"במבט לאחור, ניתן להביט בסיפוק על התהליכים שהביאו למהפכת הנגישות בישראל", אומר יובל וגנר, יו"ר "נגישות ישראל". אך לדעתו התוצאות הטובות רק מחזקות את הפועלים בנושא, להמשיך ולייצר מעורבות וחקיקה אל עבר האתגרים הבאים שמחכים בפתח. ראיון מיוחד

ארן הרשלג 

"2010 מסתמנת כשנה מאוד מעניינת מבחינת התפתחות הנגישות בישראל", אומר יובל וגנר, יו"ר עמותת "נגישות ישראל", הפועלת מאז שנת 1999 לקידום הנגישות בישראל. "לפני כן החקיקה הקיימת הייתה מאוד מיושנת, ובעיקרה הייתה מיועדת לאנשים עם מוגבלות פיזית בלבד. רוב מבני הציבור והעסקים לא היו נגישים כלל, רמת המודעות בקרב ציבור הנכים ומקבלי ההחלטות הייתה נמוכה ולמעשה לא ידעו מה זו נגישות ומהי המהות של נגישות".

מה היה בעשור האחרון, שהניע את כל המהלך?

"בעשור האחרון חלו מספר תהליכים, שכולם ביחד תרמו ליצירת מצב חדש – 'מהפיכת הנגישות'. תחילתה בשנת 1999 עת חוקק חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ביוזמת ארגון 'בזכות'. לאחריה החלה פעילות ליצירת מודעות לנגישות על ידי מסעות פרסום של עמותת 'נגישות ישראל'. המשך המהפכה היה בשביתת הנכים הגדולה של מטה מאבק הנכים, הקמת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שכנוע עסקים להנגשה – תוך הסברה חיובית ועסקית ועידוד הקהילה העסקית על ידי 'אות נגישות ישראל', פעילות לחקיקת פרק הנגישות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וסיומו ב-2005.

"בהמשך המהפכה, נכתבו תקנות נגישות ויצירת תקן ישראלי לנגישות במכון התקנים, 'קהילה נגישה', סנגור עצמי של אנשים עם מוגבלות בארגונים ורשויות, מעורבות גוברת של ארגוני נכים בנושא הנגישות, ושכנוע אמצעי התקשורת השונים לעסוק בנושאי נגישות ואנשים עם מוגבלות. מצב זה הביא לכך, שבשנים האחרונות החל שילובם בתכנים הקולנועיים, בטלוויזיה, בסדרות המציאות ובאליפויות ספורטיביות לנכים. לכל אלה התלוו גם מהליכים משפטיים מעניינים, החל מבג"ץ בוצר להנגשת בתי ספר, בג"צ עמותת נגישות ישראל לזירוז כתיבת תקנות הנגישות, תביעה ייצוגית נגד חברות התחבורה הציבורית ומשרד התחבורה, ובשנים האחרונות, סיום תקנות נגישות לנושא פארקים, מבנים חדשים מבני מגורים ובימים אלה למבנים קיימים".

כיצד הגופים העסקיים והציבוריים השתלבו בשינוי?

"כל המהלכים שציינתי, יצרו מצב חדש שניתן לכנותו טרנד נגישות חיובי, הפועל לטובת קידום הנגישות. טרנד אפנתי זה שנוצר במהלך כל העשור האחרון, גרם לכך שארגונים גדולים בעיקרם, אך גם קטנים, פעלו וקידמו את הנגישות במצב בו עדיין לא הייתה חקיקה בתוקף. בתקופת העשור האחרון, ראינו כיצד משרדי הממשלה הונגשו ברובם, רשויות שיפרו את הנגישות ללא הכר, בתי ספר משלבים ילדים עם מוגבלות ומקדמים את הנגישות, אלפי עסקים הונגשו במסגרת 'אות נגישות ישראל', אדריכלים החלו להידרש לנגישות על ידי יזמים, והחלו לגלות עניין ורצינות בנגישות, פותחו מקצועות בנושאי נגישות, כמו: מורשי נגישות מבנים, תשתיות וסביבה ומורשי נגישות השרות. אולמות תרבות רבים הונגשו ללקויי שמיעה, הבחירות הפכו לנגישות, אירועים, מופעים ופסטיבלים הפכו לנגישים - פשוט מהפכה".

האתגר הבא

אחד האתגרים לשנים הקרובות, אומר וגנר, יהיה לשמר את אותו טרנד נגישות. אם עד 2010 קידום הנגישות ברובו היה מבוסס על הבנת הצורך מבחינה עסקית ו/או חברתית וגרם לפעולה בהיקפים גדולים, בתקופה הנוכחית נכנסים לתוקפם חוקים ותקנות הנגישות. חוקים אלו מחייבים לעמוד בלוחות זמנים ומאיימים בתביעות אישיות של עד 50 אלף שקל, ללא הוכחת נזק ואיום תביעות ייצוגיות וצווי הנגשה של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הוא מוסיף. "יהיה מעניין לראות את תגובת הגופים והחברות העסקיות, והאם ישתנה יחסם לנושא הנגישות ובמיוחד לאנשים עם מוגבלות. מאתגר עוד יותר יהיה לשמור על הטרנד ולקדם את הנגישות הלכה למעשה".

אז אפשר לנוח על זרי הדפנה?

