
בבלוג שלו בNYT מביא קרוגמן , חתן פרס נובל לכלכלה, 3 תרשימים המעידים עד כמה סבוך מצבה הכלכלי של ארה"ב. התרשים העליון מראה את הירידה בשיעור התעסוקה על פני זמן בהשוואה לתקופות מיתון קודמות. התרשים האמצעי מראה את אחוז שיעור האבטלה על פני 50 שנה. התרשים התחתון מראה את משך הזמן של אבטלה. התרשימים מדברים בעד עצמם. לתשומת לבכם Alon Capital Partners |
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אורן שלום
מצטרף לדעתה של ורדה גולן ומוסיף עליה
כמי שמעריך ביותר את הפרקטיות של פרופ' פול קרוגמן.
ממליץ לקרוא את ספרו שתורגם לעברית
כלכלה בימי משבר, איך יוצאים מזה? בהוצאת ידיעות.
הקריאה בספרו נותנת מימדי עומק והמסקנה הבלתי נמנעת
השתנו "חוקי המשחק" בעולם, מדינת ישראל, להערכתי צועדת
בצעד בטוח אל עבר משבר בלתי נמנע.
רובנו שמחנו לשמוע שבשנת 2009 נוספו 2519 ישראלים לרשימת
המיליונרים בדולרים החדשים. לידיעה שני חלקים עצובים
א. רב האוכלוסיה תינזק באופן בלתי נמנע מהמשבר.
ב. המדינה לא נוקפת אצבע להערכות בלתי נמנעת, במיוחד במישור
החינוך ובמישור המשפטי.
בלי שאהיה קרוגמן, סתם אישה רגילה לחלוטין - אני כותבת על מצבה המורכב, הבעייתי והסבוך של כלכלת ארה"ב, כבר ממחצית שנת 2007.
העובדה שכיום, שלוש שנים אחרי האיתותים הראשונים על מצב כזה, שלא לדבר על המשבר שהתגלגל מחוץ לגבולות ארה"ב, עולים הדברים מפי מומחים, על ידי גרפים, מקלדות אינספור ודברת אינסופית גם מצד ככלכלנים בכירים בעולם - מעידה על כשל ענק בכמה מובנים ובכמה אופנים של תפישת הכלכלה.
לצערי - ההסברים בתרשימים מובנים לך, לי ולעוד כמה בודדים יחסית לאוכלוסיה העולמית, אלא שבשורה התחתונה - האוכלוסיה - הציבור הרחב - הוא זה שמרגיש ויודע כי המצב מאוד קשה.
אי שם בצמרות - כולם מכסים עיניים, סותמים אוזניים, ואולי גם אף.....