לא רע ושוב אני מתעורר אל תוך סלון חשוך המואר רק במסך טלוויזיה כחול, עדות לכך שהסרט בו צפינו הגיע לסיומו. היא כבר פרשה לישון. בזיכרוני המעורפל אני רואה את דמותה הלבושה פיג’מה, גוררת רגליה אל עבר המיטה, פונה אלי ואומרת: "בוא לישון." ואני נשאר שרוע במקומי ומבעד לחריצי עיניים עייפות המנסות עוד לפרש את העלילה המוקרנת על המסך, עונה חזרה בנימה מתאימה "כן. כבר." להמשך קריאה כנסו לאתר של הנשוי הטרי קריאה מהנה
|
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה