ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי
וזה ממש לא בסדר. כי אם, כמו שאומרים, אלה הם מיטב שנותינו (מעניין שאמרו לי את זה בשנות השלושים ואחר-כך בשנות הארבעים) - איך בדיוק אנחנו אמורים לנצל אותן? המשכנתא תלווה אותנו עד לשנות השישים, לאוטו חדש אני צריך לדאוג בעצמי (כי הפסקתי מזמן להיות שכיר-ליסינג עם קשרים בצמרת), הילדים שואבים יותר כסף מאי פעם, למרות שהממשלה החליטה שהקצבאות נעצרות מיד בהגיעם לגיל 18 (מה, הם לא יודעים שההוצאות על הילדים רק מתחילות אחרי שהם חוגגים 18?), הנסיעות לחו"ל נהיו יקרות יותר (מלון איכותי, אוטו שכור, מסעדות - אפשר אחרת?), שכר לימוד באוניברסיטה (ילדים), שכר דירה לסטודנט/ים (ילדים), מכונת אספרסו חדשה (לא ילדים). אתם מוזמנים להשלים את הרשימה. היא אינסופית.
אז מה עושים? ובכן, יש לי הצעה מהפכנית: בואו נהפוך את הסדר: פנסיה עכשיו - עבודה אחר-כך. כל הזמן אנחנו פוגשים אנשים מבוגרים (היום אסור להגיד "זקנים", שלא לומר "קשישים") שממש נעלבים שלא נותנים להם לעבוד. ואני אומר - אדרבא ואדרבא. בואו, תעבדו. ההוצאות עלי. קחו לפ-טופ, קחו סלולרי, קחו חשבון הוצאות פתוח. רק קחו ממני את העבודה. אני רוצה לנוח. אני רוצה לבלות. אני רוצה לטייל סביב העולם. הגיע הזמן שאבקר באלסקה, באנטארטיקה, בפרו, באיי בהאמה, בהוואי, באוסטרליה, בניו-זילנד. הגיע הזמן שאשלים את כל הספרים שאני חולם לכתוב. עכשיו זה הזמן.
אני מוכן להתחייב עכשיו שאם אגיע בשלום לגיל 70 - אני נותן לכם לפחות 15 שנים טובות של עבודה. 85 זה גיל ממש לא מבוגר מדי בימינו (מישהו אמר שמעון פרס?). אבל עד אז, תנו לי ליהנות מהחיים עכשיו. בעשר השנים הקרובות. בעשרים השנים הבאות. אל תחלקו לי אגוזים כשכבר לא יהיו לי שיניים. עכשיו זה הזמן שלי, שלנו.
אז בואו והצטרפו לקריאה: פנסיה עכשיו - עבודה אחר-כך.
(ובחיי שאני רציני)
|
ירוןמירב
בתגובה על פנסיה מוקדמת
chosen
בתגובה על מיומנו של קבלן שיפוצים
רונית שמר
בתגובה על לא נערה, לא קעקוע וגם לא דרקון
life3
בתגובה על המדריך למהפכה
amnonti
בתגובה על בדרכי שלי
Innovative Software Development
| Cafe:
ראשי |
העמוד שלי | אנשים |
קהילות |
בלוגים |
תמונות |
וידאו |
אודיו |
קהילת תמיכה |
||
| מדורים:
העמוד הראשון |
הייטק |
שוק ההון |
וול סטריט |
smartphone |
קריירה |
פרסום ומדיה |
צרכנות |
נדל"ן |
משפט |
רכב |
עסקים קטנים |
||
 | ||
| שימושים: התראות RSS | כל הפרשנויות | כל כותרות היום | תנאי שימוש באתר | כתבו אלינו | ||
| עכבר העיר:
מדריך עכבר העיר |
סרטים |
מסעדות |
הופעות |
ילדים |
הצגות |
ברים |
מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע |
||
| הארץ:
חדשות |
בחירות |
מזג אוויר |
גלריה |
חדשות חוץ |
ביקורות סרטים |
סרטים חדשים |
ביקורת מסעדות |
ספורט |
לונדון 2012 |
ספרים
|
תגובות (27)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
במהלך לימודי למבחן גמר פנסיוני הבנתי שיש אפשרות לשנות את הרכב ההשקעות של קרן הפנסיה שלך, במצב שכזה אפשר להרוויח יותר ולהשלים לפנסיה מלאה מהר יותר.... כך למעשה תינתן לך האופציה לצאת לפנסיה מוקדמת אך מלאה...