"על אף ההישגים של העשור האחרון, אסור לנוח על זרי הדפנה ולשכוח, שיש עוד הרבה מה לשפר ולקדם לטובת כ-1.44 מיליון איש עם מוגבלות החיים בישראל. אוכלוסייה זו כוללת אנשים עם מוגבלויות פיזיות, ראייה, שמיעה, נפשיות וקוגניטיביות. אסור לשכוח שנכויות אלו קורות לאנשים סביבנו יומיום, אם בתאונות דרכים ועבודה, במסגרת השירות הצבאי, עם הזדקנותנו או בעת התגלות והתפתחות מחלה. מהמספרים אנו למדים שמדובר ב-18 אחוז מהאוכלוסייה, כמעט בכל משפחה חמישית בישראל, יש אדם עם  מוגבלות. אין זה סוד שכולנו רוצים להישאר בריאים עד יום מותנו, אך בכל שנה עשרות אלפי אנשים מצטרפים למעגל האנשים עם המוגבלות.

"לעניין זה צריך לזכור, כי הנגישות במקור החלה לטובת אנשים עם מוגבלות פיזית, ובהמשך לנגישות ללקויי ראייה ושמיעה, ובשנים האחרונות לנגישות עבור אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית ונפשית. אך נגישות בעידן המודרני, אינה רק לאנשים עם מוגבלות. נגישות הינה לכל אדם עם מוגבלות, עם קושי, עם צורך מיוחד. כך לדוגמה אדם גבוה כמו שחקן כדורסל המתנשא לגובה 210 ס"מ, אדם כזה הוא לכאורה ללא כל מוגבלות או מחלה. אך גם הוא חייב למקום נגיש בישיבה במטוס, בקולנוע, או בתיאטרון. עניין זה מלמד אותנו שבעידן המודרני של הנגישות, מחסומים ומכשולים אינם עוד רק במרחב הבנוי, אלא גם מרחב התקשורתי, הטכנולוגי והשירותי".

עלינו לזכור מהי מטרת הנגישות

לאחרונה, עמותת נגישות ישראל הקימה את "פורום עסקים מקדמי נגישות בישראל", בראשות יונה פוגל מנכ"ל פז. בפורום זה נמנות חברות גדולות במשק הישראלי, וביניהם: פז, איגוד לשכות המסחר, איקאה, ארומה ישראל, אריאל פרומול, בנק דיסקונט, הבנק הבינלאומי, בנק לאומי, בנק הפועלים, דסק"ש, דפי זהב, הראל, המשביר לצרכן, קוקה-קולה ישראל, לאומי קארד, מייקרוסופט, מגדל, 013 נטוויז'ן, סונול, סופרפארם, פישמן רשתות, פרטנר Orange, רשת מלונות פתאל, קניוני ישראל, שופרסל, Ace , אגד, תקשוב, ביונד ביזנס, אל על, הבורסה לניירות ערך, שטראוס, סלקום, חברת חשמל, וחברות נוספות אשר נמצאות בתהליך הצטרפות.

מה מטרת החברות הפועלות בפורום?

"מטרתן לפעול לקידום תהליך ארגוני הקרוי 'נגישות עסקית' בתוך החברות עצמן, על מנת להפוך לעסקים נגישים המאפשרים ל-100 אחוז מהלקוחות ליהנות מהשירות והמוצרים, אותם הם מוכרים באופן נוח, שוויוני ועצמאי ככל שניתן".

המהפכה בעיצומה

וגנר טוען כי צריך לזכור תמיד מהי מטרת הנגישות. בעיניו, כל הרעיון הוא לייצר מצב המאפשר לכל אלה שגורלם קבע להם לחיות עם מוגבלות, לחיות באופן נורמאלי, להמשיך ולהצליח לחיות ולממש את הפוטנציאל האישי שלהם בדרך של כבוד, שוויון, נוחות ומקסימום עצמאות. לדבריו, על מנת שבעשור הקרוב נתקדם משמעותית לקראת יישום מלא של הנגישות בישראל, עלינו לעמוד באתגרים הבאים: להשלים את חקיקת הנגישות ובתוך כך את התקנות ורוויזיות התקן הישראלי לנגישות. לוודא שכל הגופים הנדרשים ליישם תקנות וחוקים בתחום ההנגשה, יכירו את חובתם ולא פחות חשוב מכך את הפוטנציאל העסקי הטמון בכך; לפעול לקידום הנגישות בגישה עסקית וחיובית. להמשיך בעידוד ובסיוע לעסקים להנגיש את עסקיהם ושירותיהם באורח מלא. לשפר את הרמה המקצועית של העוסקים בנגישות בכלל ולפעול לכך שבמסגרת לימודי אדריכלות, יחויב יהיה ללמוד את נושא הנגישות. להטמיע בקרב האחראים את חובתם ליישם ולאכוף את החוק והתקנות: מחלקות ההנדסה בעיריות השונות, ועדות התכנון ומחלקות רישוי העסקים.

• להמשיך בהגברת המודעות, לשמור על הטרנד החיובי להנגשה, לפעול לקידום תוכניות חינוכיות לנגישות.
• לקדם את מודל "עסק נגיש"-"ארגון נגיש", במסגרת פורום עסקים מקדמי נגישות בישראל.