ביום חמישי יצעד מצעד הגאווה בירושלים. הקהילות ההומו לסביות רשמו ניצחון כפול: גם מצעד ראשון לכנסת וגם השלמה של ההנהגה החרדית עם כך שמצעדי הגאווה הפכו למסורת בעיר הקודש. שוב הוכח כמה חסרת בסיס היא התחושה בציבור שאי שאפשר לנצח במאבקים נגד הקיצונים החרדים והמפלגות החרדיות
 מצעד הגאווה בירושלים. 2009. צילום: Guy Yitzhaki, flickr
ביום חמישי יצעד מצעד הגאווה בירושלים. זה לא יהיה אירוע סגור באצטדיון מוקף באיזור סטרילי ובאלפי שוטרים כפי שכפתה המשטרה ב-2006. זה גם לא יהיה מצעד קצר באיזור שולי יחסית של העיר כפי שהיה בשנים האחרונות. הפעם המצעד יצעד ממרכז העיר לכנסת והנואמים ידברו בגן הורדים. אין מה לומר, אחרית הימים. התקשורת החרדית התעלמה המהמצעד עד עכשיו לחלוטין. יש לויתור החרדי שתי סיבות: אחת היא שתחת ראש עיר חילוני, החרדים יודעים שהמאבק אבוד מראש. הסיבה השניה היא שהחרדים למדו שמי שלא רוצה שהילדים שלו ידעו מה זה הומו, עדיף שלא יצא להפגות נגד מצעדי גאווה. אנשי הקהילות הלהט"ביות (לסביות, הומואים, טרנס ובי) רשמו ניצחון כפול: גם מצעד ראשון לכנסת וגם השלמה של החרדים עם העובדה שמצעדי הגאווה הפכו למסורת בעיר הקודש. שוב הוכח כמה חסרת בסיס היא התחושה בציבור שאי שאפשר לנצח במאבקים נגד הקיצונים החרדים והמפלגות החרדיות. אחת הסיבות העיקריות לתחושה שמאבקי דת הם חסרי סיכוי (מצד החילונים כמובן. לחרדים אין שום תחושה כזו) היא ההבטחות החוזרות ונשנות של פוליטיקאים לגייס את בחורי הישיבות, בלי שתהיה להם איזושהי כוונה לקיים. ספק אם היה סוס פוליטי יעיל כל כך בעשרות השנים האחרונות כמו ההבטחה "גיוס לכווווווווולם". הציבור התפתה כל פעם להאמין וכל פעם התאכזב מחדש. הציבור האמין לברק ב-1999 והאמין ללפיד ב-2003. אין ספק, הבטחות הכזב בעניין ביטול הפטור לבחורי הישיבות הן אחת הסיבות העיקריות גם לאובדן האמון בפוליטיקה הישראלית. קצבאות הילדים היו פרה קדושה. המאבק בהן היה נראה כמו התקפה על טחנת רוח כשאתה מצוייד בקיסם שיניים. אבל אחרי שהציבור הבין שהקצבאות הפכו מקצבה סוציאלית לקצבה מגזרית, טחנת הרוח התגלתה כמגדל קלפים הערה: גורם מרכזי לכך שלא גייסו את בחורי הישיבות בכפייה הוא שאי אפשר לעשות את זה. ראינו מה קורה כשמנסים לשלוח עשרים ילדים חרדים לבית ספר בכפייה לשבועיים ללמוד עם מזרחים (השם ישמרנו). אפשר לכפות שירות על פרטים באמצעות שליחתם לכלא. אי אפשר לכפות שירות על ציבור שלם וגם לא על בודדים שציבור שלם עומד מאחורי זכותם להשתמט ולשלוח אנשים אחרים למות במקומם.
זה לא אומר שאי אפשר לכפות על הציבור החרדי להיות שותף בנטל. אפשר אבל באמצעים עקיפים. דו"ח חדו"ש מגלה שבשנת 2009 שרתו כ-2000 חרדים, כ-1100 מתוכם בשירות האזרחי ו-900 בצבא. זהו גידול של בערך פי שבעה לעומת 2007 שבה כלל לא היה שרות אזרחי ושרתו בצבא כ-300 חרדים. הסיבה העיקרית לכך שחרדים החלו לצאת לשירות ואחריו לעבודה היא גל הרפורמות של ממשלת שרון-נתניהו-שינוי. כך לדוגמה בראשית העשור משפחה עם עשרה ילדים (כלומר משפחה שהיא חרדית או בדואית) קיבלה 6000 שקל לחודש קצבאות ילדים (נטו לגמרי). היום משפחה כזו מקבלת בין 1500 שקלים ל-2500. גם הקצבאות לאברכים קוצצו בצורה דרמטית. אבל לאחרונה חזרו לגודלן המקורי. כדאי לזכור. קצבאות הילדים היו פרה קדושה. המאבק בהן היה נראה כמו התקפה על טחנת רוח כשאתה מצוייד בקיסם שיניים. אבל אחרי שהציבור הבין שהקצבאות הפכו מקצבה סוציאלית לקצבה מגזרית, טחנת הרוח התגלתה כמגדל קלפים. שתי מסקנות חשובות: אחת – התחושה שהכל אבוד מראש נובעת מהשליטה חסרת המצרים של המפלגות החרדיות במערכת הפוליטית. בפועל, אפשר להקים ממשלה בלי מפלגות חרדיות. שנייה - לשינוי יש שלא בצדק תדמית של מפלגה שלא עשתה דבר. זה לא נכון. היא לא עשתה מספיק אבל היו לה כמה הישגים חשובים ביותר. הרבנים החרדים יצטרכו לבחור בין המשך חינוך הילדים לבורות אבל על חשבון ההורים לבין חינוך שיכשיר את ילדיהם לשוק העבודה, כמקובל אצל אחיהם החרדים בעולם
עוד כמה דברים שכדאי לזכור: - אם זה היה תלוי ברבנים החרדים חדר המיון של בית החולים ברזילי היה נבנה רחוק, אולי באשדוד. בפועל הוא או טו וטו נבנה במגרש המקורי. זה קרה בגלל ההתקוממות של הציבור שטען שחיים עדיפים ממתים ושלדים שמחוברים לגוף עדיפים על שלדים שכבר נפרדו ממנו.
- בראשית שנות ה-80 לא היה בירושלים כמעט שום בית קפה, מסעדה או קולנוע פתוח בשבת. היום, אחרי מאבק שכלל עשרות הפגנות חילוניות, יש יותר ממאה. בראשית שנות ה-80 הדבר היחיד כמעט שאפשר היה לקנות בישראל בשבת היו מוצרי מזון בסיסיים. היום יש מרכזי קניות שלמים שפתוחים בשבת.
- בעבר כל הליך הגירושין התנהל בבית הדין הרבני. היום חלק גדול מאד מהזוגות מבצעים שם רק את הגירושים עצמם וכל היתר מוכרע במסגרת חילונית, בדרך כלל בתי המשפט למשפחה.
- נכון, חלק מבתי הדין הרבניים לא מכירים היום אפילו בגיורים אורתודוכסיים. אבל המדינה מכירה היום כמעט בכל גיור, גם של הרפורמים והקונסרבטיבים. זה קרה אחרי שורה של עתירות לבג"ץ וזה אומר שהסבלנות משתלמת.
- בשנות ה-80 המדינה חילקה מתקציב המדינה הקצבות ענק ישירות למוסדות הפרטיים של הפוליטיקאים החרדים. היה מאבק ציבורי והיום אין יותר תקציבים אישיים.
- פעם היתה לרבנות הראשית רשימה חשאית של אלפי פסולי חיתון. אחרי שורה של סערות ציבוריות היא צומצמה לכמה מאות.

אפשר להוסיף עוד עשרות סעיפים לרשימה הזו של מאבקים שהצליחו אבל למה לייגע. הלקח של מצעד הגאווה כמו של בית החולים ברזילי כמו של הקיצוץ בקצבאות הילדים ברור: אפשר לשנות. אין למשל שום בעיה לכפות על ההנהגה החרדית תוכנית ליב"ה בלי לכפות עליהם ישירות דבר. ישראל צריכה להחליט שכמו יתר מדינות העולם המערבי היא לא ממנת חינוך ללא ליב"ה. הרבנים החרדים יצטרכו לבחור בין המשך חינוך הילדים לבורות אבל על חשבון ההורים לבין חינוך שיכשיר את ילדיהם לשוק העבודה, כמקובל אצל אחיהם החרדים בעולם. הרווח יהיה כפול. סביר שרוב המוסדות החרדיים יבחרו בליב"ה. אחרת הם פשוט לא ישרדו. הורים שירצו שהילדים שלהם ימשיכו להשתמט מהשכלה, יצטרכו לצאת לעבוד כיד לממן את זה. כך בדיוק נוהגים החרדים בלונדון. כדי שזה יקרה כל מה שצריך לקרות הוא שתקום שוב ממשלה אזרחית כמו ב-2003. זה יכול לקרות עכשיו אם נתניהו יתעשת. אומרים שנתניהו מפחד להכניס את לבני לממשלה. זה כל כך מביך. ראשית, הדרך היחידה של נתניהו לעשות משהו חשוב כראש ממשלה הוא שיתוף הפעולה עם לבני. שנית, אם נתניהו יבצע את המהפכה האזרחית, אף אחד לא יוכל לנצח אותו בבחירות הבאות. ואם הוא לא יתעלה? אפשר להקים ממשלה אזרחית בבחירות הבאות שבה הוא לא יהיה ראש הממשלה. יש כמה דברים שיכולים לסייע בכך ואף אחד מהם לא בלתי אפשרי: - הרבה יותר תומכים של חופש דת ושוויון בנטל צריכים להתפקד למפלגות ולהביא לבחירת מועמדים שנושאי דת ומדינה חשובים להם.
