניסים לראש.
צריך לבחור בחומרים מועילים שישפרו אותם (התלמידים) ואת איכות החיים שלהם.
משהו שיעניק להם השראה וירומם אותם.
אבל, ילד במערכת החינוך מחויב ללמוד, מחויב להתייצב בבית הספר, מחויב לכללי התנהגות של המערכת, מחויב ללמוד מה שרוצים שילמד, מחויב להצליח, מחויב ללמוד עם עוד ארבעים ילדים, ועוד...
מצב בלתי אפשרי לחיים בריאים.
הגישה צריכה להיות, שכל ילד ילמד מה שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה, בקצב שלו, על פי היכולות שלו, עם מי שהוא רוצה או לא רוצה, והעיקר ללא פחד, ללא לחץ, ללא תחרות, ללא מערכת ששולטת בו, לדעתי.
הסברתי את עצמי במאמר שכתבתי על "חינוך",
הינה הקשיור למאמר, מעניין מה דעתך בנושא?
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1102217
כשמחנכים, מתכנתים ומאלפים את הילדים הם סובלים,
תוסיפי את שאר הבעיות הקיומיות, אז אפשר להבין למה הנוער,
כמובן שלא כולו, הלך לאיבוד.
אני בהחלט מסכים איתך, כשיהיו לי ילדים,
אין בכוונתי לשלוח אותם ללמוד במערכת החינוך.
ההורים צריכים להבין שרק הם צריכים ויכולים להגן ולשמור
על ילדיהם.
קדימה לשלב הבא...
על זה בדיוק אני מדברת!
צריך לעשות שינוי במערכת החינוך.
לא ייתכן שהחינוך במדינת ישראל לקוי כל כך.
סביר להניח שגם ילדיי ילכו לבית הספר,
ושם ידפקו להם את כל החינוך הטוב שהם יקבלו בבית.
ישנם המון הורים שחוששים לילדיהם כשהם נמצאים בחצרות בית הספר!
לא לזה אני קוראת חינוך!!!
ואם הילדים לא יושרשו לדברים העיקרים, הבסיסים,
המרכזים, התמציתים, היסודים, העקרונים כמו אלה, המערכת תקרוס.
אפעיל את הקשרים שאני יכולה,
ואני מאמינה ומקווה שנתקדם יחד לשלב הבא!
צריך לזכור שמערכת החינוך, זהו בית חרושת לציונים, לפעמים
נדמה לי ששכחו שהתלמידים הם בני אנוש שחיים ונושמים.
מתחילים לנהל פגישות עם שרי החינוך.
אם יזמינו אותי להרצות במערכת החינוך
על התובנות שלי בבתי הספר, אני בהחלט אלך.
זה רעיון מצוין, בעיקר אוכל להסביר להם מהו רוגע פנימי.
איך עושים את זה ?
ו...
כמובן לא אתה זה שיעביר את השיעורים,
אתה תיזום את הדבר החשוב הזה.
משרד החינוך תקוע כמה עשורים אחורה,
צריך ריענון!
יוסי,
כשכתבתי תיקח את המושכות לידיים,
לא דיברתי על הנהגה,
דיברתי על לימוד/שיעורים מחייבים לתלמידים בבתי הספר,
כגון הדברים שאתה כותב ומעלה בפוסטים שלך.
קראתי את הפוסט שצירפת לי ולקחתי משם את זה:
"ההבנה והרצון האישי והקולקטיבי ובנית היכולת לחיים של רוגע ושל שלווה,
שמטרתם העיקרית הם בריאות, בטיחות והכי חשוב איזון חברתי
שמתאים למהות ומטרת החיים, ייצור מציאות כזו, שאפשר להגדיר אותה המציאות האמיתית."
הבנתי שהאנושות לא צריכה מנהיג.
האנושות צריכה תובנות.
התובנות יאפשרו את השינוי, ולכן אני משתף את כולם בתובנות שלי.
אם את תביני ואני אבין וכל אחד אחר יבין, המציאות תשתנה.
כלומר, אם הבנתי אותך נכון, לדעתי אין צורך במנהיג.
כתבתי, מאמר בנושא "מנהיג",
הינה הקישור למאמר מקווה שזה יעביר אותך:
http://cafe.themarker.com/post/1686460/
תודה על ההמלצה.
ברו טלי שלום,
בבקשה,
מסכים איתך,
אם לא נשנה את סדר העדפויות שלנו,
ונלמד איך להיות בריאים ונלמד להיות במודעות עצמית,
אירועים כאלו ואחרים יתרחשו.
