כותרות TheMarker >
    ';

    האור שבפנים

    רוח טובה, חשיבה חיובית וגישה יצירתית. אלה מקורות האור שבפנים, שמראה לי את הדרך. בדרכי אני רואה אל מעבר לאופק ומגיע למחוזות עלומים ונחשקים. ומשם אביא את דברי לכל מי שירצה לגעת באור.

    ארכיון

    0

    שורשים - להמריא למעמקים

    33 תגובות   יום שישי , 30/7/10, 19:17

    התרבות שלנו...החיים שלנו...הקיום שלנו כאן ועכשיו, מה מקורם, מה היסוד להם?

    עם אחד המייצג כזה פלורליזם, האם יוכל להיות שלם, חזק ומחוסן רק על היסוד, הקיום והחיבור הנוכחיים, המשולב בזה שמלפני 2000 שנה?

    לא נחתנו פה סתם כך, משום מקום...באנו ממעמקים...נוצקנו בתבנית הסביבה, המאורעות והמקומות...ומי שמכיר, יודע, מכבד ומחזק את יסודותיו ואת מקורותיו, מחזק את קיומו השלם שלו, נותן לו בסיס לשייכות, להישגים, לחלומות, לכל העשייה, השמחה, האהבה והיצירה שבחייו...

    לפני למעלה משנה ישבתי שבעה, על אבי שנפטר. כמה תמונות...כמה מילים...קצת משפחה וחברים והנה אלה שנותרו, בני הדודים של אבי, שרידי המשפחה, חבריו שנותרו, מבקרים אחד אחד, והסיפורים עולים. על החיים, על פעם...וסיפור אחד לכד את נשמתי...לא נתן לה מנוח...כתבתי עליו, "אחי הבולגרים" קראתי לו.

    http://cafe.themarker.com/post/1544470/

    התמלאתי בתחושת התרגשות והזדהות שלא הכרתי מעודי. איך, למען השם, איך...הנאצים שלטו בבולגריה...הטלאי הצהוב על דש הבגד...והחוקים... "החוק להגנת האומה", המפלה ומגביל את היהודים, בדומה לחוקי נירנברג...ובזמן שאלה קמו ומכונת ההשמדה כבר פעלה בשיאה, אף לא יהודי אחד מבולגריה, לא נרצח על ידי הנאצים....והסיפור הופך למדהים ודימיוני...אני נזכר שאבא סיפר על המחנות...הוא דיבר על חוויה כמו שמספרים על מחנה בצופים...מחנות של "כאילו עבודה קשה"...העמדת פנים שנועדה לעשות רושם על הנאצים ששאלת היהודים  מטופלת כהלכה...

    ''

     1943: מלחמת העולם השניה, אבי, עם קבוצת חברים, במחנה העבודה בבולגריה  

    כדי לשרוד הממשל הבולגרי הרשמי שיתף פעולה עם הנאצים... ובתוכו היו  גם נציגים צמאי דם ששאפו להצטיין ולהתקדם, להרשים את הפטרונים הנאצים והיו תנועות הנוער הנאציות "רטניק" ו"פלבניק" ומטען נפץ בבית הכנסת בקיוסטנדיל והיו רדיפות, הגבלות ומעצרים. 13 אלף יהודי טראקיה ומקדוניה, שהיו שטחים מסופחים לבולגריה, כבר נשלחו אל מותם מבלי שאיש עוד יספיק להבין מה, איך ולמה. הם לא נחשבו אזרחים בולגרים. גורל דומה כבר תוכנן בשלבים המתקדמים ביותר ליהודי בולגריה. בולגריה, אומה שולית ונידחת במכונה הנאצית. נותרו עוד 4 שעות למשלוחם לתאי הגאזים.  אך העם ...לא השלים... פקידי ממשל זוטרים, פועלים, דלת העם, אנשי ממשל, מנהיגי הדת ואנשי פוליטיקה, בכל מקום נתגלו וצצו כוחות המרי שהגנו על היהודים ובסיכומו של דבר הצילו את כולם עד האחרון שבהם ממוות ודאי...

    עודי לומד וקורא ושמע על סיפורי אחוות וגבורת העם הבולגרי, גמלה בליבי ההחלטה. אצא למסע הוקרה ותודה, הזדהות והיכרות עם האנשים האלה צאצאיהם ועם מדינתם...אחים ראיתי בהם...ולא טעיתי. יותר מאחים. אנשים נפלאים מקור היופי והקסם בעולם...

    כבר שנים שתכננו טלי, אשתי ואני לקיים טיול איחוד וגיבוש משפחתי.  שני בנינו הבוגרים כבר מנהלים אורח חיים עצמאי ובתנו כבר נערה בת 15. עלינו להעמיק את החוויה המשפחתית כזו שתשאר איתנו ותלווה אותנו לתמיד. בחנו כבר יעדים, חשבנו על זמנים, אך הדבר לא הסתייע. צבא, עבודה, לימודים, כל פעם משהו אחר נכנס לסדר היום של בני המשפחה והפריע לתוכנית.