- צריך ללכת לקלפי. גידול של שני אחוזים בשיעור ההצבעה יכול להכריע בחירות. בירושלים זה קרה.
- צריך לשכנע את העולים להצביע למפלגות שפועלות באמת למען חופש דת ושוויון בנטל, כמו שעשו בתקופת שינוי.
חשוב לזכור לפני שנה וחצי איש כמעט לא דיבר על נושאי חופש דת ושוויון בנטל ואיש לא עסק בהם. היום זה הנושא האזרחי החשוב ביותר על סדר היום והציבור כולו מבין שזה מה שיכריע את גורל ישראל והציונות. כיוון שהציונות חוזרת לאופנה נדמה לי שארשה לעצמי גם להשתמש בביטוי בלה מרוב שימוש: בטח שזו לא אגדה. מה פתאום אגדה? יס וי קן. טוב זה כבר ממקום אחר. כן, אתם יכולים לקבל עדכונים קבועים לבלוג. כל מה שצריך זה לכתוב ל-m.kashrut@gmail.com |
תגובות (41)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אתה מתכוון שהסברי לא סיפקו אותך. קטונתי. במקום שמתמלא על ידי האגו שלך, לא נותר כנראה מקום לשיח תרבותי, בטח לא לעובדות.
אני לא מטיל דופי בגלל הדיוק בפרט כזה או אחר, למרות שגם זה חשוב, אלא העובדה ששינית את עמדותיך במאה ושמונים מעלות מבלי לספק הסבר משכנע לכך. אתה הרי עמדת בפני ועדת טל והצעת לתת פטור מלא לכל חרדי בגיל 24, (ופרופ' מנחם פרידמן הציע הצעה דומה כבר בגיל 21). והיום אתה מכנה הצעות מתונות יותר כדבר לא מוסרי ושערורייתי.
ההחלטה עברה כחלק מחבילת ההחלטת שמכונה חוק ההסדרים. החבילה הזאת כוללת עשרות החלטות שכרוכות בשינויי חקיקה ועשרות החלטות מנהליות. כל מי שקרא את ההודעה לעתונות של חדו"ש ידע שזו החלטה מנהלית ואין צורך בחקיקה. גם לא מדובר בתיקון לחוק טל. מדובר בהחלטה שלדעת הממשלה היא במסגרת חוק טל ואינה מחייבת תיקון שלו.
אתה קצת פזיז מדי בהטלת דופי, אתה לא חושב?
אתה מציד עמדה א-מוסרית שלגמרי מתעלמת מעיקרון השיוויון. העמדה שאני מציג סבורה שצריך לאזן בין המוסר והשוויון לכדאיות הכלכלית. לכן יש מקום למסלולים שונים ומגוונים חלקם צבאיים, חלקם אזרחיים. ברור שככל שהאברך יותר מבוגר, "יותר" נשוי, עם יותר ילדים, תהיה נטייה רבה יותר לאפשר לו לעשות שירות אזרחי ולא צבאי..
טוב, אז כנראה שטעיתי בהערכתי אליך. אני מבין את המהפך שביצעת. שיקולי פרנסה יש לכולנו. וכמו שאמר פעם אריק שרון, דברים שרואים מכאן לא רואים משם. מעניין שגם טומי לפיד כשהיה עיתונאי קרא ככותב "יומן מעריב" דאז, לוותר על חובת הגיוס לחרדים ופשוט לשלוח אותם לשוק העבודה. וכשהיה פוליטיקאי שינה את עורו והצטרף למקהלת ההמונים הטיפשים שצווחים "שוויון שוויון" ובעצם מבטיחים את שליטתם הנצחית של הרבנים בצאן מרעיתם הכבול לישיבות. איוולת שאפילו ברברה טוכמן הייתה משפשפת עיניה מולה. אבל זו איוולת רק מנקודת מבטו של הציבור הכללי. מנקודת מבטם של הרבנים החרדים מצד אחד, ומצד שני, מנקודת מבטם של אלו שמתפרנסים משנאת חרדים, זה מכרה זהב.
