כנציבי מלח עמדנו זה מול זו מתעלמים לחלוטין מהמולת הרחוב. "מה נעשה? מה נעשה?" שאלה ספק אותי ספק את עצמה בקול מתוסכל מהול בכעס. בעיניה הירוקות יכולתי להבחין בהשתקפות הבעת פני התואמת. ידעתי בדיוק כיצד הרגישה ולא היה בידי דבר לשפר את הרגשתה. "יהיה בסדר." פלטתי מתוכי את התשובה שבשגרה ואחרי שנפרדנו בנשיקה פניתי אליה חזרה וצעקתי את המשך התשובה. היא שלחה אלי חיוך ממזרי ופנתה לדרכה.

http://newlywed.co.il/?p=108