     עוד אני מספר על הדחף העז שאחז בי לנסוע לשם, לבקר ולהתחבר למקורות והנה גם בני המשפחה והילדים, כולם רוצים להצטרף. לא ניו יורק, לא פרובאנס, אירלנד, לונדון, תאילנד או ברצלונה. איתי לבולגריה. איתי למסע ההזדהות והגילוי...  

    הוצעו מועדים, תואמו יומנים, נדחו פגישות ומשימות ולמדתי עמוק יותר על המשפחה ועל בולגריה, תוכנן מסלול הוזמנו רכב ומלונות  והנה בשלוש לפנות בוקר טלי, אני שני בנינו, דניאל ויונתן, בתנו שירה וחברתו של דניאל ענת, שכבר הפכה לחלק ממשפחתנו. נפגשים בשדה התעופה. ממריאים אל על.  אל אחת החוויות המרגשות והמעצימות שידעתי. ממריאים וטסים, קדימה לאחור... אל העבר....אל העתיד...

     ''

      טיסת אל-על לסופיה

     

      המשך יבוא...

     

    כל הפרקים:

    אחרית דבר- http://cafe.themarker.com/post/1892952/

    איזה עולם נפלא- פרק 8 http://cafe.themarker.com/post/1784892/

    יחי החופש- פרק 7 http://cafe.themarker.com/post/1774518/

    סיפורי סבתא- פרק 6 http://cafe.themarker.com/post/1758593/

    אני נשאר אתכם- פרק 5 http://cafe.themarker.com/post/1747019/

    דרוש מלך!- פרק 4 http://cafe.themarker.com/post/1735423/

    בשלווה תלינו, ברחמים תקיצו- פרק 3 http://cafe.themarker.com/post/1723862/

    להמריא למעמקים- פרק 2 http://cafe.themarker.com/post/1712342/

    להמריא למעמקים, שורשים- פרק 1 http://cafe.themarker.com/post/1699940

     

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      יוסי נבו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגובות (33)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/8/10 22:06:
      תודה רבה לכל החברים המגיבים. שמח מאד לשתף אתכם.
        6/8/10 09:30:
      מרגש לקרוא, המשפחתיות בהתגשמותה.
        1/8/10 21:27:
      איזה יופי לקרוא, מעורר השראה. בטח היה לכם הטיול הכי משמעותי של המשפחה ביחד.
        1/8/10 12:38:
      שבוע טוב,
      תודה ששיתפת
      הגשמת חלומות מרגשת ביותר
      אשריך
        1/8/10 11:25:
      יופי שהצלחת להגשים חלום
      אין כוכבים פה יותר
        1/8/10 10:35:
      מרגש יוסי, זה אחת החוויות היפות לצאת למסע השורשים עם הילדים, להכיר , ללמוד ולמסור הלאה לדור הבא מנין באנו, ומה עליהם תמיד לזכור, ושאת הטוב שבבני האדם לא ניתן למחוק והטוב קיים בכל מקום וצריך להוקיר אותו.
      הרבה פעמים גם אני מהרהרת לצאת ולעשות טיול שורשים דומה עם הילדים ועכשיו זה על פי בקשתם, ללמוד ולהכיר וגם להוקיר את האדמה שאירחה את הסבים ואת הסבתות, יצקה תרבות וניחוח.
      שמחתי לקרוא על המסע המשפחתי, ישר כוח ומקווה שחזרתם מרוצים.
        1/8/10 10:20:
      קדימה לאחור אל העבר ...
      אכן הסיעה אל העבר
      מוליכה אותנו קדימה
      אל ההבנה ...אל הלקחים..
      ולעתים גם אל הכרת התודה ..
      יפה כתבת ...
        1/8/10 08:26:
      דרכך מזדהים ומגלים בעקיפין!
        1/8/10 02:59:
      מרגש ומעורר
      ומה עם ההמשך

      מחכה
        31/7/10 23:08:

      וווואוווו..לא יאומן...כמה מרגש...

      אתה יודע יוסי ..סיפור כזה כמו שלך צריך לחזור ולספר ביום השואה...כל יהודי פשוט חייב לדעת ..

      אם לא הסיפורים האלה..פשוט אין לנו מה לעשות כעם יהודי....

      תודה גדולה לך..

      בטי

        31/7/10 22:18:
      קראתי בעניין רב,
      אמשיך להתעניין
      אנא בקרני הפעם הארכתי במאמר מעניין אודות השפה העברית .
        31/7/10 21:38:
      תודה יוסי שיצאת למסע הבולגרי. ראויים הבולגרים להערכתך הערכתנו. עם זה כנראה ראוי שנפתח עמו ידידות. עם זאת בהפקת הלקחים אסור לטעות , העם היהודי מקומו רק בארצו.

      מצפה להמשך.
        31/7/10 17:31:
      מה זה "המשך יבוא"?, יוסי.
      ממש אכזרי מצדך להפסיק באמצע.
      .
      פוסט נהדר ומרתק.
      וגם חם, אנושי, חכם ,מרגש
      ועוד ועוד סופרלטיבים.
      .
      מצפה בקוצר רוח ל"המשך יבוא".

        31/7/10 16:55:
      סיפור מעניין. תודה ששלחת. שוש
        31/7/10 15:36:
      סיפור מהחיים, שילוב של עבר, הווה ועתיד עם נבכי הרגש וכתוב נפלא. *
        31/7/10 14:12:
      מאד מרגש הסיפור... עד דמעות. כמה שהסיפור של אביך דומה לסיפוריהם של ניצולי שואה אחרים. הורי הצליחו לשרוד ולכל אחד סיפור כל כך שונה, אך משיק במקומות מסויימים עד מאד. אני מצפה בקוצר רוח לקרוא את החוויות של סגירת המעגל שלך ושל משפחתך.

      חיבוק ובהצלחה !!!
        31/7/10 13:25:

       

      תודה על תשומת ה''

      '' שבת שלום,

      יופי יוסי . מורשת מורשת מורשת .

      עם שאינו מכבד את עברו.

      ההווה שלו דל, ועתידו לוטה בערפל.

      יגאל אלון

        31/7/10 11:03:
      מחכה להמשך :-)
        31/7/10 10:59:

      כל "סיפור מהשואה" מקפיץ אותי כמו טיל...

      את הורי לקחו מבודפשט-הונגריה

      קיראו בעצמכם את קורות חייהם בשואה

      סיפור מהסרטים.

      יהי זכרם ברוך!

      http://cafe.themarker.com/post/1542020/

        31/7/10 10:08:
      פתיחה מבטיחה
        31/7/10 09:46:
      ידידי מלח הארץ.
      אין עליך יוסי, אתה עושה מעשה שני הכי חשוב אחרי נישואיך והבאת ילדיך לעולם הזה.

      כל טוב לכולכם.
      אצפה לסיפור מרתק.
        31/7/10 09:15:
      הי יוסי,

      חיבור מן העבר אל העתיד הוא הוא החיבור האמיתי של המשפחה - החיבור הבין-דורי, השרשרת שמובילה אותנו קדימה, על כל צבעיה ולולאותיה המיוחדות לה.

      כמה חשוב להבין את זה שאנחנו לא לבד!

      שלך,
      מיכל

      אתה בולגרי בורגני עם המשמעות הטובה של המילה
      המשפחה והעסק מופת ודוגמא
        31/7/10 08:46:
      נהדר כהרגלך...
      סיפור מרתק
        31/7/10 08:15:

      .

      יוסי ידידי היקר,

      .

      כתיבתך מרגשת וסוחפת ומותירה טעם של עוד ולכן שמחתי שיש המשך לסיפור והוא יבוא...

      .

      הדרך בה שילבת סיפור חיים משפחתי, עבר ועתיד, עם רגש לאומי הקשור בשואה ובתפקידו הייחודי של העם הבולגרי מקסימה בעיניי.

      .

      מי שיש לו שורשים מופלאים כאלו יכול להמריא גם למעמקים וגם לשחקים ללא כל חשש.

      .

      תודה על החלון שפתחת לנו. נהניתי מאוד לקרוא.

        31/7/10 07:29:
      יוסי

      מקסים ומרגש - מחכה להמשך - לחוויות ועוד
      משפחה יפה לך
      שבת מחבקת
        31/7/10 06:47:
      ההתרגשות ניכרת היטב.....
      המראה את חוויה ריגשית עמוקה..

      ממתינה לשמוע על המסע המיוחד המשפחתי הזה *
        31/7/10 01:31:
      תודה על השיתוף ..

      מרתק ומרגש... מחכים להמשך.... !
      (:

      שב"ש ..
        31/7/10 01:04:
      מחכה לשמוע את הרשמים והסיפורים :-)
        30/7/10 21:45:
      איזה יופי , מרגש!:)
        30/7/10 21:44:
      תודה יוסי, על סיפור משפחתי ועל פיסת היסטוריה שלא מספיק מוכרת. מאחלת לך נסיעה טובה וממתינה לדיווחים! :-)
        30/7/10 20:59:
      חזק. אין כמו הסטוריה משפחתית כדי להראות את האנשים ללא הכותרות... אלה שממש השפיעו עלינו ועל דרך מחשבותינו לעתיד. מצפה להמשך.

      כל הכבוד.

      רון במדבר.