חוק טל ממש לא ביקש לכפות גיוס על החרדים, ואתה יודע זאת טוב מאוד. הוא ביקש ליצור מסלולים שונים שיאפשרו טיפין טיפין השתלבות של החרדים בצבא ובעבודה. הרי אתה לעגת פעם למשפט שאמר מישאל חשין שאמר שציפה שהחוק יאפשר גיוס, והסברת שהחוק ממש לא נועד לזה. אני מצטט:"בפועל הכוונה של חוק טל הייתה להוציא את תלמידי הישיבה החרדים לשוק העבודה, ולאפשר להם מסלול של שירות אזרחי במקום צבא. בדיוק בגלל זה הייתה כל כך הרבה ביקורת על החוק" (שחר אילן, הארץ, 16.11.05)
האם לא שמת לב שכל הסיקור התבסס על הודעה לעתונות של חדו"ש? העיתונים שלא סילפו אותה, דייקו מאד.
החלטת הממשלה היא סילוף קיצוני של חוק טל בשני היבטים:
1. חוק טל אושר על סמך ההנחה שלצבא יש זכות וטו ובחירה של תלמידי הישיבות שישרתו בו. הממשלה הורתה לשר הביטחון לוותר על הזכות הזו.
2. בג"צ קבע שחוק טל במסגרת הישנה (שירות אזרחי בגיל 22 להורה פלוס שני ילדים, בגיל 26 ליתר) הוא הפרה בוטה של עיקרון השיוויון, והוא שוקל לפסול אותו. רק מוסד אטום כמו האוצר מסוגל לחשוב שהוא יכול להחמיר את הפגיעה בשיוויון עוד יותר.
כמובן שהיום, בשל תפקידך החדש, אתה לא תומך בחוק טל כפי שתמכת בעבר, ובכל אופן אני מניח שהיית מקפיד שלא לסלף את העובדות.
אפרופו פירות:
מעשה במוכרת תפוחים שעמדה בשוק של העיירה והכריזה על מרכולתה. עבר קוזאק אכזר והפך את סל התפוחים של המוכרת . החלו העוברים והשבים לחטוף תפוחים ואילו המוכרת עמדה וצעקה . אמר לה עובר אורח "מה את צועקת? תחטפי גם את". הסיפור הזה, שאותו מכיר כל קורא עיתונים חרדי, הוא הבסיס למערכת היחסים בין החברה החרדית למדינת ישראל. המדינה היא הקוזאק. החרדים הם המוכרת. כל מה שהמדינה מחלקת שייך להם בזכות, כיוון שהם היחידים הממלאים את ייעודו האמיתי של העם היהודי, לימוד התורה. כל יתר המפלגות רק חוטפות את התפוחים שלהן . כל מה שהחרדים משיגים מהמדינה, לא כל כך משנה באיזו דרך, הוא רק השבת הגזלה. (אני, "חרדים בע"מ", הוצאת כתר)
כוכב* אקטואליה.
אוכלים אוכלים והפרי נשאר שלם.
איזה יופי.
בדרך כלל כשאני מציע אתגרים לקוראים, הם לא נענים להם.
למשל כשאני מבקש ממישהו שאני טוען שאני שונא חרדים או אנטישמי להוכיח במובאות מטקסטים שלי, ואז הם חוזרים לקרוא ומגלים שאין. הטקסטים שלי נטולי שנאה. ולא עונים.
ממך אני מבקש להוכיח את הטענה שאני אנטי דתי. כי לא רק שאני לא אנטי דתי, אני לוחם על זכותם של הרבה מאד אנשים דתיים ששונים ממני (אורתודוכסים מתונים, קונסרבטיבים, רפורמים) לקיים את אמונתם ופולחנם על פי הבנתם.
כך שאם יש אנטי בטקסט שלי הוא לא מכוון נגד הדת אלא נגד האויבים האמיתיים שלה: הממסד הדתי, המפלגות החרדיות, המנהיגות החרדית. לא אני אלא השילוש הלא קדוש הזה הם שמשניאים את התרבות היהודית הנפלאה על היהודים.
המדינה הזאת, שכל כך יקרה לך וגם לי, טובעת. היא טובעת כי יש מגזר שלא משרת בצבא (ואו טו טו אין מספיק חיילים) ושני שליש מהגברים שלו לא עובדים (ואו טו טו אנחנו בעולם השלישי) ומשלם הרבה פחות מיסים ומחנך את הילדים שלו לבורות, כדי שגם הם לא יוכלו לעבוד.
