ספר זה הוא רומן שאינך יכול להישאר אדיש אליו. הוא נכנס אל נבכי הנפש, ומעלה רגשות ,מצבים שכל אחד מן הקוראים חווה בצורה זו או אחרת . הרומן מספר על שתי נפשות,הנושאות איתן סוד, שהוא אירועים קשים שחוו בעבר. בין השניים נרקם עוד בנעוריהן סיפור אהבה לא

שיגרתי. אך הוא נועד לכישלון בשל חוסר יכולתנ של החברה,להבין אותם,ותחושת הזרות הזרותשנוכחת תמיד מסיטים אותם מן הדרך המשותפת שאולי היתה יכולה להיות הסיכוי היחיד לתחיה מחודשת. למרות שהספר עוסק בדמויות אלה,במורכבותן ,בצלקות שכל אחת מהן נושאת עימה, אם כי הכל במרומז,רק ההווה, מפורט, הקורא מזדהה עם הכאב ,הסבל, והסוד שהן נושאות איתן, מה שמקשה ומשבש את היכולת ליצור חיים חדשים ממומשים ומספקים. אני מאמינה שבכל אחד מאיתנו,  ישנו אותו  "סוד" או אירועים קשים שנחוו בעבר המשפיעים לחיינו בהווה ובעתיד. הם מטרפדים את יכולתינו לבנות לעצמינו חיים אחרים, חיים נורמטיביים, כי הצל של העבר מהלך עלינו, מטריד, כואב, ואין יכולת להשתחרר ממנו. מנסים לבנות איזשהו מודל של חיים, לעסוק בעיסוקים שבהם אנו יכולים לתת ביטוי לכישורים שנחונו בהם. ולנסות אפילו לעשות דברים נוספים שעניינם ברגש, אהבה, משפחה, בני זוג, נסינונות לנורמליזציה, זה כאילו עובד, משקיעים עצמינו לדעת באותם דברים, שנדמה שיסיחו את דעתינו ,שיכהו את רגשותינו והנה גם אנחנו מנהלים סוג של חיים שהחברה סביבנו מקבלת. אבל הכל למראית עין,

 הסבל  הפצע, שאמור היה להגליד. נשאר והוא מלווה את חיינו החדשים, הוא לא מרפה עד לקריסה. אי אפשר עוד להעמיד פנים זה חזק מאיתנו ואחרי הקריסה בא השבר. כי הבדידות קשה מנשוא אנחנו לא יכולים לה והיא מפילה אותנו חלל...