יש עצב בעיניה הנישא מיבשת ליבשת לא מש לרגע מכסה עפעפיה בולט ונוכח משתלט על החיוך הדיבור החלש רק נשמע כחזק ואינו , מחבקת חיות מחזירות אהבה וגבר או אשה לא מחבקים את חייה את רגעי עצבונה את רגעי אושרה במעבר ממקום למקום נושאת ציפיה נתמכת בעצב מכבה כל תקווה
|