זה זר ליהדות, זה זר לצדק של הנביאים, זה לא צודק, זה מאיים לחסל אותנו.
ולכן אני עושה הכל כדי לשתף פעולה עם כל מי שיכול להציל את הציונות וזה כולל דתיים וימניים ואנשי מרכז ושמאלנים ומסורתיים ורפורמים וקונסרבטיבים ואפילו מהפכנים חרדים.
מאבק קיומי יש לנו במי שמסכן את המחנה. זה צריך להיות מאבק חריף בכל אמצעי דמוקרטי, אבל רק אמצעים דמוקרטיים, בכל אמצעי תקשורתי אבל בלי שנאה והסתה. והמאבק הזה חייב להסתיים בכך שהציבור החרדי ישתלב בשירות ובכלכלה ובהשכלה, כי אחרת אין לנו עתיד. והם באותה סירה שהם קודחים בדופן שלה, כך שגם להם אין.
לא אהבתי את השימוש במילה סוטים ומגעיל.
אני לא מבין איך את יכולה דלבר על חיוב ופרו, לכנות כך אנשים שנבראו בצלם, לפי השקפתך. ונבראו שווים לגמרי על פי השקפתי.
והשאלה היא לא אם זה מגעיל אותך או לא, אלא למה את לא מבינה שזה לא בסדר שזה מגעיל אותך ושזה מסוג הדברים שצריך להסתיר.
זה בדיוק כמו ההבדל בין הגזענות החרדית לגזענות החילונית. יש אצלנו אפליה מסויימת כלפי מזרחים וגם גזענות מסויימת אבל אנחנו יודעים שזה דבר שצריך להתבייש בו ולהסתיר. אצל החרדים הכל בחוץ, כאילו זה בסדר.
נדמה לי שזה בדיוק מה שהחרדים רצו למנוע.
רק שכמו בבג"צ גם אצל הרבנים יש איזון בין ערכים. במקרה שלהם הערכים הם חובת המחאה מול הזכות לא לדעת. ברגע האחרון הוחלט שאי אפשר שלא למחות (כי זה יוצא כאילו אתה משלים עם העברה), ויש צורך בעצרת קצרה וחד פעמית. המחיר הכבד שהם שילמו הוא אלפי ילדים שיודעים שיש גברים ששוכבים עם גברים (מצטער בנות, אתן מקופחות. לסביות לא כל כך מפריעות להם). מבחינת ההשקפה החרידת, עצם הידע הזה מאד מזיק.
אי אפשר שלא לציין שוב את הקלות הבלתי נסבלת של ההפגנה החרדית. זה נכון החרדים הם חברה מגוייסת ומתגייסת אבל הסיבה העיקרית לכך היא שזו חברה שאנשים בה לא עסוקים כי אין להם שום עבודה שהם חייבים לעשות. כלומר הם גם מפגינים על חשבון כספי משלם המיסים.
http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=18693&cat_id=1
לא אוהבת את הפוסט לא מה שהוא מיצג ולא את שינוי לדעתי הדברים האלה מסוכנים מאוד
מכמה סיבות
קודם כל כי זה סוג של דמגוגיה שלא שונה בכלום משום קצוניות אחרת
אתה פשוא פריק אנטי דתי
וכל אנטי הוא רע בעיני
אני מעדיפה פרו
פרו אהבת הארץ פרו שיוויון ןוכן
אני אדם חילוני שאין לו בעיה עם שום מגזר כמגזר
אבל גם אני רוצה להקיא ממצעדי הגאווה המפגרים האלה מה כל אחד שבא לו איזן סטית מין וזו סטיה ולא יעזור כלום יש לזה הגדרה מה סטיה ומה לא ואני באה מעולם הקרימינולוגיה לי אין בעיה עם סטיות אבל בוא נאמר שאני ארצה מין באחוריים אני אעשה מצעד הראווה ואשיר שירים כמו משחה בתחת פחות אבל כואב?
וכל בית ישראל יצא לרחוב לראות?
מגעיל אותי
נאמר שאני נגד מה שהחרדים עושים
אבל אני נגד מה שהערבים עושים ומה שהיהודים עשו להם ומה שהאמריקאים עשו ליהודים ומה שהתורכים עשו במשט ומה שאנחנו עשינו בשטחים ומה שהשטחים עשו לנו
לקחת מגזר ולתקוף אותו צבוע מלאכותי ולא הוגן בעיני
וגם בעיה שלי
בעיה שלי שאני מרשה למיעוט לרדות בי
בעיה שלי שאני לא יכולה לשכנע בחשיבות הדברים שאני מאמינה בהם
בעיה שלי שאין חוקה במדינת ישראל שהפוליטיקאים שלה מושחתים כי אף אחד טוב לא הלך לשם
ואם אתה שופר ציבורי
למה אתה לא שופר של אי הצדק האחר?