אז אין ברירה - חייבים להתחיל לעבוד על האקזיט.
רק מי יקנה אותי?
אי אפשר לצאת לפנסיה חלקית כמו שאתה מציע.
צריך לצאת לפנסיה גורפת ולא לאיזו שעה או שעתיים בשתיים וחצי בלילה!
במהרה בימינו אנו,
אינדי לנצח (פנסיונרית לעתיד. העתיד כבר כאן?)
יודע מה? קניתי. בקרוב אהיה בחופשה ואקח איתי את הספר הזה. אשמח לדווח על ההתרשמות שלי מהספר ובוודאי שאשתף את כולם אם גם יהיו לכך תוצאות מעשיות
אבי, גם אני אוהב את עבודתי ועובד ברציפות מאז שאני זוכר את עצמי כנער. אבל מותר לחלום, לא? ואגב, גם אם מחר נופלים עלי כמה מיליונים, אני הרי לא אשב על כיסא נוח לעשרים שנים ויותר בלי לזוז; הפנטזיה היא לעשות מה שאתה אוהב באמת, בלי שיקולי הכנסה או פרנסה
טובי,
נהנתי לקרוא את הדברים על אף שלא התחברתי איתם לחלוטין הרעיוןצאומנם נחמד וגם דברייך כתובים בטעם,אבל לטעמי ואני בן 60 בקרוב ואני עדיין נהנה לעבוד ולעבוד קשה, מה גם שיש לי תוכנית מעשית להחליףבגילי עיסוק ולהיות עצמאי אניסבור שיש חנוזמן אחרי 70 להנות במידה ונהיה כמובן בריאים. לילה טוב
אינדי, ממש לא נזכרתי עכשיו, על סף החמישים. פשוט, את מבינה, עד לאחרונה לא היה לי בלוג.
אני מטיף לפנסיה המוקדמת הזאת כבר הרבה שנים. טוב, לא מגיל 21 - אבל גם לא הרבה מדי אחרי. אני מניח שבסביבות 35 גמלה בליבי ההחלטה ללכת על זה חזק.
ואולי, סתם מחשבה שצצה לי עכשיו: אולי נצליח לצאת לפנסיה תוך כדי? זאת אומרת, לכת עם ולהרגיש בלי? לעשות מה שצריך בשביל הפרנסה, אבל בשקט בשקט לגלוש להזיות מתוקות שאנחנו על חוף זהוב נידח בסוף העולם?
לפעמים זה קורה לי, בשתיים וחצי בלילה, מול ערוץ נשיונל ג'אוגרפיק כזה או אחר. מין אסקפיזם שכזה
עכשיו נזכרת? בגיל 50?!
אני ביקשתי לצאת לפנסיה בשנת 1996 (בגיל 21). זו היתה שנה קשה מאוד כי התחלתי לעבוד בהייטק. מאז אני מסמנת X ביומן על כל יום שעובר ומפנטזת על הפנסיה.
בפנסיה שלי אהנה מכל דקה.
אכתוב ואעשה סרטים כל היום ואחיה עד 120 או עד שחברת הביטוח שלי תפשוט את הרגל. בעיה שלהם שהסכימו לעשות לי ביטוח מנהלים. הרי הם לא שיערו בדעתם כמה אני יכולה להיות מאושרת בפנסיה שלי ואדם מאושר חי המון המון שנים.
בקיצור, איפה נרשמים?
אינדי לנצח.
תודה תודה.
שנאמר: העתיד שייך לקשישים!
ברכות ברכות!!
ובאשר לביטויים שגורים בשפה, אולי נתחדש מעט??
אולי - "נכנסים לפנסיה" במקום "יוצאים לפנסיה" - בגלל שלפנסיה תהיה פרוזודור כניסה נפלא.
"פנסיה מתקדמת " במקום "פנסיה מוקדמת". "גיל מפליג" במקום "גיל מופלג".
ראית את הכתבה לכבוד "יום הקשיש" על מפעל המרכבה שמעדיף להעסיק קשישים?? שכבר ישבו בבית וחזרו אל ספסל העבדות... העתיד כבר כאן!!
