| הגשם ניתך לקרקע בעוצמה, רוחות מטורפות,נראה כאלו העולם עומד להשבר, כדורי הברד רעמו בחוזקה על הפחון שממול, התערבבו להם עם טיפות הגשם.הוא עמד , מביט מבעד לחלון, לאופק האינסופי. האבק אט אט שקע לו בערבוביה עם הבוץ, הריחות הרעים נסים להם מפני ריח הגשם.כך מידי יום בשעות הצהריים מתקדרים להם השמיים איי שם בערבות אפריקה וגשם עז ניתך ארצה. שעה של שקט,שעה של הפלגה לאופק האינסופי לעולם אחר מוכר וחם.עולם אותו עזב זה עתה אך לא לעד.מחשבותיו הפליגו עם הרוח שבחוץ שבמהרה לקחתהו לירושלים, שם רכנה היא על מכתבתה משננת ומתרגלת את לימודי יומה. |