ושינוי חלקם
אנשים צבועים שקרנים רמאים שלא מבינים שזו מדינת היהודים וקודם צריך לשמור שהיא תשאר ככה
את כל יפי הנפש שרפו בשואה יחד עם הפיאות והמעילים
ועד שלא נבין שהם בסירה שלנו ונלמד להגן ולהלחם על מה ששלנו
הדת שלנו האמונה המסורת המדינה
אבל גם החובה
להיות עם מוסרי הוגן ישר חרוץ. עובד ואיכפתי
ולא רק גיבוב של אנשים עם דיעות
רק אז נהיה עם
וסליחה אם אמרתי דברים קשים הם באו מליבי
שרית
אכן.
למרות שאני עדין מקווה שנתניהו יתעשת.
רק שלא יאבד המומנטום עד הבחירות...
תודה יקירתי
זה עדיין לא מסביר מדוע לא רואים גידול בקרב המפלגות החרדיות.
יהדות התורה נעה בין 5-6 מנדטים כבר כמעט עשרים שנה. הייתי מצפה שגידול בקרב החרדים יתבטא גם הצבעה לכנסת ולא היא. אם אכן יש ריבוי חרדי ואם אכן חלקם באוכלוסיה עולה - למה זה לא בא לידי ביטוי בבחירות? הרי אחד המאפיינים של הציבור הזה הוא צייתנות מוחלטת לדברי הרבנים, כולל מה להצביע לכנסת. למה, אם כן, לא ראינו גידול במספר המנדטים של אגודת ישראל?
גם ש"ס שומרת פחות או יותר על אותו מספר כבר כמעט 20 שנים. היא גדלה ל 17 מנדטים ב 1999 אבל מיד בבחירות בבאות (עדיין בשיטה הישירה!) נפלה חזרה ל 11. ש"ס היא בכלל אנומליה בכך שהרבה מאוד אנשים שאינם חרדים מצביעים לה בעיקר כיוון שהיא מייצבת את עצמה כמייצגת ציבור מזרחי מקופח (לאו דווקא חרדי).לדעתי החרדים בש"ס הם אותם 6 מנדטים שהיו לה בתחילת הדרך (כשעוד נשלטה על ידי הרב שך). הקפיצה ל 10 מנדטים באה כשרב עובדיה תפס יותר חופש וש"ס החלה לפעול גם בקרב מזרחיים מסורתיים (דתיים אבל משרתים בצבא ועובדים) שמצביעים לה עד היום.
קשה לי לקבל את ההסבר שלך שלמורת שלא רואים גידול במספר החכים החרדים יש בכ"ז גידול בכוחן של המפלגות החרדיות...
תקשיב לגדעון סער מדבר על הצורך בתוכנית ליב"ה תוכל לראות לאן הולכת המערכת הפוליטית. המערכת מבינה כולה שזה מה שהציבור רוצה. אם ביבי לא יקים ממשלה אזרחית מישהו אחר יקים אותה.
לכל החרדים המתריסים כלפינו בויכוחים הללו, ולכל הספקנים, אני אומרת דברים דומים כולל סקירה החל מימיו של אליעזר בן יהודה, שחידש את השפה העברית למרות הכל, והיום חרידם משתמשים בה בלי לחושב פעמיים , כולל קללות. זה רחוק מאוד מהתחזיות של אותם זמנים. צריך להמשיך ולהתעקש. באמת, אנחנו יכולים. רק צריך להתמיד ולא לפחד כלל. אין יאוש בעולם.
אישית הייתי שמח לצמצם בעסקים ומרכזי קניות הפתוחים בשבת מטעמים סוציאליים אלא שהדתיים והחרדים לא השכילו לצרף סקטרוים פרו עובדים בנושא הזה, כנגד ויתור בנושאים אחרים. כנראה שהכסף חשוב להם יותר משמירת השבת.
בכל אופן ממשלה אזרחית לא תהיה בישראל עד ששיטת הבחירות לא תשונה לבחירות איזוריות מלאות. עד שחברי הכנסת לא יהיו מחויבים ישירות לרוב הדומם, הם ימשיכו לשרת את שותפיהם הקואלציוניים, הבוסים הפוליטיים והטייקונים.
