אני מ ת י י ק ת.... תופסת שירים קטנים שמתרוצצים לי בין הדפים וממסמרת אותם לבלוג (טוב, זה ג'וניור הקטן צריך עוד לגדול קצת) וזו מלאכה מתישה כי כולם קוראים לי "גברת סדר". אתם יכולים לנחש למה.. אבל בחיי שזה לא אשמתי. אני פשוט לא בנאדם של יומנים ותקתוקים!

יש נשים כאלה... כל שערה במקומה, לק מבריק בציפרניים, אף לא צלקת אחת על גופן... בתיק שלא התלכלך אף פעם, יומן פגישות מלא בכתב מסודר. אף אות לא חורגת מהשורה! עם המון מדבקות קטנות כאלה שמסמנות תאריכים ואנשים בצבע כמו חבילה של אמ-אנד-אמים עגולים או סוכריות גומי של פעם עם הסוכר שמתפזר עליך כשאתה מנסה להכניס אותן לפה... כאלה שאפשר לפעמים למצוא בתחתית התיק שלי כשנשפכות לי מהשקית שקרעתי בחיפזון בדרך לאוטובוס... שבדיוק הגיע....אוי.

הייתי רוצה להיות כמוהן. גברת סדר אמיתית. גבירה אצילית חנוטה כמו פרעה הילד שלעולם לא יגדל ויתקמט. עמידה כמו  ונוס ניקה בפרתנון, מנצחת לנצח! כמו קופסאת שימורים...(?) אז מה אם אין לה ראש וידיים.. היא עדיין יצירת אמנות. :)

ואצלי? בעיקר חיפושים. איפה שמתי את השיר הזה? זה שכתבתי על הפתק של המזכירה במשרד של ההוא...? לא, לא שם, בחיי שאני לא זוכרת.. אני הופכת תיקים. הופכת מגירות... מוצאת שיר אחר שמזמן שכחתי. זה שנכתב על ספרו של מישהו אחר בדרך למקום אחר שהוא לא פה וגם לא חשוב, וגם עוד איזה אחד חרוט בכוח על מחברת לימודים משנה שנייה שנראית יותר כמו יומנו של מטורף... אבל לא פתק.

היה לי פעם...נו... פנקס כזה... חחח ניסיתי להיות מסודרת... דחפתי את זה בפנים, אבל הדבר הארור נעלם לי מהתיק!

ואז אני נזכרת. שכחתי אותו בסופר. יחד עם הביצים שנזהרתי לא לדחוף עם שאר הקניות....מה עבר לי לי בראש שהוצאתי אותו בקופה של הסופר?? בטח משהו על עגבניות... יש בהן משהו.. בעגבניות.. כזה עדין ושלם שאתה יודע שאם רק תדחף ת'אצבע טיפה יותר חזק וכל המיץ ינזול לך על האצבעות... לא, לא, לא קניתי עגבניות....בסוף גם לא ביצים ולא נעליים ולא המילים שלי שלעד יעודדו רק את ההוא שאורז לך בשקית...................

 נו, מה יהיה? לפחות נשאר בלוג...

הציור i am a mess/Butter Brain

http://butterbrain.mosaicglobe.com/gallery/5000

עד הבלאגן הבא..

כתם.