1. תודה
2. לא בדיוק. חיי הנוער המתבגר הם לא משהו בימים אלה. נדמה לי שכולם מאושרים לעבור בשלום את שנות הנעורים. זה ממש לא פיקניק. כמו תמיד, גם הנוסטלגיה היא כבר לא מה שהיתה
"הז'קט של הפנסיה"? מה זה? עוד הברקה אומללה של משרדי פרסום?
אני הייתי הולך דווקא על הפ'יגמה של הבטלה
אורית, לא צריך לבכות. זה בסך-הכל החיים שלנו. של כולנו.
אני פשוט כותב את החיים. זה הכל
את רוצה את הילדים? הם עוד מעט בגילך... אני ממש לא ממליץ לך. מקרה אבוד.
(אלא אם את מתמחה באילוף ושליטה על גדולים. יש כאלה, את יודעת)
הוא שאמרתי: צריך להפוך את הסדר!
שני דברים:
1) אתה יכול לקחת משכנתא הפוכה - כלומר לקבל סכום כסף חודשי מהבנק היום כנגד הדירה, למשך זמן ארוך שבסיומו הדירה עוברת לרשות הבנק.
2)מכיר את הספר לפרוש צעיר לפרוש עשיר מסדרת אבא עשיר אבא עני? הוא מדבר על איך עושים את זה. איך יוצאים לפנסיה בגיל צעיר יחסית. ממליץ לקרוא
אבי
אה, כזאת פנסיה! חשבתי שאתה מתכוון לשבת אתי על הז'קט של הפוליסה (נשבעת ששמעתי שאומרים שיש כזה דבר. אין לי מושג מה זה).
כזאת פנסיה - אני בעד.
מדהים,מדהים,מדהים
כל כך אמיתי ומשקף את המציאות
שבא לבכות................
מניחה שכמוך
כמוני
וכמו כל בן תמותה
ככל שאנו עולים בגיל...........
נראה לנו שאנו עוד צעירים כמו בני עשרה ,לפחות!!!
מזלנו שכך מתנהל העולם
והלוואי ונזכה לעוד שנים רבות
שפה ושם יעלו להם הזכרונות
של מה שהיה ועוד יותר של מה שיהיה
אנחנו צעירים לנצח
וזאת האמת
ואם ניתן את התחושה לסובבים אותנו
נהייה מאושרים עד אין קץ..............
אוהבת את הכתיבה שלך
אוהבת את המסרים שאתה בוחר לכתוב
המשך בדרכך
אתה נותן כוח לכולנו ............וגם לך...........
אורית
רציתי לכתוב 14, אבל מכייון שאני עובדת מגיל 14, זה נראה לי מוגזם. בכ"א, נראה לי שמישהו פה נכשל בחינוך שלו. תביא, תביא לי אותם לסיבוב. אני אחזיר לך אותם חדשים.
חברה שלי עוברת עכשיו טיפול של פזיוטראפיה, וסיפרה לי שהיא שיחקה כדור עם המטפלת ומאד נהנתה. אז אמרתי לה שהיה מאד מתאים לי עכשיו ללכת לגן ילדים, לכייר, לשחק בחול, לצייר על בריסטולי ענק ואפילו לא להביא הבייתה ולרקוד ריקודי חברה. בימנו בשביל עיסוקים כאלה יש צורך להיות תשוש נפש, או חולה נפש ואז אתה מקבל במסגרות הטיפוליות לקלוע צמות מצמר ולהרים ידיים על הראש.
אוי, יש לי מלא דברים לומר:
1. חסר לך שתיקח ממני את סופשבוע ויומולדת וברפאלי ויאירוה. זאת ההנאה היחידה שלי בחיים.
2. מז"ט. רק בריאות.
3. לא לוקחים משכנתא. אפפעם.
4. לא צריך מכונת אספרסו. וגם לא מסעדות יוקרה.
5. שליח שמגיע לשביל הגישה? יענו בית פרטי? כי אני לא שומעת את השליח, אלא אם הוא זורק את העיתון על הדלת.
6. שהילדים יעבדו. אתה עבדת מגיל 15, נכון (אני משערת)? אז גם הם יכולים, לא נורא.
7. וכו' וכו', לא צריך כ"כ הרבה אלמנטים בורגניים בחיים. אפשר רק קצת.
לגבי המזל טוב: תודה (למרות שזו כבר כמעט היסטוריה).
פנסיה עכשיו - אז אנחנו כבר שניים. לפחות