כוחן של המפלגות החרדיות קפץ בשנות ה-80-90 באופן מלאכותי (שינוי שיטת הבחירות, שימוש בברכות וקמעות) מ-4 מנדטים ל-22. הגידול האמיתי היה צריך להיות קטן בהרבה. למרות שהגידול הזה היה בחלקו מלאכותי הן מצליחות לשמור עליו. זה ראה על גידול פנימי עצום.
כמה נתונים: שעור המבוגרים החרדים באוכלוסיה גדל ב-20 השנים האחרונות פי שניים ויותר מ-4% ל-9%. שעור התלמידים במערכת החינוך החרדית גדל באותה תקופה ב-150%.
על המערכת הפוליטית השפיעו כמה גורמים:
1. הגידול בכוחה של ש"ס מ-6 ל-10 ואח"כ 17 מנדטים נבע משיטת הבחירה הישירה שמעודדת מפלגות קטנות. העובדה שלמרות חזרנו לשיטה הישירה ש"ס ממשיכה לעמוד על 10-12 מנדטים היא בעצם גידול משמעותי.
2. אין כמעט חזרה בשאלה חרדית אבל שעור ההשתתפות של החרדים בבחירות התחיל לרדת וגם התחילה הצבעה למפלגות חילוניות.
3. אחד הגורמים העיקריים לעלייה בכוחן של המפלדות החרדיות בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 היה השימוש בברכות וקמעות שהביא מצביעים מסורתיים וחילונים. השימוש הזה נאסר ולמרות זאת הן לא ירדו.
כמו שכתבת - שבת, נישואין וגירושין, כשרות (איפה היית יכול למצוא סופרמרקט לא כשר בשנות השבעים?). בכל המדדים ישראל היום הרבה יותר חילונית משהיתה בעבר.
גם מבחינה פוליטית ההפחדה מהשד הדמוגרפי קצת מוגזמת. עובדה היא שכבר זמן רב, למרות לכאורה הגידול הדמוגרפי, לא רואים שינוי בכוחם של החרדים בכנסת. מאז אמצע שנות התשעים ש"ס שומרת על 10-12 מנדטים (למעט זינוק חד פעמי ב 1999 בעקבות דרעי) ויהדות התורה נעה סביב 5-6 מנדטים. אם אכן היה ריבוי חרדי כל כך מסיבי הייתי מצפה לראות עליה בכוחן של המפלגות החרדיות אבל לפחות ב 15 השנים האחרונות זה לא קורה. איך אתה מסביר את זה ?
לדעתי - מתחת לפני השטח, בשקט, יש גל של יציאה בשאלה. האנשים האלה הם בחלקם אנוסים וכלפי חוץ הם מקיימים צוות אבל בקלפי, לבד, הם שמים פתק אחר ובסופו של דבר הם גם מורידים את הכיפה.
אם יש לך הסבר אחר - אשמח לשמוע.
אתקן.
אבל בעיני מפלגה צריכה לרוץ לכנסת כאשר השעה כשרה לכך ולא כאשר השעה אינה כשרה.
עם זאת - הערה אחת:
כתבת "חשוב לזכור לפני שנה וחצי איש לא דבר על נושאי חופש דת ושוויון בנטל ואיש לא עסק בהם. "
זה לא מדויק.
על שוויון בנטל השירות מדבר הפורום לשוויון בנטל כבר שנים רבות ועל כל הנושאים שהזכרת מדברת מפלגת אור מאז הקמתה.
אני מציע לכל מי שדוגל בערכים של צדק, שוויון, השכלה והומניזם לבקר באתר מפלגת אור www.orr.org.il
צר לי. כמו כל ערך אחר גם ערך החרות הוא מידתי ואינו כולל את החרות לפעול בכספי מדינה על בסיס קריטריונים גזעניים או להשתמט מחובותיך למדינה.
ההומואים הם מאחרוני החילונים שעוד איכפת להם מירושלים.
מרבית הנציגים בכנסת מייצגים כל אחד קבוצה זאת או אחרת ואנחנו, החילוניים שהולכים ועושים צבא ועובדים רק לנו לא נשאר. אני חלילה לא אומרת שכמעשיה של גרטרוד נבשל את ראשה של סבתא בסיר המרק אך, כל מהלך צריך להתחיל איפשהו וצריך לזרוע את הזרעים גם אם יקח לאותו שתיל לצמוח שנים רבות.
בברזילי אומנם ההיגיון הבריא ניצח, ביפו - נכנעה החברה שהייתה אמורה לבנות באנדרומדה.
you win some, you lose some.
לדעתי, נתניהו לא ישתף פעולה עם לבני שכבר היום בספק אם מעוניינת בשת"פ הזה. בעוד תקופה קצרה היא בטוח לא תסכים וקשה להאשימה.