כיום התדמית והקריירה היא לפני הכל, לדעתי.
תודה על ההארה החשובה.
פוסט מעניין בהחלט.
תודה רבה.
אני לא מצליחה להבין למה משרד החינוך
לא דואג להכניס שיעורים כאלה לבתי הספר.
הרי אלה הם החיים האמיתיים.
מודעות. כלכלה. ניהול. כספים הרבה יותר רלוונטי
ללמוד במשך כמה שנים טובות מאשר היסטוריה.
כולנו נולדים טובים ורעים.
השאיפה היא להגיע לאיזון, לרוגע הפנימי, שמאפשר את השפיות.
כדי להגיע לרוגע הפנימי ולשפיות, צריך להתנתק מהרגשות
הפנימיים שבנו, שהם הרגש הטוב וגם מהרגש הרע שבנו.
כשנגיע לשלב התפתחותי מתקדם זה, מקרים כאלו לא יקרו,
לדעתי.
איל,
כתבתי, שזה בגלל הרגש הרע, חרדה.
אני בהחלט מסכים איתך, בגלל הטראומות שאנחנו חווים בילדות,
במערכות היחסים הרגשיות עם ההורים שלנו, אנחנו תקועים בילדות
וזקוקים לתיקון אישיותי.
אנחנו רואים פיזית בן אנוש מבוגר, אבל הוא ילד מבחינה מנטלית.
הפרדוקס הוא, שאנחנו מחפשים בבן/בת הזוג את דמות האימא או האבא,
ויצר הנקמה מתעורר בשלב כזה או אחר, ברמה כזו או אחרת, לדעתי.
דרך אחרת היא להבין שהכל בעצם התחיל לפני יותר מ-30 שנה, כשהוא היה בן 5 הוא אומץ. כלומר הוא עבר חווית נטישה מאוד מאוד קשה. לילד בן 5 זוהי צלקת לכל החיים.
חרדת הנטישה היתה קיימת אצלו מאז והייתה רדומה במצב זה או אחר. כשהמאהבת שלו נטשה אותו ואשתו לא הסכימה לקבלו חזרה, אז החלו לצוץ טראומות הילדות שלו. הוא הרי איים מספר פעמים גם בפני אשתו וגם בפני המאהבת, שאם לא יקבלו אותו חזרה הוא יתאבד. כאשר אשתו כנראה בשלב כלשהו איימה שלא יראה עוד את ילדיו, אז יתכן שזה הקש ששבר את גב הגמל. הוא נשבר לגמרי ונשאב לתוך השריטה של עצמו.
עוד נושא למחשבה,ייתכן שמלכתחילה היתה לו מאהבת בגלל חרדת הנטישה שגרמה לו לנסות לתפוס שתי ציפורים במכה אחת, לייתר בטחון.
שלום לי,
לשאלתך התשובה היא כן, זו המציאות שבה אנחנו חיים כיום.
אין קשר למותר או אסור, לכי תגידי לאנשים שאסור, את חושבת שהם יקשיבו לך?
צריך להתחיל ולהבין בכמה נושאים עיקריים:
מהו רוגע פנימי?
מהי זהותנו האמיתית?
ודבר חשוב, שהרגש הטוב והרגש הרע שבנו, מנפצים את האישיות שלנו ויוצרים בנו את הקונפליקט התודעתי,
שמוביל לכל המחשבות הדמיונות, הקולות הפנימיים ועוד, שמתבטא בהתנהגות שהיא אינה שפויה.
אם נבין היום, בעתיד הדורות הבאים יסבלו פחות, לדעתי.
ןאם אני חוזרת למסקנה שלך "ניגוד תודעתי" , "קונפליקט תודעתי" : האם זה אמור להוביל לרצח ילדים? ויותר מזה רצח ילדיך שלך?
אסור להסכים למצב מסוג זה, כי האנרכיה בשם הקונפליט והניגוד והתודעה בדרך.
בבקשה,
תודה לך שקראת את המאמר.
בבקשה.
הרצח של שלושת הילדים בידי אביהם.
הוא הכיר בת זוג, ובסוף בגד בה.
לאחר שהתגרשו הוא רצה לחזור אליה.
הבת זוג שהכיר, ילדה לו שלושה ילדים, כי הוא רצה ילדים.
את הילדים שהוא רצה הוא רצח.
ניגודים של טוב ורע....קונפליקט...הרס עצמי...
תודה על התגובה.
היית מוכן לתת דוגמאות מהחיים?
היית בהיר יותר אם כן, לדעתי.