בלוגידן
הצצה אל מי,מה,למה וכמה...פשוט אני.
פוסטים פופולאריים
-
חינוך רע
9/10/07 | 477 צפיות
פוסטים אחרונים
- חינוך רע 9/10/07
חינוך רע
| יש אהבה לאישה,אהבה לאוכל מסויים,וכל מיני סוגים אחרים של אהבות.אבל אהבה לקבוצת כדורגל זה משהו שאתה נולד איתו.משהו שאתה מקבל אפילו בירושה בתוך המשפחה (אלא אם כן אתה מחליט לימרוד ולעודד את הצד השני).בתור בן למשפחה שעלתה מארגנטינה (אני נולדתי בארץ) את האהבה והפנאטיות לכדורגל ירשתי מאבא שלי,ובהשפעת הדוד שלי. לרוע מזלם (mal educacion,כמו שאבא שלי והדוד שלי אומרים,חינוך רע) אני יצאתי,רחמנא ליצלן, בצד הצהוב-כחול של בואנוס איירס,כולי oro y azul,מאז שאני זוכר את עצמי,למורת רוחם של שאר בני המשפחה,כולם Gallinas (תרנגולות), אדומים לבנים,אוהדי ריבר פלייט. כל פעם שיש דרבי,הקלאסיקו דה קלאסיקוס אצלנו בבית הכל מושבת,כל אחד בצד אחר של הספה עם החולצות הדגלים והשירים של הקבוצה שלו.כשיש משחקים של הנבחרת בתכלת-לבן כולנו מתאחדים, גם בשעות הקטנות של הלילה (מונדיאל,קופה אמריקה,או סתם ידידות). ב-10.5.2006 חזרתי מטיול ארוך בדרום אמריקה.אחת הנקודות הראשונות בטיול שלי הייתה אצטדיון הבומבוניירה של בוקה ג`וניורס.מאז שהייתי ילד עקבתי אחריהם,למדתי את השירים,את שמות השחקנים ובעיקר חלמתי שיום אחד גם אני אהיה שם,יושב ביציע הפופולארס,יחד עם ה- jugador 12, השחקן ה-12 (מכבי ת"א גנבים!!!), או מתרועע עם ה la mitad mas uno (החצי ועוד אחד,האוהדים של בוקה שלא גרים בבואנוס איירס).ואז זה הגיע...ניכנסתי לאיצטדיון,תחילה למוזיאון הקבוצה המציג את כל גלגולי הסמלים והתלבושות מאז ההקמה ועד היום,קיר תמונות השחקנים לדורותיהם,שדרת הכוכבים עם טביעות רגלי השחקנים של הקבוצה,מוזיאון הגביעים (מתי לקבוצה שלי בארץ יהיה מוזיאון כזה) ואז....כניסה לשער 11...כניסה ליציע,ומולי נפרש כל אצטדיון הבומבוניירה במלוא הדרו... המסע החלומי בעיקבות קבוצת החלומות שלי נימשך במשחק של אמצע ליגת האפרטורה הקודמת מול ניואלס אולד בויז וניצחון לבוקה 2:1. כעבור כחודשיים ראיתי אותם מנצחים את אינדפנדיינטה ולוקחים את אליפות הליגה,ואני שם,יושב עם האוהדים שבד"כ רואים ושומעים רק בטלוויזיה,באצטדיון שרואים רק הודות לערוץ הספורט,עם חולצה,צעיף,וכובע ושר איתם וחוגג איתם אליפות!!! שלא לדבר על זה שכעבור שלושה שבועות חגגתי איתם דאבל היסטורי וזכייה בקופה סוד-אמריקנה בפנדלים נגד פומאס המקסיקנית....כמעט ירד לי הלב לתחתונים בשלב הפנדלים... זהו...הגשמתי את אחד החלומות שלי....לשבת באצטדיון המדהים הזה,עם האווירה הקסומה כאילו מעולם אחר ולראות את הקבוצה מעבר לים שגדלתי עליה זוכה בדאבל שכזה... ב18.5.2006 הייתי עד לעוד היסטוריה.קבוצתי האהובה שאין שנייה לה הגיעה להופעה היסטורית בארץ,בבלומפילד,לחלוק כבוד לעגלאקטיקוס המתפוררים של מכבי ת"א בחגיגות המאה שנה למועדון (בוקה חגגה בשנה שעברה 100 שנים). הגעתי עטוף בחולצה,צעיף,דגל וכובע,100 אחוז Xeneize,כולי אחוז התרגשות.אפילו אבא שלי בא איתי.שנינו התרגשנו למשמע ההמנון הארגנטיני,יושבים בשער 7 בבולמפילד עם עוד מאות עולים ארגנטינאים,חדשים וותיקים שבאו לראות את הקבוצה ממקומות ילדותם עולה לשחק אצלנו מרחק של חצי כדור הארץ מהמולדת.שרים שירים כמו בבוקה,שומעים רק ספרדית במבטא פורטניו מתגלגל,מתרגשים עד דמעות ונהנים מאווירה מחשמלת של ספרדית,מוזיקה,תופים,חצוצרות,שירי אוהדים ובעיקר מהניצחון 1:0.אז נכון שכדורגל גדול לא ראינו,וחוץ מפאלרמו,קאלבו וגיז`רמו הכוכבים הגדולים לא הגיעו,אבל היה שווה כל רגע של ישיבה בבלומפילד (כשכמובן מסביב ההשוואות הבלתי נמנעות לבומבוניירה ואיך היה לראות משחק שם לעומת פה). אז תודה רבה למי שחשב על הרעיון להביא אותם לפה.וגם ל"חינוך הרע" של אבא... yo que sigo a todas partes a donde vas cada vez te quiero mas!!! |
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שנה מלאת אהבה,
מאמן אישי לזוגיות
acoach4u.co.il