ממשלה אזרחית זה אכן החלום הרטוב שלנו וחשוב שנזכור ונזכיר אותו לקראת הבחירות הבאות.
לגבי הילדים ה"רעבים": מי שאין לו אפשרות להאכיל ילדים שלא יעשה אותם בקצב או אפשרות נוספת שיצא לעבוד.
לא ידוע לי על ילדים רעבים. ולך? אחד הנתונים המדהימים ביותר בעניין הקיצוץ בקצבאות הילדים הוא ששנתיים לאחר הקיצוץ החל העוני בציבור החרדי לרדת. לא יאמן מה שהעבודה עושה לעוני.
אשר לשירות האזרחי, המציאות בו מורכבת ונדמה לי שזה המסר שלי באופן קבוע. חלקו חשוב וחיוני. חלקו חרטה וחלקו חשוב אבל תורם רק למגזר החרדי.
זה אומר שצריך לתגבר מאד את השירות האזרחי בתחומי חירום וביטחון. זה אומר שצריך לפקח שמי שאמור לעשות שירות אזרחי באמת עושה אותו. זה אל משנה את העובדה שנוצרה מסגרת סבירה להוצאה של חרידם לשוק העבודה תוך מתן תרומה לחברה.
אחד הדברים שמקשים מאד על המאבק לגיוס שווה הוא הניכור ההולך וגובר לצה"ל בשמאל. נכון, צה"ל נאלץ להגן על לא מעט דבדים מתועבים וגם לבצע עוולות קשות. זה לא משנה את העובדה שישראל תזדקק עוד שנים ארוכות לצבא שהוא צבא העם. לא בטוח שהשמאל יכול להרשות לעצמו להשאיר את צה"ל לימין. האמת היא שאסטרטגיה הרבה יותר נכונה של השמאל היתה צריכה להיות - לחזור ולהפוך לגורם משמעותי בצבא. אם הצבא מוכרח לירות בעיני עדיף צבא שיורה ובוכה על צבא שיורה ולא בוכה.
בעניין ברקת - אזכיר לך שליד מאיר פרוש, ברקת די שמאלני.
במשך שנים המפלגות שייצגו את ענייני חופש הדת והשוויון בנטל- מכרו אותם תמיד למען התהליך המדיני. התהליך לא עבד. כרגע התהליכים הדמוגרפיים הפנימיים מסכנים את ישראל והציונות הרבה יותר מאשר מה שקורה בגדה. לכן חיוני לשתף פעולה עם הימין הציוני ועם הדתיים הציונים כדי לבצע את המהפכה האזרחית. אם גם הממשלה הבא תמכור את ענייני הדת והמדינה, הלך עלינו.
ואם כבר מדברים על מאבקים שמראים סימני הצלחה, ראוי גם להזכיר את החרם שיזם מיקי לפיד על מוצרים עם הכשר בד"צ העדה החרדית. החרם תפס כותרות לפני כמה שבועות, ובינתיים מבסס את עצמו עם אתר, רשימת תומכים נכבדת, רשימות מוצרים חלופיים וגם הישג מוחשי ראשון מול גלידות נסטלה. http://badatz-free.co.il
אי אפשר להתעלם מכך שבצד החרדי נמצאת הדמוגרפיה. אנחנו לא יכולים לומר לאף אחד לא לעושת ילדים. אנחנו רק יגולים לומר שאנחנו מצפים שהוא יממן אותם ושאם הוא ישלח אותם לבית ספר שמחנך לבורות, אנחנו לא נממן את זה.לדעת שחר כנראה כן, כל עוד מדובר בילדים חרדים וערבים.
*זה לא אתה שאמרת שהשירות האזרחי הוא שקר?
באשר לגיוס - אני חושבת, כמוך, שלא ניתן לגייס בכפייה, אני גם לא בטוחה שצה"ל באמת צריך כל כך הרבה חרדים שיכנסו לשירותיו ולא יתנו לצבא את מה שהוא צריך. כל הסוגייה של השירות הצבאי הרבה פחות חשובה בעיניי מיצירת אפשרויות ממשיות של שילוב חרדים בשוק העבודה. ככל שהם יהיו חלק מהשוק הם יהיו פחות נטל כלכלי וגם יהיו פתוחים יותר לעולם המודרני - שתי מטרות חשובות ביותר. כמו כן, יהיה קל יותר לשלב לימודים כלליים בתוכנית הלימודים, כאשר יש ודאות, שרוב התלמידים יהפכו לחלק משוק העבודה - גם זו מטרה חשובה מאד.
ובענין ברקת - עוד ניצחון כזה ואבדנו.