אתמול, 26/7,  היה גם ט"ו באב, חג האהבה.         

יום מרגש ומיוחד לרבים מאיתנו.

הפעם, היה החג שמח בשבילי אפילו יותר מהרגיל,

כי יש יומיים בשנה, מיוחדים לי מאוד.

שני תאריכים חשובים,

שתמיד אזכור עם חיוך וגעגוע.

26 ו - 27 ליולי

ימי ההולדת של סבתא וסבא שלי.                                                              

אז שיהיה לכם הרבה מזל טוב, סבא וסבתא,

למרות שאינכם כבר בין החיים,

שיהיה לכם הרבה מזל - במקום בו אתם עכשיו נמצאים.

זהו מזל גדול בשבילי, שזכיתי להיות חלק מכם,

חלק מהמורשת שלכם, חלק מהמשפחה.

אני מודה לכם תמיד, מדי יום, על החינוך הנפלא שקבלתי,

על שלימדתם אותי מהו מוסר ומהי אחריות,

עד כמה חשובים הם, היושרה והכנות.

אני מודה לכם על כל הידע וההשכלה שרכשתי דרככם,

(אתם בטח עוד זוכרים שבביה"ס לא ממש אהבתי להיות...)

איך סבא לימד אותי מתוך האנציקלופדיה העברית,

איך שלימד אותי לנגן בחלילית.

איך שסבתא דאגה תמיד שלא יהיה לי קר

ואיך תמיד לימדה אותי לחסוך ולחשוב גם על המחר.

תודה לכם על הבית שעזרתם לי לקנות,

כדי שלא נגור אף פעם יותר בשכר דירה,

תודה על כך שיש לנו בטחון היום

ושאנחנו גרים (כמעט..) בשכונת יוקרה :-)

תודה מקרב לב, על כל מי ומה שהנני היום,

על כל מה שיש לי, כל כך הרבה -

בזכותכם.

סבא וסבתא שלי, שני אנשים אהובים.

דאגתם לי תמיד, כל עוד הייתם כאן, איתנו.

שני אנשים מקסימים,

שהחזקתם את כל המשפחה,

שהיתם הסיבה הכי טובה לחזור הביתה ...

שהיתם הכל - בשביל כולנו.

זה בטח נשמע קצת אנוכי,

כי אני מבינה שסיימתם את תפקידכם כאן בעולם

ושהגיע הזמן להמשיך...

אבל בכל זאת, אנחנו מתגעגעים אליכם כל כך...

כל כך,  כל כך ....