"How to..."
פוסטים אחרונים
- capra aegagrus hircus 13/12/12
- ניסוי מחשבתי באהבה עצמית 5/11/12
- אופטימית לשם שינוי 9/6/12
- אוהב דגים, דייג? 4/6/12
- שלושת סתתי האבן 31/5/12
- הזמנה ל"הזמנה לחתונה" של אחותי. 21/5/12
ארכיון
יש מצב שזו מחווה לערצב (של תמי) – הרהורים על משמעות החיים – חלק א' (בתקווה שיהיה המשך)
בשבועות האחרונים קראתי את ספרו של קואוצ'ר היצירתיות אריק מייזל (Eric Maisel) בשם the Van Gogh Blues. הספר עוסק במשברי משמעות, האופיינים לטענת המחבר, לאנשים יוצרים. אצל אנשים יוצרים, טוען מייזל, מעבר לדכאונות הקליניים ולדכאונות שמקורם פסיכולוגי מרחף דכאון שעקרו איבוד משמעות החיים. ואכן, בדיוק כך הרגשתי מאז שאני זוכרת את עצמי. לא משנה כמה טיפולים פסיכולוגיים עברתי, תמיד הרגשתי שבדבר אחד אין למטפלים כל מושג – הם לא ידעו איך לשקם את תחושת המשמעות של החיים.
אל דאגה, גם מייזל לא יודע לומר כלום על משמעות החיים. יותר מזה, הוא מאמין שלעולם לא נמצא את משמעות החיים כי אין להם בכלל משמעות. ואולם, גם אם לא נמצא אותה, ואולי דווקא בגלל זה, עלינו להמציא אותה. מייזל, שיוצא מגישה אקזיסטנציאליסטית, טוען שחובה עלינו עצמנו לייצר את משמעות חיינו. למה חובה? כי אחרת נהיה מדוכאים (חלק מאיתנו, אלו שחשובה להם המשמעות). בעצם כל יצירה היא לא רק יצירת אובייקט בעולם אלא גם יצירת משמעות.
את השאלה "מה משמעות החיים?" מציע מייזל להחליף בשאלה לכאורה צנועה יותר: "מה הם חיים משמעותיים בשבילנו?". אמנם צנועה יותר, אבל בשבילי בכלל לא קלה יותר. לא בקלות אני מוצאת בכלל דרך "לחקור" אותה. בנתיים עלה לי רעיון אחד – לנסות להבין באילו מצבים אני מרגישה באופן אקוטי יותר את חוסר המשמעות, או באופן ספציפי יותר, אילו אמירות מכות אותי בתחושה חזקה של חוסר משמעות.
למזלי לפני כמה ימים בדיוק נתקלתי באחת כזו. אחותי שלחה לי לינק לתכנית רדיו שבה מישהי בשם רחל מירון ענתה לשאלות המאזינים בעניין סכסוכים. עם חלק מהעמדה שלה יכולתי להזדהות אבל רעיון אחד קומם אותי – הרעיון שכל החיים הם שיעור ומכל מצב אנחנו לומדים. משהו בתוכי צעק: למה ללמוד? והיה וכל החיים הם שיעור אחד ארוך אז מה המטרה של השיעור הזה? הרי עד שנלמד הכל כבר נמות. לשם מה להשקיע בשיעור שאין לו שום מטרה? |
תגובות (26)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הגעתי אתמול אבל אחרי שביליתי יום שלם בבית חולים עם הבעל מייצר היהלומים שלי, אז לא היה לי כוח לכתוב (חשבתי שנתתי כוכב אבל אולי היה רק נדמה לי). בעל אופן גם אני הדבקתי את הפער היום.
איך זה שלא הגעת למפגש החדש, מחכה לך שם...
LOL
LOL
LOL
ומה אם אני הונגריה אסלית?
פולניה - לומדת לומדת לומדת
מבינה מפנימה מנסה ליישם (מוותרת)
מעבירה מחנכת מטיפה (מטריפה)
מתנגשת מאכזבת מוותרת (בודדה)
מצטמקת נעלמת נפטרת (לא משאירה צוואה)
*
שיריבו, צוחקת במרומים (מה אמרתי לכם...)
סתם כי זה קשה יותר. נראה לי שהרבה יותר קל להבחין בחוסר של משהו מאשר בקיומו. לי לפחות. אבל אנסה גם את השיטה הזו (אולי זה יגרום לכתיבת חלק ד').
למה לא לנסות להבין באילו מצבים אנו כן מרגישים/הרגשנו הבלחות של משמעות?
איזה מזל שאת משתפת אותנו במפגשייך עם ערצבים.
ואמר ג'ון לנון: החיים זה מה שמתרחש
כשאתה עסוק בלחפש דברים אחרים.
אני מהמחפשים האלה.
דרך מספקת בשבילי להעביר ת'זמן....
בדרך נתקלת לפעמים בערצבים שמעוררים בדיוק את התהיות האלה....
יכול להיות אבל כיוון שהדרך ארוכה היא וקשה צריך להיות לפחות משוכנעים שכדאי "ללכת" לאנשהו.
חחח
ידעתי שזה יקפיץ אותך...
שבת שלום ענתי
אני מבינה שאינך מאמינה שהיה ועוד יהיה הרבה חוץ מהגלגול הזה(:
אני כאחת שמאמינה-זועקת לא פעם שאיני רוצה ללמוד את השעור הזה.....
אממ...
כי עדיף להשקיע מלשקוע?
כדי ללמד אחרים?
כדי לעשות שגיאות אחרות?
מתוך סקרנות...
(חוצמזה, זו הסתכלות די דידקטית, כל הלקחים והשיעורים...
הכלב אכל לי את המחברת.
ומחר בכלל תבוא מורה מחליפה
או שאבריז ואלך לטייל...)
שאלות קשות ונוקבות העלת ענת.
למה לא פשוט להיות מאושרים משטויות
אפילו מערצבים
ניראה לי שלזה תמי התכוונה.
תודה